בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחאה למען גלעד שליט: סקייטבורדיסטים קשוחים עמדו עם פקידות מחויטות

תגובות

בצומת קפלן, ליד מגדליו של מר עזריאלי, מתקבצים אט אט העיתונאים שיסקרו את חמש דקות העצירה לתמיכה בגלעד שליט. נער מבית ספר עמל הסמוך, נושא שקית ובה ביסלי ובאגט, מבשר בהתלהבות שישחררו את תלמידי הבית ספר, עגיל זוהר באזנו.

העיתונאים יושבים אבודים, ממתינים ליוזמי האירוע. אני שואל אם אנחנו יושבים באי התנועה הנכון, שאליו יגיעו המארגנים. "אל תדאג", אומר עיתונאי, "הם יראו מצלמות ויבואו אלינו". מעלינו, מעופף מסוק של אחד מגופי התקשורת.

עופר בנטל, קצין המבצעים של הפרויקט, מתראיין לכתב ערוץ 2. הוא לא נראה כמארגן אירועים פוליטיים, אלא כביזנסמן שדפק קופה. הוא לובש מעיל עור, ג'ינס עם קרעים ומשקפי רייבאן. ידיו רועדות מאקסטזה ומרוב סמסים. והוא שם את בוהניו בכיס, כמי שרגיל לאירועי מחאה.

אני שואל את עופר אם הוא לא מפחד שפתאום אף אחד לא יעצור את האוטו. "לא תהיה להם ברירה, אנחנו נעצור אותם", הוא אומר, ומסביר ש"המדינה בהזדהות ברמות שאין כאלה. התקשרו כל הרבנים הגדולים לתמוך".

בשעה 10:58 עופר רץ ברמזור אדום, עובר על אי התנועה שבו פרחי פטוניה, ונעלם בין המכוניות. אני רץ אחריו ולא מוצא אותו. ואז, בין מגדל השופינג הענק למטה הצבא, כולם עוצרים. גם אם אפשר להיות ביקורתי כאן, האירוע מרגש מכיוון שהוא אחווה כל-ישראלית. כולם עמדו: סקייטבורדיסטים קשוחים, פקידות מחויטות מבנייני הממשלה, ואנשים במכוניות חדשות וישנות.

אבל יש מישהו שהולך: עופר בנטל, שאיבדתי קודם, צץ ומתחיל לרוץ, ואני אחריו. הוא מזנק על סמיטריילר שנעמד באמצע צומת קפלן ומניף שלט של גלעד שליט על גגו. הצלמים מנצנצים במצלמותיהם. "גם ביבי צריך לראות. זה הכי גבוה שאפשר", הוא צועק לאיש העסקים קובי סידי, היוזם של כל האירוע העצום הזה. סידי עומד למטה, בין המכוניות שעוצרות ליד עזריאלי, אוחז בידו כלבה אופנתית זעירה עטופה סוודר ורדרד, שנראית מאושרת מתשומת הלב.

"אני מכיר את עם ישראל, הוא פה כשצריך אותו. כמו שניצחנו בכל המלחמות, ננצח כאן", אומר לי קובי סידי, אוחז במפתחות המרצדס הלבנה המפוארת. "יש תקציב לכוס קפה לחבר'ה?", מברר אחד הפעילים. לאחר חמש הדקות, אני משתחל למושבים הנוחים של המרצדס של סידי. שנינו לבד, בדרך לקפה ג'רמיה בצפון תל אביב שבו התחיל מטה המאבק. "התת-מטה", מכונה הבית קפה בפי הפעילים.

מדי שנייה מקבל סידי שני סמסים לבלקברי, או טלפון. "אנשים, ניצחנו", הוא אומר לאחד. לתושב אשדוד, שבה העסק לא דפק, הוא מסביר "כל המדינה עצרה, אתה היית כנראה במקום לא טוב. לא מאות אלפים היו שם. יצאו מיליונים". "אתה יודע כמה אני בוכה בשביל הילד", אומר לו הפעיל מאשדוד בעצב. על סמס מסוים הוא אומר לי בקול שקט "זה סגן ראש השב"כ". אני מברר אם הנוכחי, אבל הוא אומר "לשעבר".

הוא ממשיך ומקריא לי סמס מאקי אבני. "זה היה מדהים. כל הקאמרי יצא החוצה. זה בזכותך. בזכות האש שלך. היום קנית את עולמך". וגם ריטה: "אוהבת אותך, תודה על מה שעשית". הקשר עם המפורסמים התחיל מכך שהביא לארץ אמנים. הוא מראה לי תמונה ששלחה לו הרגע פנינה רוזנבלום, מחובקת עם עובדיה בצומת שנעצר.

"יש לי דמעות בעיניים", הוא אומר לי לפתע. אני לא חושב על גלעד שליט, אלא מפחד שהוא יעשה תאונה, כי כל ההתכתבות בבלקברי והטלפונים נעשים תוך כדי נסיעה. ולכן אני מהנהן. "אני צריך יום חופש, עשרים יום לא ישנתי", הוא אומר ואני נלחץ עוד יותר. כל רגע נשמע בליפ של הודעה או טלפון: הפועלים של גיבור ספורט, בחורה נלהבת מצומת הסירה, שייח בדווי שסתם את הדרכים בנגב ועוד. "תותח", אומרת לו מישהי ואז מציעה לו להתראיין ברדיו קול חי.

הוא מספר לי שפוליטיקאים ניסו לקחת עליו טרמפ והוא סירב. לפוליטיקה הוא לא מתכוון לרוץ. "חשוב לי שתרשום ששר התחבורה אדם מגעיל, ממש נבלה. האמירה שלו לנהגי האוטובוסים לא לעצור, תחזור אליו כסטירת לחי", הוא אומר. גם על דף פוליו שבו הכין טקסט להקראה, אולי בראיון רדיו, מופיע הטקסט "לגבי השר כץ נבוא איתו חשבון".

אנחנו מגיעים לתת-מטה בקפה בירמיהו, שם הוא מתקבל כמלך. הפעילה אתי אפריאט-כחלון, סטייליסטית וקניינית אישית, אשה מטופחת עם שרשרת צבעונית, מנסה לענוד עליו מדליה שכתוב עליה "קובי התותח". הוא מסרב. "דאגתי לו מבחינה סטייליסטית", היא מספרת. "דברים קטנים, כמו לסדר לו את הצווארון. אבל הוא מתלבש יפה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו