בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "נאוה בוקר, למה מגיע צל"ש לבעלך שנספה בכרמל?"

שיחת היום

תגובות

מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דודי כהן, העניק אתמול את עיטור המופת למשפחותיהם של תנ"צ אהובה תומר, תנ"צ ליאור בוקר וסנ"צ איציק מלינה, שלושת השוטרים שנספו באסון הכרמל. קדמה לטקס הענקת הציונים לשבח סערה, לאחר שכמה מבני משפחות צוערי שירות בתי הסוהר שנספו בשריפה בכרמל, עתרו לבג"ץ וטענו כי אין להעניק עיטורים בטרם השלים מבקר המדינה את חקירתו בנושא. השופטים דחו את העתירה בהבהירם כי מדובר באחת ההכרעות הקשות בה נתקלו, אך קבעו כי אין בממצאים דבר שיפריך כי הקצינים נהגו בגבורה. נאוה בוקר היא אלמנתו של תנ"צ ליאור בוקר, שקיבלה אמש בשמו את העיטור.

נאוה בוקר, שמחת כשהוחלט להעניק צל"שים לשוטרים, על אף העתירה לבג"ץ?

"הרגשתי הקלה גדולה אחרי החלטת בית המשפט. עד כמה שניתן לשמוח במצב כזה, כי זה לא מצב שגורם לנו לשמחה. המצב נוצר מתוך צער ומתוך כאב. יש לנו סיפוק רב מהחלטת בית המשפט שהגדיר אותם כגיבורים. אתמול עלינו לירושלים וקיבלנו את הצל"שים בשמם של יקירינו".

נעלבת מהגשת העתירה לבג"ץ של משפחות השב"ס?

"נעלבתי מעצם הגשת הבקשה, זה פגע בנו מאוד. לא היינו צריכים להגיע למעמד הזה בכלל, שהוא עצוב וכואב. מדובר פה באנשים שהלכו לעולמם בגבורה, ולצערי ישנם אנשים שלא העריכו את הגבורה הזו כראוי וביקשו לדחות את מתן הצל"ש. הטענות שנשמעו מאוד הכאיבו לנו, מה שגם שאינן נכונות בכלל. לפי כל התחקירים שבוצעו, אין ספק ששלושת הקצינים יכלו להימלט מהמקום והעדיפו להישאר ולהציל חיים. בנוגע לבעלי, אני יכולה לומר במפורש שישנה עדות, שנאמרה לי מפורשות מפי האדם האחרון שדיבר עם ליאור בחיים, שציין כי ליאור אמר לו 'אני נשאר כאן', כדי לעזור, את מבינה? אין לי ספק שליאור לא היה נוהג אחרת, לא הייתי מצפה ממנו אחרת. פשוט כואב ועצוב כשאנשים יכולים לחשוב בכלל בצורה שונה, למרות שהדברים ברורים".

האם לא נכונה טענת מגישי העתירה, שצריך לחכות עד גמר עבודת מבקר המדינה בנושא?

"חשוב לי להבהיר: העיטור מוענק למעשה שנעשה באומץ לב וראוי לשמש מופת, ואין ספק שאותם שלושה קצינים פעלו באומץ לב ובנחישות וסיכנו את חייהם והקריבו כדי להציל חיים. הם יכלו למלט את עצמם ברכב, אך בחרו להישאר עם הצוערים. אם זאת לא גבורה אז מה כן? מדובר ברצון להנציח ולחנך את דור העתיד לתת, כדי שלא ייווצר מצב שיגידו: 'אנשים הקריבו את חייהם למען מטרה קדושה, ובסופו של דבר לא רק שלא מעריכים אותם, אלא עוד זורקים רפש'".

יצא לך לדבר עם מגישי העתירה?

"לא. היה לי קשה מאוד לחשוב על כך, כי הפגיעה הייתה מאוד קשה מבחינתי. בעלי בסך הכול ניסה להציל את חיי הילדים שלהם ושילם על כך בחייו, ואם הם לא חושבים שזה ראוי להערכה מצדם, אז אין לי מה לומר. זו פשוט שנאת חינם. כאשר הכבאים קיבלו לפני חודשיים את אות הגבורה שלהם, למה אף אחד לא דיבר? הרי גם אז לא התפרסם דו"ח המבקר. למה דווקא כשהשוטרים אמורים לקבל ציון לשבח, למה אז הם מתלוננים?".

חלקם רואים באי-חסימת הכביש את הסיבה לכך שהפך טרגי.

"ליאור ואהובה נקלעו במקרה לאותו מקום. הם היו בדרכם בכלל לגבעת וולפסון, להציל חיים של אנשים, להציל חיים של תושבים שעל פי הדיווחים נלכדו שם, ושנשקפה סכנה לחייהם. ואחרי שהם אולצו לעבור בקטע של כביש שהיה אפוף להבות, הם הבחינו באוטובוס של צוערים, שנסע לדמון ופשוט עצרו והחלו לסייע להם כי האוטובוס נלכד באש".

מדוע כמעט כל דבר שקשור לאסון הכרמל ולמשפחות יוצר כל כך הרבה תרעומת?

"אני חושבת כמו השופטת דורית ביניש, שאמרה מפורשות שהם לא מכוונים את האש למקום הנכון. הם צריכים לחקור את האמת, אבל הם לא בכיוון הנכון בכלל. העובדה שהשוטרים יקבלו את הצל"שים זה לא מה שיעזור להם. אני חושבת שבמקום לחפש אשמים צריך להתחיל לעשות ולחשוב חיובי, איך אפשר למנוע את אסון הכרמל הבא, את אסון הכרמל מס' 2. אני, לדוגמה, עסוקה בהנצחה ובדרכים חיוביות שינציחו את בעלי, ולא להזיק לאחר ולהפנות אצבע מאשימה לאנשים מסוימים. אני פועלת להקמתה של טייסת הכיבוי".

הופתעת ממחאת משפחות הסוהרים בזמן טקס הענקת הצל"שים?

"לא ידעתי בכלל על הכוונה הזו כואב לי מאוד שהן ערכו את הטקס הזה, זה מול זה. זה מראה שאין אפילו טיפת חמלה בלבם של האנשים זה מכאיב לנו מאוד וזה עצוב".

יש קרע שלא ניתן לאחות בין משפחות הסוהרים למשפחות השוטרים?

"לצערי יש פילוג, אפילו בין הסוהרים עצמם, שגם שם יש משפחות שלא באותה דעה כמו מגישי העתירה. זה שלוש-ארבע משפחות, ואני מקבלת תמיכה ממשפחות סוהרים אחרים. משפחות השוטרים לא מקימות איגוד, כל אחד בדעתו ובדרכו הוא, אבל במצב כזה אנחנו בהחלט משתפים פעולה, אנחנו יחד במקרה הזה בהחלט".

חלק ממשפחות הנספים טוענות שהן לא מקבלות תשובות מהממשלה. את מקבלת תשובות מספקות?

"כן, בהחלט. התחקיר הוצג בפנינו כמו כל המשפחות. הייתה משפחה אחת שלא רצתה לראות אותו, אבל מדובר בתחקיר משותף למשטרת ישראל, לשב"ס ולכבאות הארצית, והעובדה שכולם טוענים את אותו הדבר: שהשוטרים פעלו בגבורה. גם הסרטון שהוצג לפני כשבוע משקף את אותם הדברים. עכשיו תראי, בנסיבות הקיימות לא הייתה להם אפשרות אחרת - ברגע שהאוטובוס הסתובב, היה עוד ירוק למטה, אך למעלה הייתה אש נוראית. האש התקדמה בקצב של בין 500 ל-700 מטר לשנייה, שתביני את המשמעות, ולצערי הם נלכדו באש. בכל מקרה, הצל"ש זה לא מה שחשוב, חשובה ההערכה לגבורה של השוטרים ואת זאת אמרו השופטים: ליאור, אהובה ומלינה היו גיבורים. בשבילי ליאור בעלי תמיד יהיה גיבור אמיתי, עם צל"ש או בלי".



נאוה בוקר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו