בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החברים ספדו: הוא היה תמים וחשב שאיש לא יפגע בו

אמנים וחברים של השחקן ג'וליאנו מר התקשו לעכל את הטרגדיה וסיפרו על אדם טוטאלי ומסור עם קרע בנפשו

תגובות

"לא הופתעתי כששמעתי על הרצח. הוא היה מאוים", אמר אחיו של ג'וליאנו מר, ספרטה מר חמיס. "במצב של כיבוש יש סטיות אנושיות. יש סוטים יהודים ויש סוטים ערבים. שניהם יכלו לעשות את המעשה. אני יכול להגיד שזה רצח סתם, על קנאה דתית. לכי תדעי מי המוח מאחורי המעשה, זה יכול היה להיות השב"כ". עוד אמר האח כי "ניסיתי לשכנע אותו להפסיק לנסוע כל כך הרבה לג'נין. הוא היה כל כך בטוח שמגינים עליו ושאף אחד לא יפגע בו. הוא היה נאיבי, כי הרי ניסו לפגוע באמא שלי לפני 20 שנה. אני לא חושב שימשיכו את דרכו. אין הרבה בהיסטוריה שיש להם את האומץ לקחת סיכון וזו הגדולה של ג'וליאנו".

עשרות אמנים וחברים של מר חמיס באו אתמול לתיאטרון הערבי בחיפה, אל-מידאן, בניסיון לעכל את הטרגדיה. חלקם עוד פגשו בו שלשום, בתיאטרון אל-קסבה ברמאללה, בפרמיירה להצגה "הכיסאות" מאת יונסקו.

מנהל תיאטרון אל-מידאן, ריאד מסארוה, סיפר כי "אחרי הפרמיירה ג'וליאנו שמח ורקד. היום אנחנו בהלם. לא מצליחים להבין מה קרה. אני רק יכול להבטיח שאנחנו נדרוש מהרשות לחקור מה קרה. זה התפקיד שלה ואנחנו נעמוד על זה ונדרוש את זה מאבו מאזן עצמו. אין דומה לג'וליאנו, כאדם וכאמן".

ג'וליאנו מר. לא יכולה היה לזנוח את אחיו. תצלום: דניאל צ'צ'יק

השחקן מכרם חורי אמר כי "איבדנו חבר. בן אדם משכמו ומעלה, שאוהב בני אדם ואכפת לו מהחברה והאנושות. מר התגלה כבמאי גדול ואיש תיאטרון". חורי הוסיף ואמר כי "תמיד היה חשש לחייו. היו לו אויבים, היה מי שראה בעבודה שלו - התיאטרון שהקים, תיאטרון החירות, שבו חינך לשלום ופתיחות - את האויב הכי גדול".

השחקן והבמאי עודד קוטלר אמר כי "מה שעצר את ג'וליאנו זה הקרע בנפשו בהיותו ערבי-יהודי, בן לאב ערבי ואם יהודייה, שנמצא חי, עובד ומתפקד במדינה שכובשת את אחיו. הוא הזדהה עם החלש, הנדכא, הדל והרש - זה הלם את חולשתו ביחס לבני עמו הפלסטינים ולא יכול היה להרשות לעצמו להישאר כאן ולזנוח את אחיו".

ציפי פינס, מנהלת בית לסין, אמרה כי "ג'וליאנו היה תלמיד שלי והתבלט בכריזמה ובכישרון האדיר שלו. הוא מגלם את הטרגדיה של המדינה הזו עם הקונפליקט של הזהות שלו, כי לא היה שייך לשום מקום למרות הבחירה שעשה".

"כנראה שהאזור לא יכול לסבול דמויות כאלו"

"הוא היה אדם טוטאלי. מעט מאוד אנשים בעולם חפים מסתירות, והוא היה כזה, טוטאלי". אמר במאי הקולנוע עמוס גיתאי, שג'וליאנו מר הופיע בארבע מסרטיו. לדבריו, מר "ניסה להשתמש בביוגרפיה שלו ובאמונות שלו כדי לקדם רעיונות שהיו חשובים לו. הוא היה דור שלישי לאנשים שהאמינו בדרך הזאת. סבא שלו, ד"ר גדעון מר, היה רופא בגליל בתחילת המאה ה-20, וחשב שבאמצעות הרפואה אפשר יהיה ליצור קירוב לבבות. אמו ארנה מר היתה אשה אמיצה, שהתחתנה עם צליבא חמיס, והאמינה שבאמצעות האינטימיות תצליח ליצור את הגשר (בין העמים). וג'וליאנו, למרות הרדיקליות שלו, המשיך את המסורת הזאת. הוא רצה להמשיך את מפעל החיים של אמו במחנה הפליטים בג'נין, צילמנו שם יחד את הסרט התיעודי 'תיאטרון החיים', ולצערי היום השם הזה נשמע כמעט אירוני. כנראה שהאזור שלנו לא יכול לסבול דמויות כאלה".

אבי נשר סיפר, כי סרטו "זעם ותהילה? בו כיכב מר זכה להצלחה בארצות הברית, וסוכנים רבים רצו בעקבותיו להחתים את מר על חוזים. "דיברו עליו במושגים של אנטוניו בנדרס. אבל הוא בשום אופן לא רצה?, אומר נשר. "אני מניח שנהג כך בגלל אותן הסיבות שהביאו אותו בשנים האחרונות למקום שבו נמצא. הוא ויתר על תשוקה גדולה אחת לטובת תשוקה אחרת. היה שחקן פנומנאלי שיכול היה להגיע למקומות מאוד רחוקים, אבל בחר לוותר על זה. לא רבים היו נוהגים כך?.

התסריטאי והבמאי שמוליק קלדרון ('תיבת נח') סיפר אתמול כי מר אמור היה לגלם את דמותו של דוד המלך בסרט קולנוע חדש שעליו הוא שוקד בימים אלה. "דיברתי איתו לפני כמה שבועות, סיפרתי לו על התפקיד, והוא מאוד שמח והתלהב. הרבה זמן הוא לא הופיע בסרט, והוא כל כך רצה, היה מוכן לעזוב הכל ולבוא. אני חיפשתי שחקן שיוכל לגלם מלך, וכבר חלמתי על התמונה בעיתון, שיראו בה שחקן חצי יהודי חצי ערבי, בדיוק כפי שהיה דוד המלך בעצמו. קבענו להיפגש היום, הוא אמור היה לדבר איתי כדי שנקבע איפה להיפגש, ולא הבנתי למה הוא לא עונה לי לאס-אם-אסים. זה בלתי נתפס".



מנחמים בתיאטרון אל-מידאן בחיפה, אמש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו