בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמר גולן, אשת האקדמיה ושגרירת ישראל באנגולה לשעבר, הלכה לעולמה

תגובות

היא היתה, בעינינו לפחות, מלכת אפריקה. המלכה הלבנה של אפריקה יש לומר, האישה שתמיד לבשה לבן, מאז נהרג בעלה, אביהו, באפריקה, כמובן, או מאז שמשרתה של אהובה האפריקאי ניסה להרעילה, באפריקה, כמובן. תמר גולן הייתה המלכה-האם ואנו היינו ה"גוזלים", בלשונה, גם כשכבר מזמן לא היינו גוזלים, על פי גילנו. אז, בשנות ה-70, כשהכרתיה בפאריס, היא הילכה עלי קסמים. היה זה הסלון הפוליטי הראשון ואולי גם האחרון שביקרתי בו מעודי, סלון של עולם מסתרים, תככים וקסמים בינלאומיים שהיה ואיננו עוד. בבית הדירות ברחוב הפריסאי הקטן, ברובע ה-16, יורדים בתחנת המטרו של הטרוקדרו ופונים ימינה אל הסמטה המסוגננת, שבשתיים מדירותיה התגוררה במהלך השנים, התקיים לו עולם מופלא, כזה שכבר לא יכול להתקיים עוד. לכאן באו שועים ורוזנים אפריקאים, מדינאים ישראלים וערבים, אצולת אירופה וקיבוצניקים מהלבנט, ונועדו יחדיו. בבית הזה נוסדה קבוצת "זהות ודיאלוג", שפעלה לקיים דו-שיח בין יהודים וישראלים לבין פלסטינאים, בזמן שזה עוד היה אסור בתכלית, וכאן עיצב מנהיג הקבוצה, אנדרה אזולאי, יועצם לימים של שני מלכי מרוקו, את זהותו הפוליטית המרשימה והמורכבת. בבית הזה פגשתי את אריק דה-רוטשילד שהגיע אליו תכופות בחיפושית פולקסוואגן שלו, מהבית הזה גם יצאה עליזה שגריר ז"ל אל מותה בפיגוע ליד בית הכנסת ברחוב קופרניק הסמוך.

לבית הזה, כמו למטרונית הססגונית שלו, היו כללים נוקשים: באים רק אחרי חמש אחר הצהריים, אין צורך להודיע מראש. גולן הייתה מגישה תה בספלי פורצלן דקיקים, מעשנת את הרוטמנס הנצחי שלה בעל הפילטר המוזהב דרך פומית, מארחת מעורבת מאד, שתמיד היה לה מה לומר לכל אחד ועל כל אחד. גם הריהוט בביתה היה תערובת של עולמות: מיטה מאפריקה ושולחן מסוריה, או ההפך. היא פעלה לקירוב בין ישראלים לערבים ולא פחות מכך בין שתי מולדותיה האהובות, ישראל ואפריקה. היא הייתה אשת המחוות הגדולות - המונח "אישה גדולה מהחיים" היה קטן על מידותיה - אישה של אהבות גדולות ושנאות גדולות לא פחות, הכל בצבעים עזים מאד, כשיערה האדמוני תמיד. פעם עיכבה אותי כמעט בכוח במשך שעה ארוכה בביתה, רק כדי שאאחר לפגישתי הבאה, עם עיתונאי ישראלי עליו כעסה. אחת לשנה בערך היה נסגר הבית לביקורים: זה היה כשהקדחת הייתה שבה ותוקפת אותה, המחלה אותה נשאה בגופה מאפריקה אהובתה.

לא הייתה לה אהבה כאפריקה, מומחית בעלת שם עולמי שהסבירה את היבשת הלא-מתעוררת בבי.בי.סי, במעריב ובגלי צה"ל, למרות שעיתונות הייתה מקצועה הצדדי. גולן הייתה מיסיונרית לאהבת אפריקה, למרות שהבחינה היטב בכל חולייה: מובוטו סה.סה.סקו, עריצה של זאיר, היה גדול שנואי נפשה. אבל איש לא היה מעז לזלזל בנוכחותה ביבשת השחורה. הוא היה זוכה מיד למטחי זעם ובוז.

תולדות חייה יכלו לפרנס ספרים רבים, מהילדות בחיפה האדומה, בבית האב שהיה פועל בסולל בונה, ועד לארגון פגישות חשאיות בין יצחק רבין ויגאל אלון ובין נשיאי אפריקה. בין בעלה הישראלי שנהרג בתאונת דרכים באתיופיה, דרך אהובה, הנסיך הניגרי שהיה שגריר ארצו בזאיר, עד מינויה לשגרירת ארצה באנגולה, עם רומאן חסוי, על הדרך, עם שר ההגנה של מצרים, עבד אל-ראני אל גמאסי, נשוא הפנים. והכל היה אפוף קסמים, מסתורין וחשאיות, כאלו שאינם עוד בנמצא בדיפלומטית האינטרנט המודרנית.

בשנים האחרונות נפרדו דרכינו. שמעתי בגאווה על מינויה לשגרירת ישראל באנגולה, חשבתי שלא יכול להיות מינוי מרתק מזה, ואחר כך על שיבתה לישראל, אל קיבוץ להב, בו הייתה חברה בראשית דרכה. כאן הרצתה, על אפריקה כמובן, והייתה מעורבת ביוזמות שונות, עד שנשכחה מלב. לא מלבי: את השעות הרבות שביליתי בביתה, אשא איתי תמיד וכך גם את בעלת הבית הזה, תמר גולן, האישה הגדולה מהחלומות, שעכשיו היא איננה עוד.



גולן עם הגנרל מוחמד עבד אל-ראני אל-גמאסי, 1978. פעלה לקדם דו-שיח בין יהודים ופלסטינים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו