עד לעבר שנמחק

שמואל פוטש, מנציח עיירתו שנכחדה, 1920-2011

אורי דרומי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אורי דרומי

שמואל פוטש נולד בעיירה טרוכנברוד בפלך ווהלין שבפולין (כיום באוקראינה). בן למשפחה בת שמונה נפשות, הוא למד ב"חדר" ובגיל 16 יצא ל"הכשרה". כשפרצה המלחמה ברח מפני הגרמנים, ואחרי תלאות רבות הגיע לטשקנט. כשחזר עם תום המלחמה לפולין גילה, כי חוץ משתי אחיותיו כל משפחתו הענפה נרצחה. הוא מונה לחבר בהנהגה הראשית של תנועת הנוער הציוני בפולין, ובמסגרת זו הגיע לאיטליה במטרה להעלות ניצולי שואה לארץ. באיטליה פגש את רבקה לבית ליסיצין, שתהיה לאשתו ואם בנותיו אסתר ומירה.

במארס 1947 ניסה להעפיל בספינה "מולדת", אך זו נתפסה בידי הבריטים ונוסעיה גורשו לקפריסין. רק לאחר קום המדינה הגיע לארץ, להרצליה, שם התגורר מאז. הוא עבד כ-30 שנה כנגר, וכשפרש בגיל 70 התמסר לפעילות במסגרת עמותת בית ט"ל, המנציחה את זכר העיירות טרוכנברוד ולוזישט הסמוכה לה, שנכחדו. הוא הצטרף כעד למסעות שורשים לעיירות הללו - שכיום לא נותר להן זכר, ובמקומן יש שם שדות תירס - והיה הרוח החיה בהנחלת מורשתן לדורות הבאים. באחרונה סיימה העמותה לכתוב ספר המבוסס בחלקו על זיכרונותיו, "ט"ל, העיירה שלי", ומתאר את החיים היהודיים התוססים שהתקיימו בעיירות הללו לפני השואה.

במקביל התנדב בבית לוינשטיין, ועד לאחרונה היה מגיע כארבע פעמים בשבוע, ברגל או באוטובוס, בונה עזרים וצעצועים בעבור המשתקמים ומעודד את רוחם. "איש בעל לב רחב", אומרת הדס שפלר, מרפאה בעיסוק בבית לוינשטיין, "בעל סיפורים מרתקים". לפני כחמש שנים קיבל על כך את אות "מתנדב מצטיין ארצי".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ