בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במוקד המחלוקת: תוספת שכר לעובדים בעמותות

מהשלכות ההפרטה ברווחה

תגובות

אחת הדרישות המרכזיות של איגוד העובדים הסוציאליים היא להחיל את ההסכם הקיבוצי על כלל העובדים הסוציאליים - גם אלה המועסקים על ידי עמותות או באמצעות חברות כוח אדם. במשרד האוצר מסרבים לדרישה זו.

בשנים האחרונות חלה מגמה של הפרטה בשירותי הרווחה. כיום, כ-40% מהשירותים ניתנים על ידי עובדים סוציאליים שמועסקים על ידי גופים שזוכים במכרזים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות. גופים אלה אחראים לשירותי אומנה, לטיפול בבני נוער עבריינים, לניהול פנימיות לבני נוער בסיכון, לשירותי סיעוד ועוד.

בישראל יש כ-5,000 עובדים סוציאליים שמועסקים על ידי גופים שנותנים שירותים שהופרטו, ומשכורתיהם אף נמוכות משל העובדים הסוציאליים במגזר הציבורי. כ-60% מהם אינם זוכים לתנאים סוציאליים כמו קרן השתלמות והחזרי הוצאות.

"לאור ההפרטה הזוחלת בשירותי הרווחה והבריאות, יש חובה לדאוג גם לעובדים שמועסקים בתנאים פוגעניים", אומרים באיגוד, "רוב העובדים הסוציאליים שיוצאים כיום מהאוניברסיטאות מגיעים לעבוד בעמותות שבהן יש תחלופה גדולה של אנשים, מה שמוביל להיעדר הצטברות ידע וניסיון. זה מוביל לפגיעה באיכות העבודה. המאבק הזה הוא מאבק על דמותה של העבודה הסוציאלית בישראל".

יש לציין כי אם תתקבל דרישת האיגוד, הדבר יחייב את משרד האוצר להעביר תקציב למעסיקים הפרטיים של העובדים הסוציאליים, על מנת לממן את העלאת שכרם. צעד אחר שיכול לנקוט האוצר הוא לאלץ את העמותות לעמוד בתנאי השכר של ההסכם הקיבוצי, כחלק מתנאי ההתקשרויות של משרדי הממשלה אתן.

מיטל מיכאלי מועסקת כעובדת סוציאלית בהוסטל לנערות בסיכון גבוה, שמופעל על ידי עמותה. "אני עובדת במקום שנתיים וזה נחשב המון זמן", היא מספרת, "התחלופה גבוהה, מה שפוגע בבני הנוער המטופלים, שזקוקים לדמויות משמעותיות ועקביות לאורך זמן".

מיכאלי מוסיפה כי השכר שלה "הוא 3,000 שקל בחודש על תקן של חצי משרה, אלא שאני עובדת מעל ומעבר ולא מתוגמלת עבור שעות נוספות. הסכום הזה כולל נסיעות, הפרשות לפנסיה ובעצם הכל, כשבניגוד למגזר הציבורי כאן אין קידום או הקפצת דרג. אני גם עוברת קורסים והשתלמויות היות ומדובר באוכלוסיות מורכבות, אך את כל ההכשרות אני עוברת על חשבוני ועל חשבון זמני, למעט השתלמות אחת שעברתי לאחרונה והסכימו לשלם לי עליה, אך לא בגין השעות".

מיכאלי נאלצת לעבוד בשלוש עבודות נוספות: בנוסף להוסטל היא עובדת במחלקה לקידום נוער בעיריית תל אביב, בהנחיית קבוצות וכתחקירנית בהפקות. "אני מתחילה את היום בשמונה בבוקר ומסיימת אותו בעשר בלילה. אני מבינה למה אנשים עוזבים את המקצוע. הבעיה היא שאני מאוד אוהבת את העבודה. אנשים שעובדים בתחום הזה באים מתוך תחושת שליחות אמיתית, אין סיבה אחרת כי זה לא מתגמל משום בחינה".



מיטל מיכאלי, עובדת סוציאלית בעמותה. 'זה לא מתגמל'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו