בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כאשר הד"ר הכסוף והמלך אדוארד נפגשו בפלשתינה

אלבום התמונות הפרטי הראשון של ארץ ישראל, שצילמה וערכה אשת הקונסול הבריטי בשנות ה-50 של המאה ה-19, תיעד את הברנז'ה הירושלמית, אנשי כמורה, אצולה ודיפלומטים

תגובות

ד"ר מזרקי הוא כנראה האנטי-גיבור המובהק של הפזמונאות הישראלית. מזרקי הוא "הדוקטור הכסוף" משירו של יורם טהרלב "הבלדה על יואל משה סלומון". על פי השיר, אותו מזרקי קטן האמונה, היה הראשון לעלות על סוסו ולוותר על ההרפתקה של הקמת פתח תקווה, באותו בוקר לח בשנת תרל"ח.

"אם ציפורים אינן נראות / המוות פה מולך, / כדאי לצאת מפה מהר, / הנה אני הולך", הסביר הרופא היווני במלים ששם בפיו טהרלב. האם זה בצדק לכינוי הדוקטור הכסוף? על כך קשה לענות. כ-20 שנה לפני המסע לפתח תקווה, שערו וזקנו עוד היו שחורים. עדות לכך ניתן למצוא באלבום התמונות הראשון שצולם בארץ ישראל, בשנות ה-50 של המאה ה-19.

אלבום התמונות ההיסטורי נחשף במחקרה של ד"ר נירית שלו-כליפא, האוצרת של יד יצחק בן-צבי, במסגרת גישה כוללת של חקר ההיסטוריה הארצישראלית דרך אלבומי התמונות הפרטיים של תושבי הארץ. בשנה האחרונה זכתה הגישה הזו להכרה ממלכתית, ופרויקט לשימור ותיעוד אלבומי התמונות הפרטיים נכלל בתוכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית, שאימצה הממשלה.

במסגרת הפרויקט, שעלותו 1.2 מיליון שקלים, תאסוף המדינה מאות אלפי תמונות מאזרחים, ותקים מאגר דיגיטלי שיכיל את האלבומים הפרטיים שלנו. האלבומים ישומרו דיגיטלית וייפתחו לקהל הרחב ולחוקרים, שיבקשו לספר את ההיסטוריה - לא רק באמצעות מסמכים רשמיים ופרוטוקולים, אלא גם דרך זווית הראייה של אין ספור צלמים בעיני עצמם.

הצלמת והעורכת של האלבום הראשון שצולם בארץ ישראל היא אליזבת פין, אשתו של ג'יימס פין, הקונסול הבריטי לארץ ישראל בשלהי השלטון העותמני במחצית השנייה של המאה ה-19. בני הזוג פין הגיעו לישראל ב-1846. ירושלים של אותה התקופה היתה עיר פרובינציאלית ענייה, מוכת מחלות ומסוגרת, שמספר תושביה לא עלה על כמה אלפים.

ב-1850 התגלגל לבית פין מיסיונר אנגלי בשם ברידג'ס, שבא לארץ ישראל כדי להתאושש מטראומה, לאחר שתנין טרף את אשתו ובתו בזמן שירותו באפריקה. ברידג'ס היה חברו של וילאם טלבוט, מאבות הצילום. אשת הקונסול שמעה ממנו על הטכנולוגיה החדשה, התלהבה וביקשה שישלחו אליה מצלמה. כך, בעוד טכניקת הצילום העולמית עוד בחיתוליה, הגיעה לארץ ישראל הנידחת מצלמת ענק על חצובה ופין החלה בתיעוד הסלבס הירושלמים הראשונים בהיסטוריה - אנשי כמורה, קונסולים, אורחים רמי מעלה מהעולם ואנשי אצולה מקומית, יהודים וערבים. דוקטור מזרקי היה רופאם האישי של בני הזוג.

שלו-כליפא ניתחה במחקרה את התמונות, כמו גם את ההקשר הכולל שלהן ואת הבחירות שעשתה פין כשסידרה את האלבום. היא נסמכה גם על מחקר מוקדם יותר שעשה על האלבום מנחם לוין, לשעבר הארכיונאי הראשי של עיריית ירושלים. "היא בעצם כותבת את ההיסטוריה של עצמה ושל הקהילה שלה. זו גישה חדשה לגמרי, שבה כל אחד כותב את ההיסטוריה שלו", אמרה.

"גברת רוזנטל"

אוסף התמונות, שנשמר היטב בתוך אלבום קטן, כרוך בכריכה קשה ואדומה מעוטרת בנחושת, כולל 51 צילומים. את רוב הצילומים צילמה פין בעצמה, בסטודיו שהקימה לשם כך בביתה. זאת ניתן להסיק על פי מסעד בו נעזרו המצולמים, שנראה בחלק גדול מהתמונות. טכניקת הצילום של אותם ימים חייבה את הרהיט הזה, בשל זמן החשיפה הארוך שנדרש לצילום - המצולם נאלץ להישאר ללא נוע דקות ארוכות, והמסעד סייע לו בכך. יתר התמונות באלבום הן מעין כרטיסי ביקור שקיבלה פין - צילומים רשמיים של אנשים רמי דרג או תמונות של צלמים מקצועיים.

אחת התמונות האלו היא תמונתו של הנסיך אלברט אדוארד, בנה של המלכה ויקטוריה ולימים המלך אדוארד השביעי. הנסיך ביקר בארץ באפריל 1862. "כמעט כל אוכלוסיית ירושלים יצאה כדי לברך את הוד מלכותו. כאשר עברנו את שער העיר, נורו מטחי כבוד מהתותח שעל המצודה", כתבה פין ביומנה. הנסיך הצטלם בעמידה לצד עץ אורן גדול. "זה העץ תחתיו נטה גודפרי מבויון את אוהלו, כאשר העיר נכבשה בידי הצלבנים", כתבה פין והוסיפה הערה בסוגריים: "אם כי הפחה לא ידע זאת".

בעיני שלו-כליפא, זו דוגמה מאלפת לאופן שבו שופך האלבום אור על ההיסטוריה. "הצילום הזה מבשר את מה שקרה שנים רבות אחר כך, במאבק של המעצמות על הארץ ובמנדט הבריטי. אפשר לראות שכבר אז היו לבריטים כוונות להידמות לצלבנים. צריך לזכור שצילום כזה דורש תכנון זמן רב מראש. זה לא נעשה במקרה", היא אומרת.

לצד אדוארד, מתועדים באלבום אישים כמו ראשי הכנסיות בירושלים, מיסיונרים, רבי חובלים ואנשי אצולה ערבים. הקהילה היהודית מיוצגת גם היא, בין היתר מופיעות באלבום שתי תמונות שעליהן נכתב סר משה מונטיפיורי, שהיה מידידי הזוג פין. "ב-20 ביולי הגיעו סר משה והליידי מונטיפיורי, הפעם פגשנו אותם כידידים ותיקים. כמו בפעם הקודמת, הם הקימו את המחנה שלהם מתחת לעץ הגדול בצפון-מערב העיר", כתבה ביומנה.

אחת התמונות של מונטיפיורי היא ככל הנראה תמונה רשמית שנתן לפין. בתמונה אחרת נראה אדם צעיר - ככל הנראה אדם אחר מבאי ביתה של פין . השנים הרבות שחלפו עד לעריכת האלבום הן ככל הנראה הסיבה לבלבול.

לאחר מותה של פין ב-1921 באנגליה, נותר האלבום בידי העוזרת שלה, שככל הנראה גם סייעה לה לערוך את האלבום. איש אינו יודע במדויק כיצד התגלגל לכספת ביד יצחק בן-צבי. ככל הנראה, אחד מחוקרי המכון ראיין את העוזרת בשנות ה-80 ואז היא ביקשה למסור את האלבום, אך דרשה בתמורה דירה של חמישה חדרים בשכונת רחביה. היא נאלצה להסתפק בסכום כסף, והאלבום - יחד עם יומנה של פין ויומני בעלה - הועבר לירושלים.

שלו-כליפא מבקשת להדגים באמצעות אלבום פין, שהוא ללא ספק האלבום הפרטי הראשון בתולדות הארץ, את הנחיצות של פרויקט שימור אלבומי התמונות המשפחתיים שיתחיל לאחר הפסח. במסגרת הפרויקט, יתבקשו בשלב הראשון תושבי ארבעה יישובים בפריפריה - שדרות, ירוחם, ראש העין וקריית שמונה - לסרוק ולמסור למדינה עותקים דיגיטליים של אלבומי המשפחה שלהם, כדי שישמשו "חומר גלם" בידי היסטוריונים.

הפרויקט הוא תולדה של כמה פרויקטים דומים שנעשו בתל אביב ובירושלים. "בהתחלה, כשפנינו לאנשים, הם תמיד אמרו שאין להם תמונות, כי אנשים חושבים שאנחנו מחפשים תמונה שלהם עם הרצל - ואם לא אז לפחות עם בן גוריון", אומרת שלו-כליפא. "אבל זה לא מה שאנחנו מחפשים", היא מסבירה. המטרה היא דווקא לשמר את תיעוד חיי היום יום, וגם את שיקולי העריכה של הצלמים החובבים. המועמדים לשימור הם כל אלבומי התמונות מכל תקופה, "התמונה שצולמה עכשיו היא ההיסטוריה של עוד רבע שעה", אומרת שלו-כליפא.



הרופא היווני ד''ר מזרקי


הנסיך אלברט אדוארד, לימים מלך אנגליה אדוארד השביעי, בביקור באזור ירושלים ב-1862



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו