בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "אלי שטרן, לא מסוכן להשתמש באנרגיית גרעין?"

שיחת היום

תגובות

התקלות המתמשכות בכורים הגרעיניים ביפאן בעקבות רעידת האדמה, מעוררות חששות כבדים לנזקים בריאותיים לתושבי מדינה זו, אך גם סימני שאלה לגבי עתיד התעשייה הגרעינית כמקור אנרגיה עתידי. זאת לאחר שבשנים האחרונות טענו נציגי תעשייה זו ומומחי גרעין רבים, שמדובר באנרגיה בטוחה שתסייע להתגבר על התלות בנפט ותמנע פליטת גזי חממה. מי שעוקבים בדריכות אחר הנעשה ביפאן הם גם מומחי גרעין בישראל, שלה תוכניות להקים כור גרעיני לייצור חשמל. אחד מהם הוא פרופ' אלי שטרן, העומד בראש המרכז להערכת סיכונים במכון גרטנר בבית החולים שיבא. שטרן היה בעבר חבר בוועדות מומחים בין-לאומיות שעסקו בבטיחות של אנרגיה גרעינית, ואף היה שותף בחקר ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של אסון צ'רנוביל.

פרופ' שטרן, האם מה שמתחולל ביפאן מאיים על עתיד האנרגיה הגרעינית בעולם?

"עד לפני כמה ימים עתיד האנרגיה הגרעינית נראה ורוד. לא בגלל אהבה לכורים גרעיניים, אלא בגלל יתרונות כמו העדר פליטת גזי חממה ומזהמי אוויר כמו תחמוצות חנקן וגופרית, וגם משום שלא ניתן לספק את כל הצרכים באמצעות אנרגיות מתחדשות. כיום פועלים בעולם 442 כורים, וההערכה היתה שיוקמו עד 2035 עוד 180 כורים. הם יספקו קצת יותר מנתח צריכת החשמל העולמית שהם מספקים כיום - 16%. אנחנו עוד לא יודעים בדיוק מה קורה בכור ביפאן, ויש מבוכה גדולה גם בסוכנות לאנרגיה אטומית. אבל אין לי ספק שיתעורר דיון מחודש לגבי היקף פיתוח האנרגיה הגרעינית. יהיו כאלה שהאירוע יחזק את טענותיהם נגד השימוש באנרגיה זו, אך גם כאלו שיטענו שבסך הכל מערכות הבטיחות מנעו אסון נורא בנוסח צ'רנוביל".

האם משהו בהנחות היסוד שלך לגבי בטיחות של כורים גרעיניים התערער?

"באופן אישי, אני לא מרגיש ערעור מסיבי על הנחות היסוד שלי לגבי מערכות הבטיחות של כורים גרעיניים, ואני מדגיש שאני אומר זאת על סמך המידע שיש לי היום. למצבים כאלו נוצרו מערכות הבטיחות שאמורות לגבות זו את זו. היתה פה רעידת אדמה בעוצמה אדירה וגל צונאמי שפגע בגנרטורים שגיבו את מערכת החירום. למרות זאת, עדיין לא קרה התרחיש הגרוע ביותר, ואני מדגיש עדיין. אני מרגיש מתוסכל מכך שהיפאנים לא מנדבים מידע וקשה בדיוק לדעת כיצד הם פועלים. עדיין רב הנסתר על הגלוי".

מה אפשר לומר עד עכשיו על ההשלכות הבריאותיות האפשריות של האירוע?

"אם לא תהיה החמרה במצב אפשר לומר שלאירוע הזה לא יהיו השלכות בריאותיות משמעותיות. אמנם השתחררו כמויות קטנות של חומרים רדיואקטיביים, אבל זה לא צפוי לגרום לנזקים בריאותיים חמורים. אם יתחולל התרחיש הגרוע ותהיה התכה מלאה של הכור, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו שטחים גדולים יהיו מזוהמים בקרינה רדיואקטיבית, כפי שקרה בצ'רנוביל. כמו כן תיתכן עלייה בהסתברות להתפתחות גידולים סרטניים כמו לוקמיה וסרטן בלוטת התריס. אנחנו לא צפויים למוות מיידי מסיבי של בני אדם. צריך לזכור שבאירוע של צ'רנוביל, שהיתה תקרית איומה ונוראה, מתו 41 בני אדם שממש נחשפו באופן ישיר לקרינה".

יש מומחי גרעין שהתלוננו במהלך המשבר הנוכחי, על כך שאחת הבעיות היא שהציבור לא מבין איך כור גרעיני עובד ואת ההשלכות של פעילות זו?

"זו אכן בעיה כי מדובר בנושא סבוך ומקצועי והרבה אנשים ניסו לעשות זאת לאחר צ'רנוביל, אבל יש עוד הרבה מה לעשות בעניין. אין ספק שאחד המסרים העיקריים שצריך להעביר לאנשים הוא שפה מדובר בתקלה שאירעה בכור קיים. הכורים שמתכננים להקים בעתיד, מדור שלישי או רביעי, יהיו מטכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת. הם יהיו בנויים כך שגם במקרה של אירועים חמורים אפילו יותר ממה שקרה ביפאן, מתקני הדלק הגרעיני לא יגיעו לידי מצב של התכה, וגם אם זה יקרה - מדובר בפרקי זמן קצרים ורק כמויות קטנות ביותר של חומרים רדיואקטיביים ייפלטו לסביבה. זהו לדעתי מסר חשוב ביותר".

מה ניתן לומר על בטיחות המתקנים הגרעיניים הקיימים כיום בישראל?

"למיטב ידיעתי המתקנים האלה מיועדים לעמוד ברעידות אדמה בעוצמות הצפויות בישראל, ואף לעמוד מול רעידות בעוצמה חזקה יותר. אני אמנם כבר לא עוסק בכך באופן ישיר בעשרים השנים האחרונות, אבל צריך לזכור שרעידות אדמה בעוצמה כמו זו שהתרחשה ביפאן לא צפויה על פי תרחישי הייחוס להתחולל בישראל".

מהי עמדתך לגבי התוכנית להקים כור גרעיני בנגב, באזור שבטה?

"אני לא תומך או מתנגד לתוכנית זו. אני חושב שאם נגיע למסקנה שאנחנו לא מצליחים למלא את צרכינו במקורות לייצור חשמל, נצטרך לקיים דיון רציני שיביא בחשבון את הערכות הסיכונים של הקמת תחנת כוח גרעינית, כדי להחליט אם יש מקום לתחנה כזו בישראל. דיון כזה יצטרך לקחת בחשבון גם את התמונה העתידית של הטכנולוגיה שבה ייבנו כורים גרעיניים".

האם יש אפשרות שמה שקורה ביפאן יגביר עוד יותר את המאמצים לעשות שימוש באנרגיות מתחדשות שאינן מתבססות על שימוש בגרעין?

"האנרגיות המתחדשות בהחלט תפסו תאוצה אדירה בשנים האחרונות, בעיקר במקרה של אנרגיות לניצול שמש וירח. ייתכן שזה יקבל תאוצה בעקבות מה שקרה ביפאן, אבל צריך לחכות ולראות את הדברים בפרופורציות הנכונות. עדיין יכול להיות שבסוף האירוע ניתן יהיה לומר שאמצעי הבטיחות הוכיחו את עצמם למרות הסיכונים הנוראיים שלהם נחשף המתקן".



אלי שטרן. 'אישית, אני לא מרגיש ערעור מסיבי של הנחות היסוד שלי לגבי בטיחות כורים גרעיניים, על סמך המידע שיש לי היום'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו