בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

30.3.1951/האפרטהייד נכנס לתוקף כחוק בדרום אפריקה

היום לפני 60 שנה:

תגובות

עיתון הממשלה הרשמי של דרום אפריקה הודפס במהדורה מיוחדת ב-30 במארס 1951. הוא הודיע שנכנס לתוקפו חוק שהתקבל על ידי הפרלמנט הדרום אפריקאי חודשים ספורים לפני כן: חוק "אזורי הקבוצות" (Group Areas) אשר העניק לשר הפנים את הסמכות לשייך אזורי מגורים ועסקים לקבוצות אתניות - ובפועל, להפריד כחוק את האוכלוסייה הלבנה מהאוכלוסייה השחורה ולבודדן זו מזו.

זו היתה אבן יסוד ביישומה של תורת האפרטהייד במדינה. אחרי שהמפלגה הלאומנית, ובראשה כומר הכנסייה הרפורמית ההולנדית ד"ר מאלאן, נבחרה לשלטון ב-1948, דבר לא עמד בדרכה מלהחיל את עקרונות מצע האפרטהייד שהביא לעלייתה. "הארץ" תיאר באותם ימים את עקרונות תורת האפרטהייד: "בני צבעים שונים אינם יכולים להתקיים אלו בצד אלו, בלי שיתערבו. בברית דרום-אפריקה יש לבני עור ושחורי עור יחדיו. הם יתערבו, איפוא - אלא אם כן יפרידו ביניהם. בעלי תורה זו טוענים, שכל פשרה תוליך במוקדם או במאוחר לאוכלוסייה מעורבת כולה ולהעלמה של רמת-הציוויליזאציה האירופית... בעלי הדוקטרינה אינם מגבילים את התפתחותו הפוטנציאלית של הבנטו. הם מסכימים שהוא זכאי להתקדם בכל הדרכים הפתוחות לפני האירופיים לכשיצא ממצבו הנוכחי, הפרימיטיבי מאד. אבל אם יתנו לו סיכוי הוגן להתקדם, הרי שצריך לאפשר לו ליהנות מ'מרחב חיים' משלו".

ההפרדה הכפויה לא נעשתה אלא כעבור ארבע שנים, אבל כבר אז היו השחורים מבודדים מהלבנים. אלכסנדר קמפבל, ברשימה שהודפסה ב"הארץ", תיאר את רשמיו מיוהנסבורג חודשים ספורים לאחר שהחוק נכנס לתוקף: "חצי מיליון השחורים ביוהנסבורג מוכרחים לדור ב'שיכונים' המופרדים מן הרובעים של הלבנים. בגלל התרבות הלבנים הורחקו ה'שיכונים' יותר ויותר ממרכז העיר, והשחורים מוכרחים לנסוע יום יום קילומטרים אל העבודה וממנה. הוצאות הנסיעה מכלות את שכרם הדל; רוב הפועלים השחורים מוכרחים לקום בשעה 4 בבוקר, כדי להגיע למקום העבודה בשעה 8, ואינם חוזרים הביתה לפני שעה 8 או 9 בערב". חבר המפלגה הלאומנית אמר לקמפבל: "אנחנו רוצים להפרידם לגמרי, כדי שישבו במרחק רב ככל האפשר מאיתנו". קמפבל סבר שבבסיס האפרטהייד עומד פחד טהור: "בעיניי הדרום אפריקאיים הלבנים, שבמשך שנים רבות היו בטוחים ביכולתם לשלוט על אוכלוסייה שחורה גדולה 5 פעמים ממספרם, נעשו השחורים פתאום אויב פנימי ראשון במעלה". אותו לאומן אף הודה באזני קמפבל: "אנו רוצים שידורו במרחק רב מאיתנו, כדי שאם תהיה מהומה, נדע היכן להטיל פצצות".

השלטונות לא נזקקו לפצצות דווקא. "שום דרום-אפריקאי לבן לא ייענש יותר מקנס, אם יירה ב'יליד' באילו מסיבות שהן", כתב קמפבל. "ללבנים ניתנים חודש-חודש 400-300 רישיונות לנשיאת נשק חם".

בפברואר 1955 - לאחר ניסיון מרי שדוכא - נקטה הממשלה את הצעד התקיף ביותר ליישום החוק מאז כניסתו לתוקף, כאשר העבירה כ-60 אלף תושבים שחורים מיוהנסבורג ליישוב המרוחק ממנה כ-20 קילומטר. "פקודת ההעברה באה בהפתעה", דיווח "הארץ". היא בוצעה "תחת משמרות כבדים של משטרה, ואחרי שהשלטונות אסרו על קיום אספות. המתיחות הגוברת התבטאה בהודעות-המחאה של ארגוני הכושים, אולם המשפחות עצמן לא התנגדו, בדרך כלל". 400 אלף שחורים נוספים עמדו בפני פינוי לשטח אחר, שגם הוא לא הובטח. אחת הקבוצות הועברה ל"מאדאולנד, אזור פיתוח שהוקצה לילידים", דיווח "הארץ". "אך הממשלה החרימה גם קרקעות אצל כמה ילידים, בלי לתת להם פיצוי בקרקעות אחרות". הכומר האנגליקני טרבור האדלסטון, שבשנות ה-80 יהיה לראש תנועת האנטי-אפרטהייד, הכריז על "פתיחת מערכה ציבורית למלחמה נגד ?טיהור יוהנסבורג מהצבע השחור'". שחורים שהפגינו נגד הפינוי נאסרו מיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו