בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 10 שנים: | שדרות נכנסת לראשונה לקו האש

תגובות

העיר הדרומית שדרות הפכה למוקד עלייה לרגל ב-17 באפריל 2001: שר הביטחון בנימין בן אליעזר, הרמטכ"ל שאול מופז, שר התשתיות אביגדור ליברמן וסגניתו נעמי בלומנטל באו כולם לראות את מה שהפך לקו האש החדש של ישראל יום קודם לכן, כאשר לראשונה נורו פגזים על שדרות מרצועת עזה - מרחק של כקילומטר מערבה משם.

זה קרה בסביבות השעה שש בערב: חמש פצצות מרגמה נפלו בעיר, "אחת מהן נחתה בשדה בין קבוצת בתים בשכונה המערבית של שדרות, במרחק קצר מכמה בתים", דיווח ב"הארץ" עמוס הראל. "פצצה נוספת נחתה ליד הכביש הראשי באר שבע-יד מרדכי, בין שדרות לבין קיבוץ ניר עם. שלוש פצצות המרגמה הנותרות נחתו בערוץ ואדי, ליד העיר". בעקבות הירי, "המשטרה קראה לתושבי שדרות להישאר בבתיהם. הקריאה הופנתה בעיקר לדייריה של השכונה המערבית של העיר, שהיא השכונה הקרובה יותר לרצועת עזה. עם זאת, השוטרים בעיר התקשו לאכוף את ההנחיה, משום שתושבי העיר העדיפו לצאת ולצפות בנזקי ההתקפה על העיר".

להוציא שניים שלקו בהלם, אחת מהם ילדה, לא היו נפגעים ולא נגרם נזק, "למעט סדקים מועטים בחלונותיהם של בתים בשדרות שנפגעו מהירי", דיווח הראל. אבל ההסלמה כשלעצמה היתה מטרידה. "בלשכת ראש הממשלה רואים בחומרה רבה את ירי המרגמות על העיר שדרות", אמר יועץ התקשורת של ראש הממשלה, רענן גיסין. "זהו ירי מכוון לעבר עיר בישראל, שהתבצע בשעה שמרבית האנשים נמצאים ברחובות ובקניונים", אמר. השר מתן וילנאי הצהיר ש"הפצצת המרגמות על שדרות מחייבת תגובה תקיפה". זו אכן באה, כאשר מסוקי חיל האוויר תקפו "יעדים של כוחות הביטחון הפלשתיניים ברצועת עזה", שהיו, לסברת צה"ל, מקור ירי המרגמות.

החיילים אף תפסו שטחים ברצועה, בקרבת בית חאנון, והצהירו על נכונותם להישאר שם גם "חודשים במקרה הצורך". אבל כבר ב-17 באפריל, 24 שעות אחרי תחילת הפעולה, נסוגו בהוראת שרון ובן אליעזר - ייתכן שבעקבות לחץ אמריקאי, אף שהבכירים הכחישו לחץ כזה. אמין אל הינדי, ראש שירותי המודיעין הכללי ברצועה, כמו גם בכירים פלסטינים אחרים, רמזו שהפגזים הם תגובה טבעית לפעולות הלוחמניות של ישראל. שר התרבות וההסברה ברשות, יאסר עבד רבו, אמר שאסור שישראל "תדבר על פגזי מרגמות פה ושם כדי להצדיק את הפשעים שלה", דיווחה עמירה הס.

למחרת הירי, התושבים שהתעוררו למציאות חדשה לא היססו לשלוח את ילדיהם לבתי הספר; "רק הורים מעטים, בעיקר מקרב העולים החדשים, חששו ולא שלחו את ילדיהם למוסדות החינוך", דיווחה ב"הארץ" עליזה ארבלי.

אבל בינתיים העיר החלה להתכונן לתקיפה נוספת, והשרים המבקרים בה גילו לאימתם שאינה מוכנה כלל. "בקריית החינוך של שדרות מצוי מקלט ציבורי ענק האמור לשמש מאות מהמשפחות המתגוררות בסביבה, אך בפועל המקלט הפך למקום אחסון עבור ציוד השייך לעירייה", כתבה ארבלי. "בעשרות מקלטים בעיר אין חשמל, בחלקם אין גם מים, והם מזוהמים ומצחינים". על אחד המקלטים השתלט הרב האחראי על המדרשה במקום, "והפך אותו למחסן בגדים וחפצים לנזקקים. הרב גם מחזיק במפתח למקלט הצפוף והדחוס, שאין בו מקום מעבר לאדם". מקלט ציבורי אחר "הופקע על ידי תושב השכונה, נחסם בחומרי בניין והדברה, עציצים ושתילים, וסביבו נשתלו שתילים, וכך הפך המקלט הציבורי למשתלה". תושבים סיפרו שפנו בעבר לראש העירייה אלי מויאל בבקשה לשפר את מצב המקלטים, אך נענו שאין לזה תקציב. שר התשתיות ליברמן הבטיח לתושבים המודאגים: "ככל שהפלשתינאים יסלימו - אנו נסלים יותר, על כל פצמ"ר הם יקבלו עשרה פגזים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו