בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "גלעד אלון, אתה מתחרט שבחרת להיות רופא?"

שיחת היום

תגובות

גלעד אלון (27) הוא סטודנט לרפואה שנה ג' באוניברסיטת תל אביב. פעיל באגודת הסטודנטים לרפואה מאז השנה הראשונה, וכיום עומד בראשה. האגודה מטפלת באופן שוטף בזכויות סטודנטים: לפני כחודש וחצי, לאחר מאבק ממושך עם האוצר שהוכרע בפשרה בבג"ץ, האגודה הבטיחה שבשלוש השנים הבאות, סטודנטים לרפואה בשנים מתקדמות של לימודיהם ישלמו תעריף של תואר ראשון, במקום התעריף הגבוה יותר לתואר שני ששילמו עד כה. כעת מתגייסת האגודה לתמיכה בהסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), שנכנסת היום ליום השביתה השמיני. אלון לקח אתמול הפסקה קצרה משירות מילואים כדי לשוחח עם "הארץ".

גלעד אלון, עד כמה מתגייסים הסטודנטים לרפואה למאבק של ההסתדרות הרפואית?

"אגודת הסטודנטים התחילה את מעורבותה במאבק עוד לפני שהוא עלה אל פני השטח, דרך עבודתנו המשותפת עם תנועת מרש"ם, השואפת להקים ארגון שייצג את הרופאים הצעירים, כולל מתמחים וסטז'רים.

כבר תקופה ארוכה שאנחנו רואים ומרגישים באגודה שגם הסטודנטים שלא מעורבים בדרך כלל בפעילות שלנו רוצים לפעול, פונים אלינו בבקשה שנתארגן לפעולה. תנאי העבודה של רופאים הוא עניין שעובר כחוט השני בחייהם של כל הסטודנטים לרפואה, ויש לנו הרבה תמיכה מקהל הסטודנטים הרחב. לאחרונה אנחנו נפגשים באופן תכוף עם נציגי האגודות בשלושת בתי הספר האחרים לרפואה בארץ, על מנת שנוכל לגבש עמדה אחידה ולהוציאה לפועל. בינתיים, אנחנו תומכים במאבק של הר"י ללא כל חילוקי דעות, ועומדים על כך שלא יזנחו את הדרישות לשיפור תנאי ההעסקה של הרופאים. אנחנו מתכוונים לתמוך תמיכה מלאה במאבק הזה, כי אנחנו מאמינים מאוד שהרפואה הציבורית צריכה תמיכה כדי לא לקרוס".

היססת לפני שבחרת במקצוע הרפואה?

"אני, באופן אישי, מאוד נמשך למקצוע, ורציתי לעסוק בו מגיל מאוד צעיר. אני יודע לכן שגם אם תנאי ההעסקה יישארו מבזים כמו שהם היום, אעסוק ברפואה במערכת הציבורית, כך או כך. אני חייב לומר שזה אחד הדברים המדהימים והמפתיעים במקצוע, שלמרות שידוע לכולם מעמד השכר ושעות העבודה הלא נורמליות, הוא עדיין מושך אליו אנשים מצוינים. זה נפלא בעיניי שמקצוע הרפואה הצליח לשמור על היוקרה שלו. כנראה שיש בו משהו קסום שעדיין נשמר".

ובכל זאת, אפשר להרגיש בפיחות במעמד הרופאים?

"כן, אפשר לראות בבירור שזה ננגס. אחד הסימנים לכך הוא שפחות ופחות גברים בוחרים במקצוע הרפואה, בדומה לתהליך שעבר על מקצוע ההוראה. זה כמובן לא דבר רע שיש יותר סטודנטיות לרפואה, אבל מה לעשות שהבחירה של גברים להימנע מהמקצוע מעידה על פיחות במעמדו. אבל הבעיה החמורה יותר היא לא נטישת מקצוע הרפואה, אלא נטישת תחומים בתוך המקצוע. סטודנטים לרפואה שבוחרים כיום בתחום התמחות נמנעים ממקצועות נדרשים כמו: כירורגיה כללית, רפואה פנימית, רפואה מרדימה, פגיות. זו פגיעה קשה ברפואה הציבורית, כי אלה הם לרוב תחומי התמחות מרכזיים וקרדינליים עבורה".

איך אתה צופה שייראו חייך כרופא במדינת ישראל, אם לא ישתנו התנאים הנוכחיים?

"אני מאוד חושש מהאתגר שבלקיים חיי זוגיות ומשפחה לצד העבודה. בת הזוג שלי היא סטודנטית לרפואה שנה רביעית, ואנחנו מודאגים מהמציאות שתיווצר בעוד שנים ספורות, כאשר כמו זוגות אחרים בתחילת שנות השלושים לחייהם נרצה להקים משפחה. הרבה אנשים מדברים בסיסמה ש'צריך לבחור או מקצוע או משפחה', אבל אני אופטימיסט.

אני מאוד מאמין שיש עולם מסוים בחיים שהוא לא רק העבודה, ואני מודה שאני מפחד מהיעדר אפשרות לקיים עולם כזה. גם האפשרות להתפתח במקצוע עצמו נראית קלושה. כמתמחה, מעודדים אותך להתפתח ולעסוק במחקר; זוהי בעצם המטרה של ההתמחות: ללמוד ולהתפתח מקצועית. אבל המציאות היא שזה מאוד קשה. זו עבודה מתישה, ויחד עם שתי הבחינות באמצע כמעט ואין אפשרות לעסוק בדברים אחרים".

אילו תגובות מקבל המאבק עד כה?

"אני חייב לומר שעד עכשיו אני מוקסם מהרוח הגבית שהמאבק הזה מקבל. במרתון תל אביב רצה קבוצה שייצגה את הסטודנטים לרפואה, ומהקהל לא הפסיקו להריע לנו.

ביום ראשון ערכנו הפגנה שקטה בהרצאה שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו באוניברסיטת תל אביב. בקהל היו בעיקר ניצולי שואה, שעמדו בתור לבדיקה הביטחונית הקפדנית שערך השב"כ, ובכל זאת התעניינו, עודדו וביקשו מאתנו סטיקרים. זה היה מרגש לראות. מצב מערכת הבריאות נוגע לכל אחד ואחד. אם נפצעת בתאונה, לא משנה אם אתה עשיר או עני או בעל מעמד, אתה תיגש לחדר מיון בבית חולים ציבורי כדי לקבל טיפול. לכן המאבק הזה הוא קודם כל של הציבור, וזה ניכר בתמיכה הרחבה שאנחנו מקבלים".



גלעד אלון. 'אני חושש מאד מאתגר חיי הזוגיות והמשפחה, לצד העבודה. אני מאמין בעולם שהוא לא רק עבודה, ואני מפחד מהיעדר עולם כזה'
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו