בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עדויות ילדי ניצולים ונאצים הועברו לארץ

1,500 מסמכים שנאספו ברחבי העולם בשנות ה-80

תגובות

במהלך עבודתה הבחינה יהודית קטסנברג, פסיכואנליטיקאית יהודייה-אמריקאית, שרבים ממטופליה שעברו את השואה בילדותם סובלים מבעיות נפשיות שמפריעות למהלך חייהם. רבים מהם מעולם לא דיברו על עברם, לרוב מתוך תפישה מוטעית שילדים קטנים הושפעו מאימת השואה במידה פחותה מניצולים שחוו אותה בבגרותם. עבורם ועבור הסובבים אותם, השואה היתה כפרק עלום ורחוק שאין לו עוד קשר עם חייהם הנוכחיים.

אבל קטסנברג, ניצולת שואה בעצמה שהחלה לחקור טראומה והתפתחות ילדים בשנות ה-70, העריכה שיש קשר הדוק בין הטראומה המושתקת לתחלואים שתיארו מטופליה; והעריכה גם שימצאו מזור בסיפור סיפורם.

קטסנברג גייסה מאות מראיינים שראיינו בשנות ה-80 כ-1,500 ילדי שואה מרחבי העולם. בחלק מהמקרים, התראיינו ילדים גרמנים להורים נאצים. כעת הארכיון הזה, שהיה מונח בספרייה בבוקה ראטון בפלורידה, הועבר לידי המכון ליהדות זמננו ע"ש הרמן באוניברסיטה העברית בירושלים. לראשונה יעברו החומרים דיגיטציה, שתהפוך אותם נגישים לחוקרים ולציבור.

חוקרי המכון יתחילו להאזין לחומרים ולקטלגם רק במאי, אך הם מצפים למצוא בארכיון אוצר חשוב. "הארכיון דומה לפרויקט האיסוף של סטיבן ספילברג בשנות ה-90", אמרה ד"ר שרון קנגיסר כהן, מנהלת מחלקת תיעוד בעל פה במכון וחוקרת טראומה של ילדים ניצולי שואה. "אבל במקרה הזה, לרוב המרואיינים היתה זו הפעם הראשונה שדיברו, ומכיוון שאין כאן את ממד הפרפורמנס, ההנצחה והחשיפה שאפיינו את ארכיון ספילברג, סביר להניח שהסיפורים קרובים יותר לחוויה האמיתית".

ד"ר קנגיסר כהן מעריכה שהארכיון לא יחשוף תגליות היסטוריות חדשות. "אנחנו גוף היסטורי וסביר להניח שנעשה שימוש היסטורי בחומרים החדשים", אמרה, "אבל עד כה הערך של העדויות היה בעיקר במחקר פסיכולוגי של התפתחות וטראומה באופן כללי, לא רק ביחס לשואה". אבל כיוון ש-1,500 המרואיינים באו ממקומות שונים בעולם, ד"ר קנגיסר כהן מצפה לחלץ מהארכיון מידע השוואתי חשוב על היות ניצול שואה במקומות שונים בעולם: "במה שונה החוויה של ניצולי שואה בקרואטיה ובצ'כיה, למשל, מזו של ניצולי שואה בארה"ב ובאוסטרליה", הסבירה, "כיצד הקונטקסט של המקום משפיע על זהותו של הניצול בשנים שלאחר המלחמה".

מחר יתכנסו היסטוריונים, פסיכולוגים וסופרים חוקרי שואה במכון ללימודי יהדות בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, כדי לדון בארכיון שקיבלה ולשקול דרכים שונות לפתוח את האוצר הזה. "יהודית באה להציג לנו את הארכיון", אמרה ד"ר קנגיסר כהן. "לראשונה החומרים מגיעים לידי היסטוריונים, וצריך לבחון כיצד מטפלים בטקסטים הפסיכולוגיים כחומרי עדות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו