בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחוץ לתוכנית הלימודים: חינוך לאזרחות ודמוקרטיה

תוכנית העבודה של משרד החינוך לשנה הבאה כוללת בעיקר נושאי יהדות וציונות

תגובות

תוכנית העבודה של משרד החינוך לשנת הלימודים הבאה, שנשלחה באחרונה לכל מנהלי בתי הספר בישראל, אינה מתייחסת כלל לחינוך לדמוקרטיה, לאזרחות או לחיים משותפים בין יהודים וערבים. שתי מטרות העל הראשונות הן חיזוק הערכים הציוניים והיהודיים של התלמידים, ושיפור הישגיהם. "חינוך לציונות וליהדות ללא חינוך לדמוקרטיה ולשלום מושך לכיוון של לאומנות", אומר חתן פרס ישראל בתחום החינוך, פרופ' גבי סלומון מאוניברסיטת חיפה.

החוברת שנשלחה באחרונה למנהלי בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים קובעת 11 יעדים, שהראשון בהם הוא "העמקת החינוך לערכים". במסגרת זו, מפורטת שורה של תוכניות, שהוביל שר החינוך גדעון סער, ובהן הנהגת המקצוע החדש "תרבות ומורשת ישראל" בכיתות ה'-ח'; עידוד הגיוס לצה"ל; הרחבת תוכנית "מסע ישראלי" לכיתות י"א, הנערכת בשיתוף ארגון "מבראשית" ועוד. תוכניות אחרות עוסקות במעורבות חברתית, כמו חיזוק תנועות הנוער. בין היעדים הנוספים לשנת הלימודים הבאה אפשר למצוא, בין השאר, את המאבק באלימות תלמידים וחיזוק מעמד המורה ומעמד המנהל.

אולם מבין עשרות התוכניות המפורטות בחוברת, אף לא אחת מתייחסת לחינוך לאזרחות ולדמוקרטיה, או לחיים המשותפים בין יהודים לערבים. "החוברת מבטאת את סדר העדיפויות של משרד החינוך, והמנהלים מבינים היטב שלא צריך להשקיע בתחומים שלא מופיעים בה", אומר מנהל תיכון בתל אביב. לדבריו, דווקא על רקע סקרי עמדות בני הנוער, שהתפרסמו בשנים האחרונות וחשפו עמדות גזעניות ואנטי-דמוקרטיות, "אפשר היה לצפות ממשרד החינוך להעמיק את החינוך לאזרחות ולדמוקרטיה. חוסר ההתייחסות לנושאים האלה בתוכנית העבודה הוא בולט מאוד, וקשה להאמין שהדבר מקרי. משרד החינוך לא יכול לשבת על הגדר ולהשלים עם המצב הקיים".

על פי הסקר האחרון, שפורסם לפני כשבועיים, 60% מבני הנוער היהודים בישראל בגילים 15-18 מאמינים כי מנהיגים "חזקים" עדיפים על פני שלטון החוק, ו-70% סבורים כי במקרה של התנגשות בין צורכי ביטחון המדינה לערכי הדמוקרטיה יש להעדיף את הראשונים. כ-50% הביעו התנגדות להתגורר עם ערבים באותה שכונה.

"אם יש כיום יעדים חשובים בתחום החינוך הרי הם דמוקרטיה וחינוך לשותפות יהודית-ערבית", אומר פרופ' סלומון מאוניברסיטת חיפה, "ישראל היא מדינה יהודית- דמוקרטית. הדגשה של רק צד אחד בנוסחה הזו, שממילא מורכבת ומלאת סתירות, היא הרחבת הפתח ללאומנות".

לדברי ד"ר ריקי טסלר מהאוניברסיטה העברית, העוסקת בחינוך לאזרחות, תוכנית היעדים של משרד החינוך "שמה את מלוא כובד המשקל בחינוך ערכי על חינוך לערכים ציוניים ויהודיים, ורק אחר כך על ערכים דמוקרטיים וחברתיים. זה לא מפתיע לאור הכרזות השר סער ויו"ר המזכירות הפדגוגית, צבי צמרת". לדבריה, "חוסר האיזון בתוכנית עומד בסתירה לחוק מטרות החינוך, המתייחס לחינוך לסובלנות, לפלורליזם, להכרת השונה ולקבלתו. זו אינה הדרך לחינוך לאזרחות משותפת".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "מדובר בתוכנית ראשונית שטרם הושלם בה תהליך שילוב כלל התוכניות שיוטמעו במערכת. מהדורה סופית ולו"ז לביצוע יפורסמו לאחר חופשת הפסח".



גדעון סער עם ילדי קריית ארבע, לפני כחודשיים. במסגרת התוכנית העמקת החינוך לערכים יושם דגש גם על עידוד הגיוס לצה''ל


פרופ' סלומון. פתח ללאומנות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו