בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: פתיחת המכללות לא שינתה את שיעור בעלי התואר האקדמי

עוד עולה מהבדיקה המקיפה, שהפער לטובת הנשים בזכאות לבגרות הלך וגדל בעשורים האחרונים

תגובות

הפער בשיעור הזכאות לתעודת בגרות לטובת נשים לעומת גברים הולך וגדל בעשורים האחרונים, על אף שההבדלים בין המינים דווקא הצטמצמו בקרב ילידי ראשית שנות ה-70. כך עולה ממחקר חדש ומקיף של "מרכז טאוב", שפורסם אתמול. כמו כן, מתברר כי הפערים בין תלמידים יהודים לערבים בזכאות לבגרות נשמרו לאורך כל תקופת המחקר - יותר מ-20 שנה - אולם בקרב בעלי תואר ראשון הם הצטמצמו מעט, ככל הנראה בזכות המספר הגבוה של סטודנטים ערבים אשר לומדים במדינות ערביות. מהמחקר עולה גם כי בניגוד לאמונה הרווחת, למרות ההתרחבות הניכרת של מערכת ההשכלה הגבוהה, במיוחד בשנות ה-90, נשמר האי-שוויון החברתי-כלכלי בהשגת תואר אקדמי.

המחקר, שערכו פרופסור יוסי שביט וויקי ברונשטיין מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מתבסס על נתונים שאספה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נבחנו בו שיעורי ההשכלה של ילידי 1955-1981 בקבוצות חברתיות שונות, ומאפשר בכך לעקוב אחר פערי השכלה מאז שנות ה-70 ועד לתחילת שנות האלפיים. מחזורי התלמידים האחרונים שנבדקו ניגשו לבחינות הבגרות בסוף שנות ה-90, וחלקם השלימו את לימודי התואר הראשון בשנים הראשונות של העשור האחרון.

בכל הקשור להשגת תעודת בגרות, מציג המחקר ממצאים מעודדים: פחות ממחצית מילידי הארץ שנולדו בשנים 1955-1959 היו זכאים לתעודת בגרות, בעוד שבקרב ילידי 1975-1981 עלה השיעור לכ-70%. עוד עולה מהמחקר כי במשך השנים הצטמצם מאוד הפער בשיעור הזכאות לבגרות בין ילדים להורים בעלי השכלה נמוכה לבין כאלה שנולדו למשפחות בעלות השכלה גבוהה. תלמידים להורים בעלי השכלה יסודית בלבד השיגו את השיפור הגדול ביותר, ואילו בקבוצת התלמידים שלהוריהם יש תואר אקדמי לא נרשם כמעט שינוי.

אחד הממצאים המפתיעים מתייחס לפערים בין המינים בהשגת תעודת בגרות. הישגי הנשים היו גבוהים מאלה של הגברים, כבר בקרב ילידי סוף שנות ה-50 (כ-55% לעומת כ-45%, בהתאמה). בשנות ה-60 ועד 1971 הצטמצם מאוד הפער, אולם הוא גדל מחדש, וביתר שאת, בשנות ה-70. לא רק שהנשים המשיכו לשפר את הישגיהן, אלא שבשנים אלה נרשמה ירידה משמעותית בשיעור הזכאות של הגברים. בנקודת הזמן האחרונה שנבדקה (ילידי שנות ה-80), עמד שיעור זה אצל נשים על כ-85%, בהשוואה ל-55% אצל הגברים.

החוקרים מתקשים להסביר את הירידה בהישגי הגברים באמצע שנות ה-70, גם אם היא "תוקנה" במקצת בשנים הבאות. הסבר אפשרי אחד הוא העלייה בחלקו של המגזר החרדי מכלל שכבת התלמידים, אשר כמעט ולא ניגש לבחינות הבגרות. ואולם, עובדה זו אינה מסבירה את הירידה שהתגלתה גם אצל בנים במגזר הערבי.

יש לציין כי נתוני משרד החינוך מהשנים האחרונות מצביעים כי בקרב הנושרים ממערכת החינוך, חלקם של הבנים גדול בהרבה מזה של הבנות.

בניגוד לצמצום היחסי בפערים בהשגת תעודת בגרות בין תלמידים מרקע השכלתי שונה (הקשור לרקע חברתי-כלכלי של משפחותיהם), הרי שכאשר בחנו החוקרים את המצב בהשכלה הגבוהה התבררה תמונה מורכבת יותר ומעודדת פחות. בתחילת שנות ה-90 התרחב, במהירות רבה, מערך המכללות האזוריות והפרטיות, כמו גם שלוחות של אוניברסיטאות זרות. מספר הסטודנטים לתואר ראשון גדל למעלה מפי שלושה, מכ-50 אלף באמצע שנות ה-80 לכ-168 אלף ב-2008. ברוב המכללות, נהוגות דרישות קבלה מחמירות פחות מאשר באוניברסיטאות.

מהנתונים עולה שלמרות העלייה במספר הסטודנטים, ניתוח פנימי על פי השכלת ההורים מגלה כי השיעורים של בעלי תואר ראשון בכל אחת מהקבוצות החברתיות יציבים לאורך התקופה, ואי-השוויון ביניהן נשמר. "התרחבות מערכת השכלה הגבוהה איננה מכשיר יעיל לצמצום פערים חברתיים", מסביר פרופ' שביט, "ההבדלים ברמת הבגרויות אמנם מצטמצמים, אבל בתחום האקדמי לא חל שינוי של ממש. הרחבת ההשכלה הגבוהה אפשרה לבני השכבות המבוססות לרכוש השכלה אקדמית ביתר קלות בהשוואה לשכבות החלשות יותר. למרות העלייה בזכאות לבגרות בקרב הקבוצות החלשות והבינוניות - שיעורי ההשכלה הגבוהה שלהן לא גדלו".

פרופ' שביט הוסיף ואמר כי "מדיניות הרחבה של שיעורי הלמידה אין בה כדי להבטיח צמצום פערים בין קבוצות חברתיות", נכתב במחקר, "מפני ש'החזקים' מיטיבים בדרך כלל לנצל את ההזדמנויות החדשות המוצעות על ידי המערכת, ואף נוטים לעשות זאת ביעילות רבה מבני השכבות החלשות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו