בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית חינוך עיוורים לא מוכן לארח עיוורים בליל הסדר

המוסד, המספק שירותים שונים לעיוור, טוען כי הכשרת המקום לפסח תעלה כסף רב

תגובות

ארגוני העיוורים הופתעו באחרונה לגלות, כי עיוורים שאין להם היכן לחגוג את ליל הסדר לא יוכלו לחגוג אותו במוסד הירושלמי הוותיק "בית חינוך עיוורים" - המוסד הגדול בארץ המספק שירותים שונים לעיוור. העמותה המנהלת מעדיפה להציע בית הארחה אחר במקום לפעול להכשרת המקום לפסח, פתרון המוצע לעיוורים תושבי ירושלים בלבד.

אין מדובר בעימות הראשון בין ארגוני העיוורים לעמותה המנהלת את המקום, והדבר אף הביא להקמת ועדת בדיקה של משרד הרווחה. הוועדה הצביעה על אי סדרים בניהול הארגון ונכסיו, הנאמדים בכמאה מיליון שקל. השבוע צפוי עו"ד ישראל מיימון, שמונה על ידי שר הרווחה לשעבר יצחק הרצוג, להגיש מסקנותיו ליישום המלצות דו"ח ועדת הבדיקה.

נציגי ארגוני העיוורים פנו באחרונה לחיים רשלבך, מנכ"ל עמותת בית חינוך עיוורים, בבקשה שיאפשר לקבוצה של עשרות עיוורים לערוך את ליל הסדר במוסד, אך זה סירב. בהמשך פנה עו"ד זהר ג'ינאו-נאור, חבר הנהלת המרכז לעיוור, ארגון הגג של ארגוני העיוורים, גם ליהושע פולק, יו"ר הנהלת העמותה וסגן ראש עיריית ירושלים, אך גם הוא סירב לבקשה בטענה כי הכשרת המוסד תעלה הרבה כסף.

בלחץ משרד הרווחה והארגונים יזם המוסד פתרון, לפיו העיוורים יוכלו להתארח בבית הארחה והעלות תתחלק בין המוסד לארגונים. אלא שמדובר בפתרון המוצע אך ורק לתושבי ירושלים.

"הם לא מעוניינים לפתוח לנו את המקום כך שאני צריך למצוא פתרון", אומר מיכאל רונן, עיוור תושב באר שבע, "אני לא נשוי ואני לבדי, כך שזה היה יכול להיות פתרון מצוין לאנשים בודדים שמשוועים למפגש חברתי. כואב שמי שאמור לדאוג לנו מנסה להתחמק ומציע פתרונות חלקיים כדי לצאת כביכול בסדר".

פנחס אסולין, מאגודת העיוורים ששת, מתנגד נחרצות לפתרון המוצע: "זו שנה שנייה בה הם דוחים את הבקשה ואין שום סיבה לכך", אמר, "אנשים מעוניינים בחברה ולא ייתכן שאם כבר החליטו על בית הארחה יטענו כי מיועד לירושלמים בלבד. מה עם עשרות האנשים שיהיו לבדם? זה הבית שלנו, שנבנה למען העיוורים ולמעט חדר האוכל אין צורך להכשיר דבר כשיש קייטרינג וכלים חד-פעמיים, אלו רק תירוצים".

עוד באוקטובר 2008 עלו חילוקי דעות שפורסמו ב"הארץ" בין המרכז לעיוור למנהלי המוסד ששאפו להקים במקום חדר כושר לקהל חרדי. לטענת מנהלי המוסד, זאת כדי שהכסף מהמנויים ישמש לצמצום הגירעון ולמימון שיפוץ בסכום של 2.5 מיליון שקל. חודש לאחר מכן פורסם כי המרכז לעיוור גילה כי בקופת העמותה 50 מיליון שקלים נזילים והתוכנית בוטלה.

בית חינוך עיוורים הוקם ב-1958 כהקדש, מוסד המחזיק נכסים למטרות ציבוריות, על ידי אגודה עותמאנית, ומוכר כיום כעמותה. על פי שטר ההקדש (תקנון) הועברו כל זכויות האגודה להקדש, וזה נשלט על ידי שר הרווחה. ב-1983 חידשה העמותה, שהיא גוף פרטי, את קיומה כעמותה בשם זהה לחלוטין להקדש ובמשך השנים עברו השליטה, הכספים והרכוש שהיו בהקדש לידי העמותה.

בעקבות פנייתם של הרצל מוכתר, מנכ"ל המרכז לעיוור, וג'ינאו-נאור למשרד הרווחה בעניין הוקמה ועדת בדיקה שבחנה את התנהלות המקום. באוקטובר 2009 הגישה הוועדה דו"ח לפיו כלל פעילות ההקדש נעשתה במסגרת העמותה, בניגוד לשטר ההקדש, חוק העמותות וכללי המינהל התקין.

על פי הדו"ח, "... תורמים הסוברים כי תרומתם הינה עבור מוסדות ההקדש עלולים שלא להיות מודעים לכך שתרומתם מתקבלת בעמותה, ולא בהקדש לו החזקה בנכסים".

עוד עולה מהדו"ח כי בעמותה דאגו מאוד למנכ"ל חיים רשלבך, ומשכורתו הממוצעת היא כ-47 אלף שקל, שכר חריג מהמקובל במגזר הציבורי. ואם לא די בכך "ב-1.12.88 החליטה הנהלת העמותה לקבוע למנכ"ל דירוג מיוחד של מנכ"ל (סגן שר) הנהוג בסוכנות היהודית ובממשלה. כפועל יוצא הותאמו תנאי פרישתו לאלו של מנכ"ל בסוכנות היהודית". בשנת 2005 נחתם הסכם נוסף עם המנכ"ל - "הסכם לתנאי פרישה חריגים ביותר מהמקובל במגזר הציבורי ואשר מהווה ?מצנח של זהב' של ממש", נכתב בדו"ח, "הביקורת מעלה חשש כי הליך אישור דירוגו של מנכ"ל העמותה ותנאי פרישתו נעשו שלא ע"פ כללי מנהל תקין". בתגובה לדברים אמר יהושע פולק: "פנתה אלינו קבוצה של עיוורים בעניין ליל הסדר, והסברנו כי לא כדאי להכשיר את המטבחים בשל העלות הגבוהה. הצענו כי נמצא מקום לאנשים ששמותיהם התקבלו מלשכת הרווחה בעיר, וכך היה. לא ידעתי על אנשים נוספים שמעוניינים. אם יפנו עוד אנשים ננסה לדאוג גם להם, ואם הארגונים לא ישתתפו נדאג שההוצאות ישולמו".

בעניין עמותה-הקדש אומר פולק: "המקום התחיל כאגודה שהפכה להקדש עקב החשש שהדירקטוריון יכול לפעול כרצונו, ויכול להחליט גם על מכירת קרקעות אם מעוניין. לכן, הוחלט על הקדש שיבטיח כי המקום יישאר תמיד לבית חינוך עיוורים, ומעולם לא סגרו את העמותה. היום הקרקעות בידי ההקדש והניהול הוא של העמותה. גם ההקדש וגם העמותה פועלים לטובת העיוורים כך שלנו לא משנה אם יעבדו יחד או בנפרד.

"לגבי השכר והתנאים שקיבל המנכ"ל, הם היו על פי חוות דעת שקיבלנו וצמוד לשכר הסוכנות היהודית וכולם היו מודעים לכך. כשנכנסתי לתפקיד קיבלנו חוו"ד נוספת מפרקליט מחוז ירושלים לשעבר, מיכה קירש, ופעלנו בהתאם לתקנון בית חינוך עיוורים".

ממשרד הרווחה נמסר: "בעקבות פנייתם של נציגי העיוורים, מנכ"ל המשרד פנה להנהלת בית חינוך עיוורים וביקש כי ימצאו פתרון חלופי שיאפשר לקבוצת העיוורים לקיים את ליל הסדר כהלכתו. בימים אלו צפוי עו"ד ישראל מימון להגיש למנכ"ל הסדר מנהלי ומשפטי שיאפשר את פעילותו התקינה של המוסד".



בית חינוך עיוורים בירושלים. אין מדובר בעימות הראשון בין ארגוני העיוורים לעמותה המנהלת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו