מחויב לפועלים

יעקב ז'אק אמיר, ח"כ וראש עיריית דימונה, 1933-2011

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

ז'אק אמיר נולד כיעקב ז'אק אמזלג במוגדור (א-סואירה) במרוקו. הוא למד בבית ספר "אורט" בקזבלנקה, וכחבר בתנועת "דרור" פעל להעלאה מחתרתית של בני נוער לישראל. לאלי וולצקי, עורך הספר "מאה סיפורי עלייה", תיאר איך זמם להעלות גם את מנהל הפנימייה שלו, אך נתפס בידי המנהל. זה החליט שלא לסלקו בשל הישגיו בלימודים, ואף אמר לו: "ז'אק אמזלג, אני כיהודי גאה בך, במעשיך ובאומץ לבך".

ב-1952 עלה לארץ עם גרעין "נתיב", שהצטרף לעין גב, שירת בנח"ל, וב-1954 עבר לגינוסר, שם הכיר את אורה צורף, שתהיה לאשתו ואם ילדיו מיכל, ורד ואיל. ב-1958 ירד לעבוד במפעלי ים המלח בסדום וקבע את מושבו בדימונה, מתבלט בוועד העובדים ובמועצה המקומית. כיו"ר ועד העובדים של המפעלים, הנהיג עם יהושע פרץ, יו"ר ועד עובדי התפעול של נמל אשדוד, את מאבקי הוועדים הגדולים שטילטלו את הארץ בתחילת שנות ה-70.

ביוני 1974 התפטרה גולדה מאיר, ואמיר נכנס במקומה לכנסת ברשימת מפא"י. בנאומו הראשון בכנסת אמר דברים הנשמעים כאילו נאמרו היום: "יש בקרבנו שכבות אוכלוסייה מאוד פגיעות, שמצוקתן מסכנת את תפקודן החברתי התקין, עד כדי איום על היציבות החברתית במדינה". שר החינוך אז, אהרון ידלין, איש חצרים, בירך בחום על "התגבורת הדרומית הנגבית אשר התווספה לכנסת". כשנשאל על ידי לוי יצחק הירושלמי מ"מעריב", מה יעשה אם סיעתו תתנגד לשכר מינימום, השיב אמיר: "בעניין זה לא אקבל מרות. אני מחויב לפועלים".

ב-1978, בבחירות הראשונות הישירות לרשויות המקומיות, נבחר לראש עיריית דימונה. אך ב-1983, כשהמערך שנותר באופוזיציה חיפש לחלק תפקידים לאנשיו, נאלץ לבחור בין העירייה לכנסת. ליצחק שתיל, מחבר הספר "88 בנגב", סיפר על הדילמה: "לאחר שיקול מעמיק, הגעתי למסקנה שלדימונה ולנגב אוכל לסייע יותר מהכנסת. את דימונה אני אוהב ואולי את הנגב יותר". בכנסת היה פעיל בוועדות רבות, קידם את חוק הנגב, חוק המפעלים הקטנים, חוק חיילים משוחררים, ועוד. הוא עמד בראש הוועדה לקביעת שכר השוטרים והסוהרים, והיה ממונה על הטיפול במעמד של הדרוזים והבדווים. כן היה יו"ר העמותה למניעת אלכוהוליזם בישראל. כחבר אחדות העבודה לשעבר, דעותיו הפוליטיות היו מן המרכז וימינה.

אחרי פרישתו מהכנסת ב-1988 יצא לבריסל, לייצג את ההסתדרות בקונפדרציה הבינלאומית של ארגוני העובדים. עם חזרתו, השלים את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה ובמדעי המדינה באוניברסיטת בן גוריון, שבה היה חבר בחבר הנאמנים. שלושה יישובים כיבדוהו בתואר יקיר המקום: מזכרת בתיה, הכפר הדרוזי ג'וליס וכמובן - עירו דימונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ