בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

22.03.1973 / יהודי רוסיה לא צריכים לשלם "כופר השכלה"

היום לפני 38 שנה:

תגובות

היו אלה השנים הראשונות של שנות ה-70, והיחסים בין האמריקאים לסובייטים החלו להפשיר. הנשיא האמריקאי ניקסון ועמיתו הסובייטי ברז'נייב נשאו ונתנו בשיחות, שהובילו במאי 1972 לחתימת הסכם סאל"ט-1, שנועד להגביל פיתוח ואגירה של נשק בשני הצדדים. הסובייטים גם גילו הבנה וסובלנות לרצונם של יהודי רוסיה להגר לישראל, שקלטה אז עשרות אלפי עולים.

מפתיע היה לגלות, לכן, שלמדיניות הרוסית כלפי יהודים יש גם פנים אחרות; וזו התגלתה בשיאה בהוראה שיצאה מהקרמלין בראשית חודש אוגוסט 1972, ולפיה כל יהודי אקדמאי שיבקש לצאת לישראל יידרש לשלם "כופר השכלה" בעבור אשרתו. כך, לכל רמת השכלה נקבע מחיר הכופר שלה, בגובה של אלפי רובלים. תשעה אקדמאים יהודים שמו נפשם בכפם וכינסו, ימים ספורים אחרי פרסום הצו, מסיבת עיתונאים לא רשמית בה קבלו על הדרישות החדשות.

"היהודים המבקשים לעלות לישראל מחולקים על ידי השלטונות לפי השכלתם", הסביר במסיבת העיתונאים פרופ' בנימין לויץ', חבר האקדמיה הסובייטית למדעים ומרצה לכימיה באוניברסיטת מוסקבה, "ככל שהשכלתם גבוה יותר, קשה יותר לקבל היתר יציאה ומדענים מומחים אינם יכולים כלל לקבל היתרי יציאה. ההפרה של הזכויות האזרחיות של אנשים מסוג זה עלולה ליצור סוג אדם חדש - העבד של המאה ה-20". לויץ' קרא לדעת הקהל העולמית "לגלות עירנות נוכח הסכנה המתפשטת".

הממשלה בירושלים, שכינסה דיון דחוף בעקבות מסיבת העיתונאים של פרופ' לויץ', חישבה כי "לו נענו היהודים ללוח המחירים הסובייטי, היה התשלום נאמד בעשרות רבות של מיליוני דולרים בשנה", דיווח ב"הארץ" דן מרגלית. "נאמר כי לא ברור מה הכופר שיגבו מבעלי שני תוארים אקדמיים. סופר על סכומים עצומים שנדרש לשלם אחד היהודים - 24 אלף רובלים - מפני שיש לו שני תארים אקדמיים, במוסיקה וברפואה".

מאמר המערכת של "הארץ" כינה את הצו החדש "מהלומה מכאיבה ומוחצת": "הדעת אינה סובלת כי בשנת 1972 ינסה שלטון קומוניסטי להנהיג הגבלות כלפי יהודי רוסיה אשר אפילו המשטר הצאריסטי לא המציא כמותן". בימים הבאים פתחו 10 תלמידי תיכון בישראל בשביתת רעב, וחברי הליגה להגנה יהודית הפגינו במסדרונות בניין "בית אל על" בתל אביב, שם שכנו משרדי הצלב האדום הבינלאומי. עולים מרוסיה שנחתו בלוד סיפרו על מצוקת האקדמאים, ומסרו את בקשתם להקים קול זעקה נוכח הגזרה שהוטלה עליהם. ממשלת ישראל החלה לגייס במרץ ארגונים ובעלי השפעה, שיעודדו סנקציות על ברית המועצות המפשירה מקפאונה.

ואז, ב-21 במארס 1973, קצת יותר מחצי שנה אחרי פרסום הצו, מסרו מקורות סובייטיים רשמיים לכתב יו.פי במוסקבה, הנרי שפירא, כי כופר ההשכלה "לא נגבה כבר כמה ימים וכל הסימנים מעידים על כך, שהוא בוטל למעשה". המקורות הדגישו כי אף שהתקנות לא יופעלו עוד, מבחינה מוסרית, ברית המועצות סבורה שהיא "זכאית לקבל את החזר ההשקעה במהגרים בעלי השכלה גבוהה". ימים ספורים אחר כך עולים שאך עתה נחתו בלוד סיפרו לסופר "הארץ", עמוס חדד, שנאמר להם כי "החל ב-22 במארס בוטל תשלום הכופר".

ואולם, ברית המועצות סירבה להחזיר את דמי הכופר לעולים שכבר שילמו. ד"ר שמעון גלפרין, שעלה לישראל באותם ימים, ניגש ב-23 במארס למשרד הפנים בקישינב בבקשה לקבל בחזרה את הכופר ששילם בעבורו ובעבור אשתו - ונענה בסירוב. "תגיד תודה שנותנים לך לצאת ואל תהיה חזיר", אמר לו הפקיד. כמה ימים אחר כך, סגן שר החוץ האמריקאי, קנת' ראש, שיבח את ברית המועצות על "הגמישות הגדולה" שגילתה בוויתור על הכופר. "הוא רמז כי שינוי זה בעמדת מוסקבה יחליש את ההתנגדות בחוגי הקונגרס האמריקאי להענקת מעמד מועדף בתחום הסחר לברית המועצות", דיווח "הארץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו