בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעבדות לעבודה: ליל הסדר בקיבוץ לדורותיו

לפני 25 שנה ביקש המשורר אבא קובנר מידידיו לקבץ את תולדות ההגדות הקיבוציות בגנזך הלאומי. התוצאה: ספר עב כרס שמתעד את מפעלם של מי שראו את עצמם כיוצאי מצרים בני זמננו

תגובות

"לילות הסדר וההגדה של פסח בתנועה הקיבוצית הם היצירה המקורית ביותר שהתנועה יצרה בתחום החג והתרבות מאז ראשיתה. מן הדין להפקיד עדות לתולדותם בגנזך האומה. אתם בארכיון החגים חייבים לקחת על עצמכם משימה זו".

את המלים האלה אמר לפני 25 שנה המשורר אבא קובנר לאריה בן גוריון, מייסד מכון החגים בבית השיטה, לצבי שוע מקיבוץ געש ולזכריה גורן מקיבוץ העוגן. כך ייסד קובנר את תחילתה של מטלה שסופה הספר "אל ארץ חדשה אתה עובר - ההגדה הקיבוצית של פסח ותולדותיה", היוצא לאור בימים אלה.

25 שנות איסוף וליקוט חומרי תיעוד מעשרות קיבוצים מתקבצות בספר גדול ממדים, המונה 650 עמודים וסוקר את תולדות ההגדה הקיבוצית לפסח בין שנות ה-30 לשנות ה-50 של המאה הקודמת.

לדברי עורכי הספר, "כשהחלו להיכתב ולהתבצע סדרי הפסח הקיבוציים לא ידעו הכותבים והמבצעים כי בטקסטים שיופיעו וייעלמו בהגדותיהם יהיו טמונים הווידויים וההזיות של דורות צעירים, שביקשו למצוא בארץ ובקיבוץ סוף לתלישות ופתיחה להרפתקה רוחנית גדולה. סדרי הפסח מתקיימים בקיבוץ בימי מאורעות ומלחמה, בימי שואה ותקומה. בטקסטים של ההגדות הקיבוציות נרשמים עקבות של מרד וקשר מחודש, סיפור היסטורי ואוטוביוגרפי. הן עוקבות אחר תהליכים של צמיחת חברת ילדים וסיפורי מקום, ויש בהן ערגה תרבותית וחיפוש אחר מקורות ספרותיים ומסורתיים".

גם הפרופסור אסא כשר מכיר בחשיבותו של המפעל. בספר כותב כשר כי "מפעל ההגדה הקיבוצית של פסח הוא המפעל החשוב ביותר של התרבות העברית בארץ במאה השנים האחרונות".

ב"שטים", מכון החגים של התנועה הקיבוצית, רואים בהוצאת הספר את מימוש צוואתו של קובנר. מאז החלה עבודת ליקוט החומר הלכו לעולמם אריה בן גוריון וזכריה גורן. צבי שוע נותר לבדו לשאת בעול המשימה. ב"שטים" הוסיפו ואמרו כי הוא המשיך להאמין בצוואת אבא קובנר. עול הלימוד, הליקוט והעריכה נותרו על כתפיו.

בשלוש השנים האחרונות נרתמו לעזרתו עזרא רבין, מוקי צור, ובנימין (בוג'ה) יוגב, ומכון שיטים והביאו את המפעל הענק לידי סיום. לדברי יוגב, חבר קיבוץ בית העמק, מאוספי החומר ומעבדיו, "מדובר במפעל איסוף אדיר ובו פעם ראשונה שסוקרים מאות הגדות קיבוציות בחתך רוחב וכך ניתן לראות מאות מובאות העוסקות בענייני אקטואליה. זהו בעיני גם הפרק החשוב ביותר בספר; ניתן לראות עיסוק בפוגרומים, בשואה, באיסור ההעפלה, בהקמת המדינה ועוד".

סדר הפסח נחשב במשך עשרות שנים כחג המרכזי בכל קיבוץ ואף הפך לערב החשוב בשנה. לדברי יוגב, "עניין הגאולה עמד במרכז. כאילו אמרו: ?לא רק אבותינו נגאלו, גם אנחנו נגאלנו'". לדבריו, "הם ראו את עצמם כיוצאי מצרים בני זמננו המכינים את המולדת להמוני בית ישראל. בלעדיהם לא היה מתגשם החזון הציוני, ואין מסמכים מרתקים המבטאים זאת יותר מאשר ההגדות הקיבוציות".

יוגב הוסיף ואמר כי כשעבר על מאות ההגדות, "התרגשתי עד דמעות לראות את אהבת הארץ, החקלאות, העבודה והעם היהודי. הם כותבים באותן הגדות כי הכל נעשה למען היהודים בתפוצות. עולה מהטקסטים אהבת אין קץ לעם היהודי".

בפרק מיוחד עיון מפורט בתוכן ההגדות של שישה קיבוצים - דגניה ב', גבעת ברנר, יגור, עין חרוד, ניר דוד ובית זרע - שנה אחרי שנה. פרק אחר מוקדש להגדות התנועתיות: הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד, איחוד הקבוצות והקיבוצים והתק"ם. ובפרקי הסיום מוצגים איורים והגדות לילדים.



בנימין (בוג'ה) יוגב, לצד ההגדות הקיבוציות. "עניין הגאולה עמד במרכז"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו