בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיים בשוליים | לעשות טוב באמת

עמותת "אישית" מסייעת לנשים לפתוח עסק, "חלו"ן" מעניקה לילדים שיעורי עזר ו"מידות" עושה סדר בעולם העמותות - לרגל החג שלושה ארגונים שמחוללים שינוי

תגובות

קשה להגדיר את הרגע המדויק שבו התופעה הזאת חדרה לחיינו, אבל היא כבר מזמן הפכה לשגרת החג. גם השנה לאן שלא נפנה, נתבקש לתרום מעות, מצות - משהו שאמור לגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו, לעמותות להיות מרוצות ממצבן ולנזקקים להמשיך להיות נזקקים לפחות עד חג השנור הבא.

במצב שבו מספר עמותות הסיוע גדל אבל העוני מעמיק, יש גם מקום לעשות את ההבחנה בין מי שמחלקים דגים (ארגז מזון) לבין מי שמעניקים חכות ומצליחים באמת לחולל שינוי בחיי הלקוחות שלהם. החלטנו, לרגל החג, לספר על שלוש עמותות שהאפקטיוויות שלהן מוכחת, שעושות עבודת שטח כל השנה. הן אינן היחידות, אבל הן בהחלט ראויות לתשומת לב חגיגית.

* עמותת "אישית", לייזום והקמה של עסקים קטנים לנשים. נורית ורבין, מנכ"לית "אישית", סולדת מהביטוי "העצמה נשית". היא לא אוהבת לתת כותרות למה שלשיטתה הוא מובן מאליו, ומבקשת להציב את המדרגה הנדרשת, כדי לאפשר לנשים לטפס למקום שבו הן צריכות להיות. 120 עסקים כבר הוקמו בעזרת העמותה.

מי שמסתייעת בשירותיה עוברת קורסים מקצועיים לרכישת ידע עסקי ומקבלת ליווי אישי במהלך בניית העסק ובתקופה שאחרי פתיחתו. הרעיון הבסיסי הוא להעניק לנשים עזרה ובסיס בטוח, שממנו יוכלו ליטול אחריות למצבן הכלכלי והאישי. כדי לקבל עזרה במימון לפתיחת העסק בפועל, לרוב פונות הנשים לקרנות במשרד התמ"ת או בביטוח הלאומי, אבל גם ל"אישית" יש קרן קטנה שיכולה לסייע.

ורבין מספרת, שאת הרעיון לעמותה קיבלה כשהפכה בעצמה מפרנסת יחידה ללא הכשרה וללא כלים. פתאום באמצע החיים. כל אשה באשר היא, אומרת ורבין, צריכה לדאוג לבסיס כספי כדי שלא תהיה תלויה בגבר. ויש בה בוורבין כל כך הרבה עוצמות שהשהייה במחיצתה בלבד די בה כדי למלא בכוח.

מי שרוצה לסייע ל"אישית" יכול לעשות זאת גם באמצעות "פרויקט מעבירות" של "קום איל פו". מחזירים בגדי עונות קודמות, מקבלים זיכוי לחדש. ההכנסות ממכירת בגדים ישנים מועברות ל"אישית".

* עמותת "חלו"ן" - חינוך לכל נערה ונער. במדינה שבה לא דנים בכובד ראש באירועים בבית האח הגדול או מתעדים יום בחייה של רוני דלומי, עמותה כמו חלו"ן ודאי היתה מקבלת תהודה רבה יותר. זה 11 שנים אנשיה מצליחים לחולל שינוי באחד המקומות החשובים ביותר במדינת ישראל וכבר זכו בלא מעט אותות הצטיינות.

הרעיון פשוט: חלו"ן מממנת מורים פרטיים שנשלחים למקומות חלשים ברחבי הארץ ומעניקים לילדים סיוע שבלעדיו, במקרה הטוב, היו דורכים במקום. זה התחיל מ-25 ילדים בבית ספר אחד בירושלים. היום כבר כמעט 10,000 ילדים מקבלים סיוע לימודי ובחלו"ן מספרים על 95% הצלחה.

חלו"ן רואה את הטיפול כהשקפה הוליסטית - את העזרה בלימודים מלוות תוכניות מעצימות במישורים אחרים כמו טיפול באמנות, אימון אישי ועוד. כן ניתן סיוע פיננסי בספרים, כרטיסיות לאוטובוס, מימון לטיול שנתי או סיוע במזון במקרה הצורך. את חלו"ן הקים דוד שפורר, יקיר ירושלים, ולצד מנהלת העמותה צביה ליבשבסקי, מכהן בהתנדבות כנשיא חבר הכנסת לשעבר רן כהן (מרצ). כמו בימיו בכנסת הוא חף מציניות, מאמין אמיתי ולוחם למען שוויון וצדק.

* עמותת "מידות". העמותה הזאת מעניקה סיוע למי שמעוניינים לתרום וטובעים בים ההיצע והבקשות למימון. "מידות" בודקת את מהימנותן של העמותות בישראל ובעיקר את האפקטיביות שלהן. יש לא מעט עמותות שמתנהלות נכון כלכלית, אולם אין תרומה אמיתית בקיומן. "מידות" ממפה את הארגונים שמחוללים שינוי.

זה נעשה באמצעות חמש שאלות בסיס שעמותה אפקטיבית תדע לענות עליהן: מהי הבעיה שאתם מנסים לפתור? מה אתם עושים כדי לפתור אותה? מה ההישגים שלכם? איך אתם יודעים מה הצלחתם להשיג? איך אתם משפרים פעילות? באתר של מידות ניתן למצוא את העמותות שעברו את מבחן האפקטיביות עד עתה.

מעקב אחרי ניצולי השואה | עוד על האפליה שאינה נגמרת בין ניצולי השואה

בעוד פחות מחודש יצוין בישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. לצד הזיכרון וההנצחה, שוב יעסקו בסוגיית הניצולים העניים. לא מעט נעשה בשנים האחרונות בניסיון לתקן את העוול, אולם עדיין, בכל מדינת ישראל, אין רשימה כוללת אחת של ניצולי השואה ובמקביל יש יותר מדי גופים שאמורים לטפל בניצולים ולכל גוף קריטריונים משלו.

בתוך הרצון הזה לסייע, לא מעט ניצולים נופלים בין הכיסאות ונרמסים על ידי הביורוקרטיה. מדור זה הביא בעבר את סיפורן של שלוש אחיות שעברו אותה תופת, האחת מקבלת רנטה ואחיותיה לא, ואת סיפורם של בני זוג מאותה עיירה ששנת העלייה קבעה אפליה ביניהם.

כעת מיתוספים לרשימה העצובה אח ואחות. חנה ליברמן (קליפר) מפתח תקוה נולדה בווישניץ שבפולין. היא היתה בת 11 כשאביה נרצח בפוגרום ביאסי. היא נדדה עם אחיה ואמה ונאלצה לחיות במסתור. בשלב מסוים חלתה האם ומתה. ליברמן ואחיה שרדו.

ואולם, אחיה של ליברמן קיבל פיצויים כניצול שואה עד מותו והיא לא. למה? כי הוא עלה לישראל ב-1949, לפני הסכם השילומים, והיא ב-58', בעלייה הגדולה מרומניה. מתוקף הסכם השילומים היא אמורה לקבל את הרנטה באמצעות ועידת התביעות, אולם שם יש קריטריונים שונים וליברמן היתה זכאית למענק חד-פעמי בלבד. איך מסבירים לאשה בגיל גבורות שזה מה שמדינת ישראל עושה בשבילה?



חנה ליברמן. האח מקבל, האחות לא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו