בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה נעשה כדי שיאמינו לנו שזה חומר מקורי?

בעקבות הקביעה כי "הדג נחש" גנבה שיר של הזמר, אמר יואב קוטנר: קשה מאוד לשמוע את הגניבה. דני סידס: החמירו עם הלהקה כי הם שמאלנים

תגובות

פסק בוררות תקדימי יצר השבוע עניין רב בתעשיית המוזיקה המקומית. בפסיקה של השופט העליון בדימוס תיאודור אור, נקבע כי חברי להקת "הדג נחש" העתיקו חלק מהלחן של שירו של אריאל זילבר "ואיך שלא", לשירם "מה נעשה" מתוך האלבום "חומר מקורי" שיצא ב-2004. בנוסף לכך, פסק הבוררות קיבל את טענתו של זילבר כי מלבד הפרת זכויות היוצרים נעשתה פגיעה מוסרית בשירו, בשל תוכנו של "מה נעשה" שעוסק בשימוש בסמים קלים. בפסק הבוררות קבע אור כי הלהקה תשלם לזילבר מאה אלף שקלים. כמו כן חל איסור לעשות כל שימוש עתידי ביצירה של הדג נחש; על אקו"ם להחריג את היצירה מהרפרטואר שלה ולהודיע על כך לגופים המוסדרים עמה בהסכם ועל "הדג נחש" להימנע מלבצע את השיר בהופעות בגרסתו המקורית ולא להדפיס עוד אלבומים של "חומר מקומי" ואת אלבום ההופעה החיה עם אותו השיר. עוד צוין כי הלהקה תידרש לאסוף את האלבומים בהם נמצא השיר מהחנויות בתוך 60 יום.

גורמים בתעשיית המוזיקה טוענים כי ההחלטה גבולית למדי. "אני ממש לא שומע את זה", אומר יואב קוטנר. "זה לא הלחן המוביל של השיר אלא זה שברקע, אבל השופט אמר את דברו". הדי ג'יי והיועץ המוזיקלי דני סידס מסכים עם קוטנר. "האקורדים באמת דומים עד כדי זהים, אבל מצד שני יש במוזיקה המון הלכות נורא ידועות שמתאימות למאות שירים. אלה מהלכים קלאסיים שמופיעים במאתיים אלף שירים. הפסיקה מאוד גבולית והיא מחריפה מאוד עם 'הדג נחש'. אני חושב שזה קשור לזה ש'הדג נחש' שמאלנים ואריאל זילבר אנחנו יודעים מהו. לדעתי אם זה היה עמיר בניון הוא לא היה מגיב ככה. אבל זכותו, ועובדה שהוא ניצח".

כיצד מבדילים אם כך בין מהלכים מוסיקליים קלאסיים שאין עליהם זכויות יוצרים לבין לחן גנוב? "אין חוק שקובע מה שיעור הצלילים שהועתקו שבגינם תיקבע שבוצעה העתקה", מסביר מנכ"ל אקו"ם יוריק בן דויד, "המשפטנים קוראים לזה 'מבחן האדם הסביר'; אם האדם הסביר מזהה בצירוף הצלילי הזה משהו שהוא מכיר, דיינו. במקרה זה השופט, על סמך חוות דעת שהוא מקבל ועל סמך אוזניו שלו, בוחן את הדברים".

סוגיה מעניינת נוספת שעלתה בהקשר של פסק הבוררות הוא נושא הפגיעה המוסרית לה טען זילבר. "גניבה היא גניבה", אומר קוטנר. "למרות שאני בטוח שהם עשו את זה בתום לב. אבל יש פה עניין שהם קיבלו עונש על זה שהם בעד סמים, כביכול. אבל אם זה בעצם מחאה נגד שימוש בסמים, אם זו הקצנה לצורך מחאה, אז הם צריכים לשלם פחות? זה נראה לי נורא מטופש שבית המשפט נכנס לטקסטים של שיר ולפי זה קובע את חומרת העונש".

הטיעון בנוגע לתוכן השיר נשמע תמוה עוד יותר, נוכח העובדה שברפרטואר של זילבר נמצא שיר שמעודד לא פחות צריכת סמים קלים, "התמהוני", שעדיין מושמע לא מעט ועליו הוא ממשיך לקבל תמלוגים.

זילבר מצידו סבור שנעשה לו וליצירתו עוול גדול. "זה לא קשור לזה שהם שמאלנים. זה קשור לשיר. הם שרו שיר מגעיל בעיני שדוחף לשימוש בסמים. אני אוהב את השיר שכתבתי והרבה אנשים אוהבים אותו והם עשו ממנו דרעק, זבל. זה שיר של סמים. אף אחד לא שומע את האנטי שמה. בשביל לשמוע את האנטי צריך להיות מאוד חכם ולהקשיב לכל המילים ובדרך כלל אנשים לא מקשיבים לכל המילים".

על רקע הוויכוחים, הגורמים הנוגעים בדבר הבהירו כי הם מתכוונים לקיים את פסק הבוררות במלואו. "אנחנו רוצים להבהיר כי אנו לא מסכימים באופן גורף עם הפסיקה, אך נכבד אותה ואת כבוד הבורר", מסרו חברי "הדג נחש" שנמצאים בימים אלו בסיבוב הופעות בארצות הברית. "מבחינתנו הנושא סגור ומאחורינו, את האנרגיה שלנו אנו מעדיפים להפנות למה שאנחנו אוהבים באמת שאלה הן ההופעות והמוסיקה. אנחנו שמחים מאוד לגלות שאנו לא היחידים שמוצאים את הפסיקה תמוהה ואף עצובה. אנחנו מקבלים מאות מסרים של תמיכה". יוריק בן דויד הודיע כי גם אקו"ם תמלא אחר פסק הבוררות: "אנחנו לומדים עכשיו מה בדיוק זה אומר לגבינו. כל דבר שמשתמע ממנו אנחנו נבצע".

זוהי הפעם הראשונה בה מוכרע בבית המשפט דיון סביב העתקת לחן בין שני יוצרים ישראלים. "אין מקרים כאלו מהעבר ולכן הפסיקה הזאת היא תקדימית", טוען סידס. "היו כל מיני ריבים בין יוצרים ישראלים לביו יוצרים מחו"ל כמו במקרה של דודו אהרון שלקח לחן בולגרי והעתיק אותו לשיר 'תגידו לה', ושלמה ארצי שהפתיחה של שירו "שינויי מזג האוויר" לקוחה מקטע שנקרא 'מיראז'' של ז'אן לוק פונטי. ארצי נתן לו קרדיט אבל רק אחרי שלחצו עליו". קוטנר זוכר מקרים דומים נוספים, "יש פרשייה שאף אחד לא יודע מה הפתרון שלה. השיר 'אני ואתה' של אריק איינשטיין שהלחין מיקי גבריאלוב יצא באותו חודש בשנת 1971 שבו יצא שיר ללהקה איטלקית בשם "קפסיקום רד" עם אותו לחן בדיוק. זה נורא משונה כי זה יצא באותו זמן. גם הלחן של 'נכון את יפה' של אפרים שמיר שיצא ב-1977 נשמע אחד לאחד כמו השיר 'Hold Me' של הזמר האנגלי פי ג'יי פרובי מ-1964".

גניבות מוסיקליות אינן המצאה ישראלית. המקרה המפורסם ביותר הוא שירו של ג'ורג' הריסון "My Sweet Lord" אשר הועתק משירם של "השיפונז" "He's So Fine". הריסון הורשע בבית המשפט ב"העתקה לא מודעת" של השיר והתביעה לגבי גובה הפיצויים נמשכה עד שנות ה-90, כשלבסוף המנהל של האריסון, אלן קליין, קנה את החברה שהוציאה את השיר של "השיפונז" והאריסון מצא עצמו כבעלים החוקי על הזכויות של שני השירים. בימים אלו ליידי גאגא הודפת טענות לפיהן גנבה את הלחן של להיטה האחרון "Born This Way" משירה של המלכה האם מדונה "Express Yourself".



חברי "הדג נחש". נדרשו לאסוף את אלבומם מהחנויות בתוך 60 יום


אריאל זילבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו