בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גל ההפיכות יחכה, בבית לחם מתכוננים לגמר "כוכב חדש"

באודישנים למקבילה הפלסטינית של "כוכב נולד", אין שפה אחת דומיננטית: התאורן צועק בעברית, והבמאי בערבית

תגובות

אל חאדר. הדיל רישמאווי, בת 21, עושה הכנות אחרונות לקראת עלייתה לבמה. הספרית ניפחה את שערה, פניה כבר אופרו. הצעירה, תושבת בית סאחור הסמוכה לבית לחם, היא אחת מ-44 הפלסטינים שהצליחו להעפיל לשלב הזה של האודישנים בתוכנית "כוכב חדש" (New Star), המקבילה הפלסטינית של "כוכב נולד".

הבחינות מתקיימות במרכז הכנסים הענק שנחנך לא מכבר בכפר אל-חאדר מדרום לבית לחם. עוד עשרה מועמדים מלבדה ייבחנו היום. היא תופסת את מקומה על הבמה, בשמלת טורקיז צמודה, לחזרה אחרונה. "חברה שלי סיפרה לי על התוכנית", היא מספרת ל"הארץ", "עשיתי אודישנים בשכם, עברתי שני שלבים והנה אני כאן".

יש לה כבר ניסיון מסוים במוזיקה. היא הופיעה לא פעם באוניברסיטת ביר זית, שבה היא לומדת, ושרה "גם שירים באנגלית". היא אוהבת את קרייג דיויד, אך בעיקר את ביונסה, שאת שיריה היא נוהגת לשיר. "אני באה ממשפחה של זמרים. אבא שלי נהג לשיר באולם בבית לחם וגם אמא שלי כסטודנטית. אני מעדיפה במוזיקה הערבית את השירים הישנים, ולא את המוזיקה המהירה של היום. מעדיפה אום כולת'ום, נג'ווא כראם ועוד הרבה", היא מוסיפה.

בינתיים מתרוצצים סביבה לא מעט אנשי צוות. הם מדברים ביניהם, קוראים קריאות בניסיון לכוון סאונד ותאורה. אולם למרבה ההפתעה, אין כאן שפה דומיננטית אחת - הערבית והעברית משתלבות זו בזו. "24 דולק עליו", צועק בעברית אחד הישראלים העוסק בתאורה. מנגד נשמעות היטב ההנחיות של הבמאי שאדי סרור בערבית. גם את מסך הענק, שיפעל כל העת מאחורי המועמדים, מפעילים ישראלים דוברי עברית, שנראים עסוקים מדי כדי לחשוש מעצם נוכחותם בשטחי הרשות הפלסטינית.

סרור, יליד נצרת שלמד משחק באוניברסיטת תל אביב וקולנוע בסן פרנסיסקו, שיחק בעבר בהצגה (ג'ננה) לצד השחקנית עינת וייצמן ועשה גם לא מעט קולנוע. ואולם, לדבריו, "הרבה ניסיון בטלוויזיה אין לי". הוא מסביר כי הצוות מעורב - ישראלים (יהודים וערבים) ופלסטינים, מסיבות מקצועיות. "כאשר נכנסתי לתחום הזה של טלוויזיה גיליתי שיש מחסור מבחינת מקצועות הטלוויזיה. רק עכשיו זה מתחיל לפרוץ. פתאום אני צריך 11 צלמים. טובים, איכותיים, אנשי תאורה. זה לא שאין לנו (הפלסטינים) כאלה, אבל לא מספיק והיינו צריכים את הטובים ביותר. לכן הבאנו את יקיר (אחד מאנשי התאורה הישראלים) והחבר'ה שלו".

בעולם הערבי משודרת זה כמה שנים התוכנית "Super Star", שמשודרת מלבנון ובה משתתפים גם פלסטינים. אחד מכוכבי הזמר המפורסמים של הפלסטינים הוא עאמר חסן, שזכה לפני שבע שנים במקום השני בתוכנית. ואולם, לדברי סרור, לפלסטינים מישראל או מהשטחים לא ניתנת הזדמנות אמיתית להצליח בטלוויזיות ערביות. את ההיגיון ביצירת תוכנית פלסטינית הוא מסביר בהיעדר ההזדמנות ההוגנת, וברצון ליצור במה ומוזיקה "משלנו". "יש לנו בעיית תקשורת בעולם הערבי. הגיע הזמן ליצור מוזיקה משלנו. יש לנו כל כך הרבה כישרונות אדירים שרק צריך לתת להם במה".

חולף זמן לא ארוך ועל הבמה המעוצבת עומד ע'סאן משעל מראס אל-עמוד במזרח ירושלים. הוא סובל מבעיית ראייה קשה ולכן מובילים אותו בכל פעם לחדר התלבושות ולבמה. "אני שר בלא מעט אירועים, בעיקר חתונות. האנשים בכפר יודעים שיש לי קול טוב. המשפחה, החברים, כולם מעודדים אותי ודחפו אותי". בחדר ההתארגנות יושבים באסל מיזאווי מנצרת, וג'די שאער מהכפר בית ג'אן וח'ליל מוסא מעראבה. הספר נכנס לחדר וצוחק על ח'ליל הקירח שבו כבר לא צריך לטפל.

סאמר חמאם, הבעלים של ערוץ הטלוויזיה MIX שמשדר את התוכנית, נכנס לחדר לבדוק מה שלום המועמדים. הוא מנסה להרגיע אותם מעט, מסביר היכן אפשר להחליף בגדים ומתי. חמאם, כמו רבים מחברי צוות התוכנית, מתגורר בחיפה. הוא ואחיו יזמו את הקמת ערוץ הטלוויזיה, שמשדר בלוויין ברישיון בחרייני מאיטליה. יחד עם סוכנות הידיעות הפלסטינית מען הם מריצים את הפרוייקט היוקרתי הזה. "זו העונה השנייה שלנו. בראשונה הגענו לרייטינג של 28% בקרב הפלסטינים בישראל ו-20% בשטחים. אלפים הגיעו לאודישנים הראשונים, שנערכו בבית לחם, שכם, חיפה וגם עזה. את השלב הראשון עברו מאה, מהם ניפינו 56 ועכשיו נותרנו עם 44. ישנם ארבעה סבבים, כל פעם 11 נבחנים, מהם יעלו לשלב הבא 24 - ואז בתוכנית עצמה ישתתפו 12", הוא מסביר.

"בעונה הקודמת צילמנו קהל בירמוך, מחנה פליטים בסוריה", הוא מוסיף, "אנשים רקדו ברחובות שם. אנחנו מקבלים תגובות נלהבות מלבנון, ירדן, אירופה. אנחנו מבהירים לעולם שאנחנו אוהבים לנגן, לרקוד. לא רוצים תדמית של מסכנים שצריך לרחם עליהם. יש כאן עם שאוהב לשיר ולהתלבש, יש כאן נשים עם כיסוי ראש עם קול מדהים, ואין קשר לעובדת היותן דתיות או לא דתיות. בשנה שעברה תקפו אותנו על רקע דתי ולאומי. טענו שעם במלחמה אינו יכול לשיר. איימו עליי ועל אחיי, בגין קנאה וגם על רקע של פנאטיות. אבל אני תמיד אומר שבביירות, בזמן מלחמת האזרחים ובמהלך המלחמה עם ישראל, המשיכו לשיר - אז אין סיבה שאנחנו לא נעשה זאת". ומה לגבי התוצאות? זה רק בשבוע הבא. עד אז... פרסומות.



האודישנים במרכז הכנסים סמוך לבית לחם, אתמול. אוהבים בעיקר שירים ישנים, אבל גם מוזיקה באנגלית


המתמודד ע'סאן משעל, מראס אל-עמוד שבמזרח ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו