בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נציגי הבדווים: המדינה לא עושה לנו טובה, אנו מתגוררים על אדמותינו

במגזר הבדווי ביקרו בחריפות את הצעת המדינה להכיר בזכויותיהם על שטח שהיקפו קרוב ל-150 אלף דונם. "איך לא משתפים אותנו?", תהו

תגובות

נציגי הבדווים בנגב ביקרו הערב (חמישי) בחריפות את ההצעה להביא להסדר סופי של התיישבות המגזר בדרום הארץ. הנושא יובא להכרעת הממשלה בסוף החודש, ובמסגרת הדיון אמורים השרים לאשר הצעת חוק שתאפשר יישום של מדיניות ההסדר ובכלל זה הכרה בזכויות הבדווים על שטח שהיקפו יגיע לקרוב ל-150 אלף דונמים.

ד"ר עואד אבו פריח, דובר ועד היישוב הלא מוכר אל-עראקיב, הביע זעם על כך שנציגי הבדווים כלל לא שותפו בדיון. "איך יכול להיות שדנים בחיי עשרות אלפי אנשים בנגב בלי לשתף אותם בכלום?", הוא תהה, "אנחנו רוצים ללמוד את ההצעה והשלכותיה, אבל העמדה העקרונית מצדנו היא הדרישה להכיר בכל היישובים הבדווים הלא מוכרים בנגב על אדמותיהם ולא מעבר לכך". לדבריו, הצעה תגרור ויכוחים בתוך היישובים הבדווים וזו מטרת הממשלה. הוא הסביר כי המדינה מנסה לשלוט בשיטת "הפרד ומשול" על הקהילה הבדווית בישראל.

אבראהים אל-וקילי, שעומד בראש המועצה לכפרים הבלתי מוכרים בנגב מסר כי התוכנית כלל לא עונה על דרישות הבדווים. "ישנם בנגב יותר מ-45 יישובים בלתי מוכרים היושבים על שטח גדול של מאות אלפי דונמים מזה עשרות שנים, הדרישה שלנו היא להכיר ביישובים. המדינה לא עושה לנו טובה, אנחנו מתגוררים על האדמות שלנו ואין מדובר במתנה ממישהו, המדינה מנסה זה שנים לקבץ את הבדווים בשטח אחד במטרה להשתלט על האדמות ומנסים לפתות את האנשים בתשלומי כסף ופיצויים. אנחנו אומרים שהאדמה שלנו היא לא למכירה".

מנגד, שמוליק ריפמן ראש מועצת רמת נגב, אמר בתגובה כי "אני חושב שראש הממשלה קיבל החלטה אמיצה גם ברמה הפוליטית להביא את זה בשבועות הקרובים לממשלה", אך הוסיף כי הוא לא יודע אם ההצעה תתקבל על ידי חברי הליכוד ושר החוץ אביגדור ליברמן.

על פי המלצות צוות היישום, יוכלו בדווים שהוכיחו זיקה היסטורית לקרקע שעליה הם תובעים בעלות, לקבל תמורה כספית עבור חלק מהקרקע או חלק מהשטח שאותו יוכלו להמשיך ולעבד. אם יקבלו הבדווים הצעה זו עשוי היקף הקרקע שתכלל בהסדר זה להגיע לשיעור של כמאה וחמישים אלף דונם, שהם פחות ממחצית מכלל הקרקעות שעליהם תבעו הבדווים בעלות.

ללא קשר להסדר זה יוכלו הבדווים לקבל זכאות לשטחים למגורים ביישובים שבהם תכיר המדינה. כיום יש בנגב כשבע עיירות גדולות שבהן מתגוררת האוכלוסיה הבדווית. המחצית השנייה של התושבים מתגוררים ב-46 כפרים לא מוכרים שבהם מחסור חמור בתשתיות ובעיות קשות של בנייה שאותה רואה המדינה כבלתי חוקית. קצב גידול האוכלוסיה הבדואית בנגב הוא 5.5% והיא צפויה להכפיל עצמה בכל 13 שנים, כך שהצרכים שלה בעוד יותר מעשור יהיו גדולים הרבה יותר.

ועדת גולדברג המליצה גם לנקוט בהליך שבו יוכשרו חלק מהכפרים הלא מוכרים ואף להיעזר לצורך כך בוועדות מיוחדות שיפעלו בהליך מזורז. ועדת היישום שפעלה כעת במשרד ראש הממשלה, לא קיבלה המלצות אלו וקבעה ששאלת הכפרים הלא מוכרים תפתר באמצעות תוכנית מתאר מחוזית שהכנתה נשלמת בימים אלו. תוכנית זו יעדה שטחים שבהם ניתן יהיה להכשיר ולתכנן חלק מהכפרים הלא מוכרים, אולם היא לא מספקת פתרונות לכל ריכוזי ההתיישבות הבדווים ולכן נראה שהמלצות ועדת היישום בעניין זה יתקלו בשורה ארוכה של התנגדויות מצד האוכלוסיה הדורשת לקבל הכרה בכל הכפרים. עם זאת, ועדת היישום הבטיחה לנהל הליך של שיתוף הציבור בקביעת עתיד היישובים.

בנוסף להמלצות אלו אמורה הממשלה גם לקבוע תקציב של תוכנית פיתוח להקמת תשתיות עבור הבדווים. מדובר בתקציב בשיעור של מיליארד שקלים. בכוונת ועדת היישום להציג את ההסדר שהיא מציעה כצעד סופי מצד המדינה שכל מי שלא יצטרף אליו וימשיך לפעול בקרקע באופן לא חוקי, יתקל במדיניות אכיפה נוקשה.



הכפר אל-עראקיב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו