בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדולף אייכמן אחרי המלחמה: חבל שלא הרגנו עוד יהודים

מסמכים שנחשפים בגרמניה שופכים אור על חייו הטובים של הפושע הנאצי בשנים שלפני חטיפתו

תגובות

בשעה שבישראל מציינים 50 שנה למשפט אייכמן בשלל כינוסים וסימפוזיונים, בגרמניה ממשיכים להיחשף ולהתפרסם מסמכים ועדויות - חדשים וישנים - השופכים אור על החיים שניהל הפושע הנאצי אחרי השואה, בטרם נתפס בידי המוסד.

בסוף השבוע פרסם השבועון "דר שפיגל" תמלול של הקלטה, שבוצעה בארגנטינה אחרי מלחמת העולם השנייה, בה מתפאר אייכמן בפני חבריו במעורבותו בהשמדת העם היהודי ומצר על כך שלא עלה בידו להשלים את המשימה. "לא ביצענו את העבודה שלנו כמו שצריך. ניתן היה לעשות עוד", אמר.

אייכמן, שארגן את גירושם של מיליוני יהודים למחנות השמדה, סותר בהקלטה את הדברים שאמר להגנתו כמה שנים לאחר מכן כשהועמד לדין בישראל ב-1961, בטרם הוצא להורג. במשפט בירושלים טענו סנגוריו של אייכמן כי היה רק בורג קטן במערכת - פקיד בדרג נמוך, שציית לפקודות הממשל. "מעללים אלה לא התרחשו על פי רצוני. לא היה זה רצוני לקטול אנשים. הרצח ההמוני אינו אלא אשמת המנהיגים המדיניים בלבד", טען אז. ואולם, בהקלטה נשמע אייכמן אומר: "לא הייתי ממלא פקודות פשוט. אם הייתי כזה, הייתי טיפש. נהפוך הוא, הייתי חלק מתהליך קבלת ההחלטות. הייתי אידיאליסט".

הדברים נאמרו בשיחה פרטית בינו לבין שני חברים, נאצים לשעבר, בפרבר של בואנוס איירס, בירת ארגנטינה, אליה נמלט אייכמן אחרי המלחמה. כיום נמצאת ההקלטה בארכיון הפדרלי בעיר קובלנץ שבגרמניה.

ההקלטה היא חלק מאלפי מסמכים ועדויות שמתפרסמות בחודשים האחרונים בגרמניה, כחלק ממסע הלחצים שמפעילה התקשורת על המודיעין הגרמני לפרסם כ-4,500 מסמכים מסווגים שהוא מחזיק בידיו על הפרשה.

לאחר השואה נמלטו לארגנטינה אלפי נאצים, בהם בכירים במנגנון ההשמדה. אייכמן היה אחד מהם. המסמכים שנחשפים כעת מעלים בבירור כי המידע על הימצאותו בארגנטינה היה גלוי וידוע לאלפי אנשים והגיע גם למודיעין הגרמני עוד בשנות ה-50 - עשור לפני שנעצר בידי המוסד. כך, לדוגמה, מעלים רישומים בשגרירות גרמניה בבואנוס איירס, כי 300 עובדי המפעל בו הועסק אייכמן ידעו היטב את זהותו האמיתית של העובד בשם הבדוי "ריקרדו קלמנט".

אייכמן, שהתאחד בארגנטינה עם אשתו וילדיו, היה דמות מוכרת ואהודה בקרב הקהילה הנאצית במדינה. בקפה ABC בבואנוס איירס הוא נפגש עם יוזף מנגלה, הרופא הידוע לשמצה מאושוויץ. בפעם אחרת השתתף במסיבה לכבוד עזיבתו של התועמלן הנאצי יוהאן פון לירס, שנסע למצרים. דיווח אחר העלה, כי השתתף בטקס שארגנו מהגרים נאצים לכבוד הקולונל הלאומן חואן פרון, לימים נשיא ארגנטינה, שסייע לנאצים להימלט לארצו מגרמניה.

שניים מחבריו הקרובים של אייכמן בתקופת גלותו בארגנטינה היו עיתונאים פרו-נאציים. לחבורה הצטרף בהמשך גם אחד מעוזריו של היינריך הימלר, ראש האס-אס והגסטאפו. המודיעין הגרמני כמו גם סוכנויות ורשויות אחרות בגרמניה וברחבי העולם עקבו אחר פעילותם של אייכמן וחבריו, וקיבלו מידע מהימן על מיקומו של אייכמן עוד בתחילת שנות ה-50, אך לא פעלו למעצרו.

יתרה מכך, מסמכים מארכיון משרד החוץ הגרמני מעלים כי השגרירות הגרמנית בארגנטינה אף ניפקה לילדיו של אייכמן דרכונים, כדי שיוכלו לבקר בגרמניה, ב-1954. בטופס הבקשה כתבה ורה אייכמן, רעייתו, כי בניה "עשויים לרצות לטייל לגרמניה במהלך החופשות, כדי לבקר קרובים". היא אף הציגה את תעודות הלידה שלהם ואת מסמכי הנישואין שלה ושל אייכמן.

רק ב-1956 הוציאה גרמניה פקודת מעצר לאייכמן, אולם גם אז, גופים רשמיים שונים בגרמניה הקלו על אייכמן להמשיך לחיות בשלווה במקלט שמצא בדרום אמריקה. כשהתובע הכללי בפרנקפורט הוציא את פקודת המעצר, סירבה המשטרה הפדרלית הגרמנית לפתוח בחיפושים אחריו באמצעות האינטרפול. לטענתם, האינטרפול לא עוסק במצוד אחר "פושעים בעלי רקע פוליטי או גזעני".

שנתיים לאחר מכן, כשפנה "המשרד להגנת החוקה" לשגרירות גרמניה בבואנוס איירס בבקשה לסיוע במעצרו של אייכמן, הוא נתקל בתגובה צוננת. "לא סביר שאייכמן נמצא כאן, או בכלל בארגנטינה. יותר הגיוני שהוא במזרח התיכון", כתבו אנשי השגרירות, שנוהלה על ידי נאצי לשעבר.



אדולף אייכמן בעת משפטו בי-ם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו