בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תלמידים יוצאי אתיופיה בתחתית טבלת הציונים

בני הקהילה השיגו תוצאות נמוכות בהרבה מהממוצע במגזר היהודי במבחני המיצ"ב האחרונים, בכל המקצועות. שיעור גבוה מביניהם דיווח על גזענות כלפיהם בבית הספר

תגובות

דו"ח של משרד החינוך חושף פערים גדולים בהישגיהם של תלמידים יוצאי אתיופיה לבין שאר התלמידים במגזר היהודי, בכל המקצועות הכלולים בבחינות המיצ"ב.

הפער הגדול, ואולי המשמעותי ביותר, היה במבחן במתמטיקה לתלמידי כיתות ח', בו עמד הציון הממוצע במגזר היהודי על 50 נקודות - בהשוואה ל-26 נקודות בקרב יוצאי אתיופיה. גם בשאר המקצועות - עברית, אנגלית ומדעים - נרשמו בבחינה בשנה שעברה הבדלים של 18-25 נקודות. "מערכת החינוך עדיין לא מצאה את הדרך לשפר את המצב הלימודי של בני הקהילה", אומר מנכ"ל "הפרויקט הלאומי" האתיופי, רוני אקלה.

הדו"ח, שהושלם באחרונה, מתבסס על ניתוח הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה (כאלה שנולדו באתיופיה או שהוריהם נולדו בה), בבחינות המיצ"ב שעורך משרד החינוך בכיתות ה' ו-ח'. בין השאר עולה מהדו"ח כי כבר בכיתה ב' נמצאו פערים גדולים בשליטה בעברית, וכי ההישגים של תלמידים אשר נולדו בישראל ולמדו במערכת החינוך הישראלית עדיין נמוכים באופן משמעותי מאלה של כלל התלמידים היהודים. עוד מתברר כי תלמידים יוצאי אתיופיה דיווחו על הערות גזעניות בגין מוצא או צבע עור בשכיחות גבוהה כמעט פי שלושה מזו שדיווחו כלל התלמידים.

פער של 24 נקודות במתמטיקה

על פי הנתונים המעודכנים ביותר, בשנת הלימודים הקודמת למדו במערכת החינוך 35,884 תלמידים ממוצא אתיופי, 21,717 מתוכם נולדו בישראל. 53% מהתלמידים למדו בבתי ספר של הזרם הממלכתי-דתי, בהשוואה לממוצע ארצי של 17%. הרוב המוחלט של תלמידים יוצאי אתיופיה באים ממשפחות מרקע חברתי-כלכלי נמוך.

הנתונים בדו"ח מתייחסים לבחינות המיצ"ב שנערכו ב-2007-2010 והקיפו עשרות אלפי תלמידים. בדומה לתוצאות המבחנים הבינלאומיים, מוצגים הנתונים בסולם רב-שנתי שעבר כיול, במטרה לנטרל הבדלים אפשריים ברמות הקושי של המבחנים שהועברו בשנים שונות. עם זאת, באמצעות מקורות נוספים, ניתן לגלות את הציון הגולמי של התלמידים.

מהבדיקה מתברר כי בבחינות שנערכו בשנה שעברה, עמד הציון הממוצע של תלמידי כיתות ה' היהודים באנגלית על 76 נקודות - לעומת 59 נקודות בקרב התלמידים יוצאי אתיופיה; בעברית - 72 לעומת 59 נקודות; במתמטיקה - 67 לעומת 52 נקודות, ובמדעים - 66 לעומת 53 נקודות.

במבחן לכיתות ח' נרשמו פערים גדולים יותר בין שתי הקבוצות: באנגלית - 71 לעומת 47 נקודות; בעברית - 71 לעומת 49 נקודות; במתמטיקה - 50 לעומת 26 נקודות; ובמדעים - 60 לעומת 42 נקודות. יש לציין כי חישוב הציון הממוצע של כלל התלמידים במגזר היהודי כולל את יוצאי אתיופיה, כך שאפשר לשער שהפערים ביניהם לבין התלמידים האחרים גדולים אף יותר.

בממוצע רב-שנתי, הפערים הגדולים ביותר בכיתות ה', של כ-80 נקודות בסולם המכויל, נמצאו במקצועות המתמטיקה והעברית, ואילו בכיתות ח' הפער הגדול ביותר היה דווקא במקצוע העברית, ועמד על כ-100 נקודות. גם בשאר התחומים הפערים הממוצעים נחשבים לגבוהים מאוד, ונעים בין 86 נקודות במדעים ל-91 נקודות באנגלית.

לאורך השנים הצטמצם ההבדל בהישגים בעברית ובמתמטיקה בכיתה ה', אך לעומת זאת באנגלית הוא התרחב. בכיתה ח' התמונה שונה: הפער באנגלית קטן במעט, במתמטיקה גדל ובעברית נרשמה מגמה מעורבת. בתחום המדעים לא חל שינוי בפערים.

בפילוח פנימי מתברר כי הישגי התלמידים שנולדו באתיופיה נמוכים בכל המקצועות מאלה אשר נולדו בישראל ולפחות אחד מהוריהם נולד באתיופיה. כך למשל, הפער הרב-שנתי בין שתי הקבוצות בכיתה ח' מגיע לכ-50 נקודות בעברית ובאנגלית. כאמור, גם ההישגים של יוצאי אתיופיה שנולדו בישראל נמוכים במידה רבה מהממוצע של כלל התלמידים היהודים.

30%: לעגו על המוצא או על הצבע שלנו

בניסיון לבדוק באיזו מידה יכול הרקע החברתי-כלכלי החלש להסביר את ההישגים הנמוכים של יוצאי אתיופיה, בדק הדו"ח את הישגיהם אל מול תלמידים יהודים מרקע זה. מהבדיקה עולה כי הפערים קטנו מעט, אך עדיין משמעותיים. לפי מחברי הדו"ח, משמעות הדבר היא ש"הפערים בהישגים אינם רק תולדה של הרקע החברתי-כלכלי, וכי קיימים גורמים נוספים הקשורים לפערים אלו, למשל פערים שפתיים ותרבותיים".

מעבר להישגים במקצועות השונים, בודקים מבחני המיצ"ב גם את האווירה והסביבה הלימודית בבתי הספר, בהסתמך על דיווחי תלמידים. בעוד בחלק גדול מהסעיפים אין הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות, בולט השיעור הגבוה של יוצאי אתיופיה המספרים כי תלמידים אחרים לעגו להם על רקע מוצא או צבע עור: 38% בכיתות ה'-ו' ו-30% בכיתות ז'-ח', בהשוואה ל-14% בקרב כלל התלמידים.

"הדו"ח מגלה שהפערים בין בני הקהילה לחברה הישראלית לא נסגרים", אומר בתגובה מנהל "מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך", דוד מהרט. לדבריו, הנתונים המצביעים על ההישגים הנמוכים של יוצאי אתיופיה שנולדו בישראל "הם קשים במיוחד. אי אפשר לומר שבמשך הזמן הדברים משתפרים וצריך לחכות". עוד אמר מהרט כי "לכאורה יש השקעה גדולה מאוד בקהילה מצד גורמים שונים. אולי מוטב להעביר את הכסף לבני הקהילה, שיידעו טוב יותר מה לעשות בו. כדי לשנות את המצב, נדרש טיפול עומק ולא קוסמטי, גדול ככל שיהיה".

לדברי רוני אקלה, מנכ"ל "הפרויקט הלאומי", המתמקד בטיפול בבני נוער יוצאי אתיופיה, הדו"ח אמור לסמן "אור אדום למערכת החינוך, שעדיין לא מצאה את התרופה לשיפור המצב הלימודי. משרד החינוך וגופים אחרים עושים הרבה, אבל הבעיה לא נפתרה. יש עוד מה לשפר".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי בשנת הלימודים הקודמת החלה לפעול תוכנית חומש "המתמקדת בקידום ההישגים הלימודיים של תלמידים יוצאי אתיופיה". תקציב התוכנית השנה עומד על 20 מיליון שקלים וסכום זהה יועבר בשנה הבאה. במקביל, מפעיל המשרד שורה של תוכניות חינוכיות נוספות, העוסקות בקידום ההישגים הלימודיים ומשפחותיהם של התלמידים, בתקציב כולל של כ-200 מיליון שקלים.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו