בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיים בשוליים | לאמץ את תמי

היא ילדה מאומצת שהתייתמה לפני פחות משנה, בגיל 14. המשפחה שהתנדבה לתת לה בית מטפלת בה בחום, אבל משרד הרווחה, בתירוצים ביורוקרטיים, מונע מהם סיוע

תגובות

ספק אם הרבה אנשים בוגרים היו עומדים במה שזימנו החיים לתמי, והיא רק בת 14 (השם בדוי וגם השמות האחרים, בהתאם לחוק הנוער). אמה נטשה אותה בבית החולים שבו נולדה בבולגריה. למזלה, אימץ אותה זוג מישראל וכך הגיעה לכאן, בהיותה בת חודשים ספורים. לאב המאמץ יש ילדים גדולים מנישואים קודמים, לאם היא היתה בת יחידה, שגודלה באהבה וחום.

אלא שאז חלה האב, ובמאי 2010 מת והוא בן 73. כעבור חודשיים, בתזמון מצמרר, לקתה אמה המאמצת, בת 58, באירוע מוחי ומתה גם היא. תמי נותרה לבד. הילדים הבוגרים מנישואיו הקודמים של אביה לא רצו לקחת אותה תחת חסותם. לכולם משפחות משלהם והם לא מצאו לנכון לגדל את הבת המאומצת.

כשהועלתה האפשרות בלשכת הרווחה לשלוח אותה לפנימייה, נכנסה לתמונה שירה, אשה ששימשה מורה פרטית לתמי. היא אם לארבעה ילדים, שבעצה אחת עם בעלה החליטה לאסוף את תמי לביתה, כדי שלא לשלוח אותה למקום זר ולהקל את תחושת הנטישה והבדידות. בני הזוג נפגשו עם פסיכולוגית שאישרה כי המשפחה תתאים לצרכיה של הילדה, וגם שלוש עובדות הסוציאליות בלשכת הרווחה בתל אביב אישרו בסוף יולי 2010 - אחרי שתשאלו ובדקו את בני הזוג - כי זהו הפתרון טוב ביותר בעבור תמי. כך, בהליך מקוצר, הם קיבלו אישור לפרוש את חסותם על הילדה, ובאמצע אוגוסט 2010 עברה תמי לביתם.

אך בדיוק כשהחיים של תמי התחילו להתייצב, בינואר 2011, קיבלו בני הזוג זימון לפגישה בעמותת "אור שלום", הממונה מטעם משרד הרווחה על ההתנהלות מול משפחות אומנה. הם באו לפגישה ונתבקשו למלא טפסים ובהם שאלות רבות שלשיטתם היו פולשניות ומיותרות, מפירוט כלכלי מיותר בעיניהם, ועד לשאלות אישיות מאוד על מערכת היחסים ביניהם.

בני הזוג סירבו לענות על השאלות במלואן ועמותת אור שלום סירבה להכיר בהם כבמשפחת אומנה. כתוצאה מכך, בני המשפחה מגדלים את תמי ודואגים לכל צרכיה, אך אינם זכאים למימון המגיע למשפחות אומנה בסך 2,000 שקלים בחודש, ולא לכיסוי הוצאות מיוחדות כמו טיפול פסיכולוגי.כך המערכת חוסכת על גב המשפחה: הילדה מטופלת מבלי שהמדינה תשלם. "עשינו מעשה טוב באהבה גדולה למען ילדה שהתייתמה", אומרים בני הזוג, "כבר שמונה חודשים היא אתנו. אם אנחנו לא מספיק טובים מדוע משאירים אותה? הם יודעים שזה המקום הנכון בשבילה. מספיק להסתכל על התסקירים ברווחה ואצל הפסיכולוגית. מדוע מכריחים אותנו למלא טפסים שאין בהם טעם? הרי כל נוכל יכול לרמות בטפסים, זה רק כסת"ח ואנחנו לא מוכנים לשתף פעולה אתו".

תמי לא מודעת לביצה הביורוקרטית שרוחשת סביב טרגדיית החיים שלה. הסבל שלה גדול גם בלי לדעת שעל האנשים היחידים שהושיטו לה יד מערימים עכשיו כל כך הרבה קשיים. בני המשפחה אוהבים אותה ומגוננים עליה, וימשיכו לעשות זאת גם אם לא יקבלו שקל. זה לא משחרר את משרד הרווחה מאחריות.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "המשרד מחויב לבדוק כל משפחה המעוניינת לשמש משפחת אומנה, זאת באמצעות כמה עמותות, בהן עמותת ?אור שלום'. המשפחה מסרבת לשתף פעולה עם גורמי הרווחה ולעבור את האבחון הבודק את התאמתה. ללא שיתוף פעולה, לא ניתן להמשיך בהליך".

מעקב אחרי ניצולי השואה

לא מעט נכתב כאן על האפליה בין ניצולי השואה. זה מה שקרה בפועל סביב היוזמה, היפה כשלעצמה, של שר הרווחה לשעבר יצחק הרצוג ומנכ"ל משרדו נחום איצקוביץ', לסבסד תרופות לניצולי השואה בהנחות של 60%-90%. הרעיון מבורך, הכסף נמצא, אלא שאז התברר שלא כל ניצולי השואה זכאים להטבה: מי שמקבלים פיצויים מהמדינה ובאמצעות ועידת התביעות זכאים, ומי שמקבלים מגרמניה - לא.

והנה, שנה אחרי יישום המדיניות הזאת, בשבוע שעבר, הורו חברי ועדת הכספים של הכנסת כי האפליה תבוטל ויום השואה, שיצוין ב-2 במאי, יהיו זכאים גם 15 אלף הניצולים המקבלים רנטה מגרמניה לקבל את הסיוע ברכישת התרופות.

ח"כ זאב בילסקי (קדימה) הוא שהביא את הנושא לדיון בוועדת הכספים, וכבר תקופה ארוכה נלחם על השינוי, לאחר שהאפליה נטולת ההיגיון הזאת לא נתנה לו מנוח. לדבריו, מתנהל כעת משא ומתן עם גרמניה על מימון התרופות למי שמקבלים את הרנטה ישירות משם, אולם מתוך הבנה שהדיאלוג יארך זמן רב, הוא פנה ליו"ר ועדת הכספים בבקשה שהאוצר יממן לפחות בינתיים את התרופות לכולם.

היו"ר, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אכן פעל במהירות, ואפילו באוצר הסכימו, ובכל זאת אי אפשר ליישם את ההחלטה באופן מיידי, מפני ששום גוף במדינת ישראל אינו מחזיק ברשימה אחת של כלל הניצולים. מאבקי אגו בין הארגונים יצרו מצב שבו כל גוף מטפל בנפרד בניצולים, על פי קריטריונים ורשימות משלו, והאבסורד הזה יוצר מכשול ביורוקרטי עצום. אז מזל שיש תאריך - יום השואה - כדי לתקן את המעוות.

את נייר העמדה בנושא האפליה בין הניצולים, לצורך הדיון בוועדת הכספים, הכינו אנשי "הקליניקה לזכויות ניצולי השואה" באוניברסיטת תל אביב, בראשות עו"ד יוסי חיות. תרומתם של אנשי הקליניקה להישג משמעותית ביותר, ומה שהם עושים בנוסף בשגרה לא יסולא בפז. הקליניקה מעניקה שירותים משפטיים בחינם לניצולי השואה, במטרה לשמור על כבודם ורווחתם באמצעות מערכת המשפט. ניצולים הזקוקים לסיוע משפטי ימצאו בקליניקה כוחות מוכשרים ולב רחב.



שירה. 'הטפסים הם כסת''ח'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו