בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלוץ הרפואה בנגב

פרופ' אליהו להמן, מנהל מחלקה פנימית, 1914-2011

תגובות

אליהו להמן, יליד נירנברג, הלך בעקבות אביו הרופא, אך עם סיום לימודיו באוניברסיטאות היידלברג וברן מנעו ממנו הנאצים לעבוד כרופא, ולכן היה מורה לספורט. ב-1937 עלה לארץ, אך כאן היו אלה הבריטים שמנעו ממנו לעסוק ברפואה, ושוב היה מורה לספורט, סובל מהצקות התלמידים. במלחמת העולם השנייה הוא התגייס לצבא הבריטי, שירת במצרים ובצפון אפריקה, וניהל בית חולים שדה באיטליה. בתש"ח הוא ניהל את בית חולים 10, בית החולים הצבאי בחיפה.

עם הקמת המדינה פתחה "הדסה" את בית החולים בעיר העתיקה בבאר שבע, וד"ר להמן וד"ר ליפא ויז'ניצר ירדו אליו. ד"ר ויז'ניצר נאלץ לחזור, וד"ר להמן נשאר, מתגורר באחד מבנייני בית החולים במשך חמישה עשורים. שם גדלו דניאלה, בתו מאשתו הראשונה לוטה, ודן, גד, דוד, עמוס ונעמי, ילדיו מאשתו השנייה מרגיט. פרופ' אהוד זמורה כתב עליו בביטאון קופ"ח כללית, כי רופאים מ"הדסה" ירושלים היו באים לבקר לתקופות קצרות, "רק רופאים מעטים, ובהם ד"ר להמן, בחרו להשתקע בעיר הדרומית". בצריף המעבדה הישן של בית החולים הקים להמן - יהודי דתי "אך לא מטיף", כדברי עמיתו פרופ' משה פויכטוונגר, מנהל המחלקה הכירורגית לשעבר - בית כנסת לזכר חללי שיירת "הדסה" להר הצופים.

20 מיטות בבית החולים הקטן שירתו ב-1950 את 8,600 תושבי באר שבע, ושנתיים אחר כך, עם גלי ההגירה ההמוניים, העיר הכפילה את אוכלוסייתה. ד"ר וילהלמינה כהן, עולה חדשה מהולנד, היתה רופאת הילדים לצדו של ד"ר להמן. הוא עצמו היה גם רופאו האישי של בן גוריון, כששהה בשדה בוקר, ו"הזקן" התלונן בפניו כי "אתם הרופאים מתקדמים ברפואה, אך תרופה לזיקנה לא מצאתם".

בראשית 1960 נפתח בית החולים המרכזי לנגב (כיום "סורוקה"), ביוזמת ראש העיר דוד טוביהו ומנהל קופ"ח כללית, משה סורוקה. ד"ר להמן היה למנהל מחלקה פנימית א'. פרופ' שמעון ויצמן, אז עולה מארגנטינה, שהתמחה אצלו, אומר כי היה "רופא מהדור הישן, שלא רק בדק את החולה ביסודיות, אלא גם דיבר אתו". לדבריו, ביקור חולים בראשות ד"ר להמן היה מתחיל ב-9 בבוקר ומסתיים ב-2 אחר הצהריים (כמובן, אחרי שחיית הבוקר שאותה לא החמיץ ד"ר להמן). פרופ' ויצמן אומר כי להמן היה מודל לרופא של קהילה, שלא היסס לכתת רגליו לעיירות הפיתוח ולמושבי העולים, כדי להביא את הרפואה לכל מקום, ותמיד - ללא תשלום.

ד"ר יונס אבו-רביע, הרופא הבדווי הראשון, אומר כי ד"ר להמן, ידיד משפחתו, עודדו כנער ללמוד רפואה וקיבלו במחלקתו. כשפעם הביע יהודי חשש פן רופא ערבי יטפל באשתו, הציע לו ד"ר להמן בכעס לקחתה למקום אחר. פרופ' פויכטוונגר אומר, כי שום עבודה לא היתה מאוסה בעיני ד"ר להמן, ופעם, כשהיה צורך להזעיק את האחיות בדחיפות, הוא נהג בעצמו באמבולנס והביאן.

כשנוסד בית הספר לרפואה, הוא קיבל פרופסורה, ופרופ' שפרה שוורץ מספרת כי בפרישתו היה מארח כל שנה בביתו סטודנטים שלה, שהתפעלו מהאגדה החיה. לדבריה, עד לאחרונה היה מגיע לישיבות הסגל, מקשיב בעניין ומדי פעם, כשהצביע, היה מושלך הס, שכן "לפרופ' להמן תמיד כדאי להאזין". הוא היה הראשון שזכה בתואר "יקיר באר שבע".



פרופ' אליהו להמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו