בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

23.03.1985/סי-בי-אס מאשימה:צה"ל ירה במכוון בצוות

היום לפני 26 שנה:

תגובות

התקרית אירעה במארס 1985 בעת שכוחות צה"ל ערכו סריקות וחיפושים בכמה כפרים בדרום לבנון. צוות טנק "הבחין בקבוצה של אנשים מזוינים באזור הכפר מלכי. הטנק נמצא באותה שעה במרחק שני ק"מ מהמקום בו היו האנשים המזוינים", דיווח "הארץ". "נראה, כי אנשי צוות הטנק לא זיהו אזרחים לא חמושים שהיו מצויים בקרב הקבוצה. פגז שנורה מן הטנק פגע באזור בו התמקמה קבוצת האנשים המזוינים, ומפגיעתו נהרגו שני אנשי צוות סי-בי-אס" - הצלם תופיק גזאווי והמקליט באהידג' מטני - "ונפצע נהגם".

צה"ל מסר ש"אנשי צוות הטנק נהגו בהתאם להוראות". אבל סי-בי-אס, כמו גם גופי תקשורת אחרים בעולם, סירבה לקבל את ההסבר הזה של צה"ל ואת הסבריו של ראש ממשלת ישראל, שמעון פרס. נשיא סי-בי-אס, אדוארד ג'ויס, שלח מכתב חריף לרה"מ ובו ציטט את דבריהם של שני עיתונאים צרפתים ששהו בכפר בעת האירוע והעידו כי בניגוד לגרסת צה"ל, לא היו כל חמושים בכפר בעת הירי. "הירי על הצוות היה מכוון", פסק ג'ויס, והטעים כי על הרכב בו נסעו חברי הצוות "היה שלט באנגלית ובערבית המציין כי הרכב בשימוש סי-בי-אס".

פרס השיב לו כי אמנם מדובר בטעות טראגית, אך הדגיש כי ישראל מחויבת לחופש העיתונות ודחה "כל סברה שהתקרית לא היתה אלא תולדה של המצב הטראגי בלבנון והתנאים בהם נאלצת ישראל לפעול כדי לשמור על חייליה". אלא שלא קל היה לשכנע את הרשת שישראל אינה מתנכלת לעיתונאים זרים. כבר ב-12 במארס, יותר משבוע לפני התקרית הקטלנית, דיווח "הארץ" שסי-בי-אס "מכינה כתבה על הקשיים שמערימים שלטונות צה"ל על דרכם של הכתבים הזרים בבואם לסקר את פעילות צה"ל בלבנון". כתב הרשת בישראל, דון מקלין, אישר שמשרדי החברה הזמינו ממנו כתבה כזו, שעניינה העיקרי הוא "הגישה האנטי-דמוקרטית לתקשורת במדינה שמתיימרת להיות דמוקרטית".

הרג שני העיתונאים היה בשביל הרשת הוכחה נוספת למדיניות הזו. וכך, כאשר ב-23 במארס 1985 דחה נשיא הרשת בפומבי את דברי ראש הממשלה, התעורר בעולם "גל תגובות חריפות נגד ישראל". לה מונד הצרפתי פרסם באותו יום מאמר מערכת "קיצוני ביותר בחריפותו", דיווח "הארץ". "בעל המאמר מגנה את הנוסח המיתמם והמתחמק של ההודעות הישראליות ומאשים את הדרג המדיני ואת ראש הממשלה שמעון פרס בחיפוי על יוזמות מפורשות, שמטרתן להרתיע את 'העיתונות הביקורתית'". מותם של שני העיתונאים, כתב, "איננו בבחינת תאונה מצערת. זו מדיניות מכוונת, או לכל הפחות נסבלת, בדרג הבכיר ביותר בירושלים. בדיוק כך עושים הסובייטיים בניסיונם למנוע דיווחים מאפגניסטן". בינתיים ביטלה סי-בי-אס תוכנית מיוחדת שהיתה אמורה לשדר מישראל בימי הפסחא.

למחרת הגיע לישראל ארנסט לייזר, סגן נשיא בסי-בי-אס, שבא לחקור מקרוב את המקרה. יועץ רה"מ לתקשורת מחה בפניו על כך שבעבר לא דיווחה הרשת כאשר אנשיה היו נתונים ל"סחיטה ואיומים שהפעילו אנשי אש"ף בבירות על עיתונאים מערביים". בתום ביקורו, הגיע לייזר למסקנה שהביקורת של סי-בי-אס היתה נמהרת מדי. סגן הנשיא "הודה אתמול לאחר שיצא מפגישה אצל ראש הממשלה", דיווח סופר "הארץ" עקיבא אלדר ב-27 במארס, "כי אילו ידע קודם לכן את מה שידוע לו עתה, היתה הרשת נוקטת לשון מסויגת יותר בתגובותיה על מותם של שני הצלמים בלבנון. 'אני מאמין כרגע שלא היתה זו התקפה מכוונת', אמר לייזר, אך הוסיף כי עדיין לא שוכנע לגמרי כי לא היה שימוש מופרז בכוח בידי צה"ל, ועל כן אין הוא מוצא מקום להתנצלות של הרשת על ביטויי הגנאי שהשמיעה כלפי ישראל".

פרס, מצדו, עמד על כך שאין צורך לשנות את נוהלי עבודת הכתבים הזרים בלבנון, "שכן ממילא עומד צה"ל לפנות את לבנון תוך 8-10 שבועות לכל היותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו