בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מר ביבליוגרפיה

אברהם הטל, חוקר יהדות צפון אפריקה, 1927-2011

תגובות

כשהוציא אברהם הטל ב-1990 את "הגדת המאה" - ההגדה של פסח הראשונה שנדפסה בתוניס, ב-1890, הוא כתב בהקדמה דברים היפים גם לגביו: "הצניעות והבכורה של יוזמתם החלוצית של וזאן וכאסתרו ]המדפיסים[ ראויות לכך שהגדתם, היום בת המאה, תצא מהשכחה".

אברהם רובר הטל נולד בפאריס, ובילדותו עבר עם משפחתו לתוניס. בנובמבר 1942, כשכבשו הגרמנים את תוניס, התמלאו הרחובות במודעות בצרפתית, איטלקית וערבית, המאשימות את היהדות העולמית במלחמה ובמוראותיה. בשל הפצצות בעלות הברית והחשש מהגרמנים עקרה המשפחה לזמן מה לעיירה חמאם-ליף שמדרום לתוניס, וחזרה למצוקה ולפחד בבירה, עד שזו שוחררה במאי 1943.

עם השחרור באה גם פריחה של הפעילות הציונית, והטל, חבר בהנהגה של "תורה ועבודה" ו"בני עקיבא", פעל גם באלג'יריה ובצרפת. במקביל לעבודתו כהידרולוג במשרד ממשלתי טיפח את אהבתו האמיתית: ליקוט החומר הספרותי והמדעי העוסק ביהדות המאגרב בכלל והקהילה התוניסאית בפרט. ביקור בישראל ופגישה עם הנשיא יצחק בן-צבי ב-1953 גרמו לו לנטוש את ההידרולוגיה ולהתמסר למפעל חייו. חברו קלוד סיטבון, שכתב עמו ספר על תולדות יהודי תוניסיה, אומר כי היה זה "מסע ציד אמיתי, שבו אלילת המזל גברה לעתים קרובות על הסבלנות".

ב-1956 עלה הטל לירושלים, הפקיד את אוצרותיו במכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, והפך לספרן בספריית המכון. ד"ר מרים פרנקל, סגנית ראש המכון, מספרת כי האיש הצנוע היה מקבל כל מבקר, כקטן וכגדול, במאור פנים, וממש "מוביל אותו ביד" ומנחהו במבוכי הספרייה, מסייע לו למצוא את מבוקשו, ופותח בפניו צוהר לעושר הגנוז בה. פרופ' מנחם בן-ששון, נשיא האוניברסיטה העברית, לשעבר סגן יו"ר המכון, קורא לו "מורה נדיב לרבים, שלא נח לרגע מפועלו, ושליקט באהבה כתבים שעלולים היו להתפזר ולהישכח".

ב-1973 פרסם הטל את הביבליוגרפיה שלו על יהדות צפון אפריקה, ובה כ-5,700 ערכים. במהדורה הבאה, 20 שנה אחר כך, כבר הוכפל המספר. פרופ' חגי בן-שמאי, ראש המכון בשנים 1996-2003 וכיום המנהל האקדמי של הספרייה הלאומית, אומר כי הודות למאמץ האספני והתיעודי העצום שלו ראוי הטל לתואר "מר ביבליוגרפיה" של יהדות צפון אפריקה. במיוחד הוא מציין את ספרו של הטל, "הספרות הערבית-יהודית בתוניסיה: מאה שנות יצירה (1861-1961)". בכתב העת "פעמים" של המכון נמנו בשנת 1998 למעלה מ-150 ספרים ומאמרים, שבהם, כדברי פרופ' בן-שמאי, "כבש אברהם הטל במשך למעלה מיובל שנים דרך לרבים בחקר יהדות צפון אפריקה וקהילות ישראל במזרח בכללותן". בינואר השנה הועבר אוסף הטל ממכון בן צבי לספרייה הלאומית.

אברהם הטל זכה במשך השנים לפרסים על מפעלו, ובהם פרס ירושלים, פרס מטעם משרד הדתות ופרס נשיא המדינה. הוא הניח אחריו את אשתו דייזי והילדים סלין ואריה.



אברהם הטל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו