בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כמה חרדים חיים בישראל? תלוי איזה סטטיסטיקאי שואלים

מסמך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על 4 דרכים לפחות לקבוע "מיהו חרדי". התוצאה היא פער של מאות אלפים באומדני האוכלוסייה השונים

4תגובות

הערכות סותרות

"נייר טכני", כך מסווג המסמך שחובר באחרונה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), וקשה להציע תיאור קולע מזה. החיבור שנקרא "שיטות מדידה ואמידת גודלה של האוכלוסייה החרדית בישראל" הוא חומר קריאה קשה, ש-59 עמודיו מטביעים את הקוראים במספרים רבים ובלוחות, ובערימות של מושגים טכניים המיועדים בעיקר לאנשי מקצוע.

אבל השורות היבשות עשויות להוביל בסופו של דבר לשאלות מעניינות, כמו מיהו בכלל חרדי. התשובה היא כנראה שאין תשובה, בטח לא תשובה טובה אחת, ומי שינסה להגדיר את גבולות הקבוצה האולטרה-אורתודוקסית בישראל עלול להתבלבל ולהסתבך, כפי שכנראה קרה לסטטיסטיקאים. האם חרדי הוא מי שמקפיד על קלה כחמורה? מצביע רק ג' או ש"ס? שולח את בנו לתלמוד תורה? קונה רק מה שבהכשר בד"ץ? האם מספיק שאדם יגדיר עצמו כחרדי כדי שייחשב חרדי בעיני מקבלי ההחלטות במדינה בענייני כלכלה, תעסוקה, דיור, חינוך ועוד - שצריכים את הנתונים הדמוגרפיים "האמיתיים"?

אנשים וגופים שהחברה החרדית היא העיסוק המרכזי בחייהם, נותנים תשובות שונות מאוד זו מזו לשאלה כמה חרדים יש. בעמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון), יריבה פוליטית לחרדים, אמרו 690-710 אלף נפש. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר "כמעט מיליון", ובאופן דומה, מאיר גל, מנכ"ל "פרסום גל" המתמחה במגזר, מדבר על 930-950 אלף. גם אם כל אחד מהמשיבים חשוד באינטרס - אחד כמו גל למשל, יהיה מעוניין "לנפח" את מספר החרדים כדי לנפח בהתאם את העלות של כל קמפיין - כל אחד מהם מתבסס, בדרכו, על מספרים מדויקים של הלמ"ס. אבל רגע, על אילו נתונים מדויקים של הלמ"ס?

הדו"ח החדש, שעליו עמלו לא פחות מתשעה סטטיסטיקאים מהלמ"ס, סוקר ומשווה בין ארבעה מחקרים שפרסמה הלשכה בשנים האחרונות, ובהם נעשה ניסיון לזהות את גודל האוכלוסייה החרדית. בין השיטות התגלו פערים עצומים: לפי מחקר אחד, בשנים 2005-2006 היו בישראל כ-700 אלף חרדים, בעוד מחקר אחר קבע כי בשנת 2006 חיו בארץ 444 אלף חרדים, כ-40% פחות.

המחקרים הסותרים התבססו, שניהם, על נתונים הנוגעים למערכת החינוך: הראשון (700 אלף) הגדיר כל מגזר בישראל לפי רשימות תלמידים ומורים רשמיות, ולפי זיקתן לזרמי החינוך השונים. מרשימות אלה הגיעו החוקרים גם לאומדן של הורי התלמידים. המחקר השני (444 אלף) היה סקר כוח אדם של הלמ"ס שבו נשאל כל משתתף מהו סוג המוסד החינוכי האחרון שבו למד. משק בית הוגדר כחרדי אם לפחות אחד מבני הבית למד ב"ישיבה גדולה" חרדית.

והיו עוד שני מחקרים שנושאים את לוגו הלמ"ס, ותשובות שונות לחלוטין. השיטה שהיא כנראה המסובכת ביותר מהארבע התבססה על נתוני אמת של הצבעה למפלגות חרדיות בקלפיות ברחבי הארץ, כדי לזהות ריכוזים חרדיים ואת מידת ההומוגניות החברתית שלהם, ולהסיק מכל זה מה גודלה הכולל של האוכלוסייה החרדית. שיטה זו הניבה אומדן גמיש למדי של האוכלוסייה החרדית - 795-630 אלף נפש בשנת 2009.

השיטה הרביעית היתה הפשוטה ביותר - זיהוי לפי ההגדרה העצמית של כל משתתף בסקר החברתי שנערך על ידי הלמ"ס מאז 2002; במחקר הזה, "חרדי" היה מי שהגדיר עצמו ככזה. בשנת 2007, כ-281 אלף בני 20 ומעלה הגדירו את עצמם חרדים.

ש"ס סיבכה הכל

לכל מחקר יש יתרונות וחסרונות. ההגדרה העצמית נשמעת שיטה מצוינת, אבל היא כוללת רק משתתפים בני 20 ומעלה ומסתמכת בלעדית על פרשנות של המשיב למושג "חרדי", בלי קשר הכרחי לאורח חייו. החישוב לפי סוג המוסד הלימודי האחרון משמיט משפחות חרדיות חד-הוריות שבהן יש רק נשים, וגם משפחות שהגברים בהן למדו בישיבות גבוהות אבל לא יוכלו לציין זאת כמוסד אחרון (למשל: אלפי חרדים למדו ולומדים בשנים האחרונות במוסדות אקדמיים ומכונים להכשרה מקצועית).

לעומת זאת, קבוצת החרדים במחקר שהתבסס על סוג הפיקוח החינוכי כוללת גם משפחות מסורתיות ו"מתחזקות", שבניהן לומדים למשל ברשת של ש"ס "מעיין החינוך התורני", המסווגת כחרדית. בשנים האחרונות יש גם מוסדות חרדיים- לאומיים, "חרד"ליים", שכפופים מינהלית לחינוך החרדי, אף שאידיאולוגית הם עדיין לא בדיוק חרדיים.

חוקר החרדים הידוע מנחם פרידמן, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, אומר כי הבעיה של הסטטיסטיקאים משקפת בעיה עמוקה הרבה יותר של הסוציולוגים (שלא לדבר על "שומרי החומות" החרדים שעסוקים בעצמם בשאלה מיהו חרדי). פרידמן מצביע על החרדיות הספרדית ככזו שהפכה על פניהם חלק ממגדירי הזהות החרדיים, כמו למשל האנטי-ציונות.

"חיינו בעולם פשוט יחסית, עד שהופיעה ש"ס", אמר פרידמן. "ש"ס עשתה לנו בלבול עצום כי יש לה הנהגה חרדית במובן המלא של המלה, ומצד שני הציבור שלה הוא שונה. ש"ס כתופעה לקחה חברה מזרחית שהיתה בתהליך של מעבר וחילון והיא מעבירה אותה בצורה מאוד מעניינת לחרדיות.

"חלק מהציבור הזה הרבה יותר דומה לציבור הדתי-לאומי, כך שאני לא יודע עד כמה ש"ס מצליחה בזה. אין מחקרים מה קורה בבתי הספר של ש"ס, ולא ידוע אם כל מי שמצביעים ש"ס שולחים גם לבתי הספר שלה. ההגדרה הופכת להיות כמעט בלתי אפשרית". פרידמן מאשר כי הקושי להגדיר מיהו חרדי נובע גם מהגידול בקבוצות של חרדים אמריקאים, ו"ניאו-חרדים" שבוחרים בהשכלה תיכונית ואקדמית, אבל הוא משער כי קבוצות אלה עדיין זניחות מבחינה סטטיסטית.

פרידמן סבור שהבלבול של הסטטיסטיקאים רק מחזק את תקפות המושג שהוא טבע לפני שנים, "חברת הלומדים". לדבריו, "חברת הלומדים", למרות המגבלות ו"למרות שזה מעט פשטני", היא עדיין המגדיר הטוב ביותר של חרדים. הכוונה היא לכל מי שהוא או ילדיו למדו או לומדים באחד המוסדות החרדיים המובהקים - ישיבה קטנה, ישיבה גדולה או כולל.

אין דרך אחת

גלעד מלאך, דוקטורנט בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית המתמחה ביחסי המדינה והחרדים, לא בטוח שהקושי של הסטטיסטיקאים הוא בעיה. לדבריו, מקריאת המסמך "ברור שהלמ"ס מתייחסת לפערים שבין המחקרים כבעיה, וזה כיוון שהיא צריכה לספק לקובעי המדיניות תשובות ברורות: כמה חרדים יש. הלמ"ס צריכה כאן לקבל החלטות לגבי קבוצה שהיא מעורפלת, ועוברת שינויים, אבל צריך לזכור שהפערים העצומים בין האומדנים מבטאים משהו אמיתי על המגוון שיש בחברה החרדית.

"מה שהיה פעם מגדיר קלאסי של חרדים, הפך היום רלוונטי רק לחלק מהקבוצה. דווקא המכלול של שיטות המחקר מראה עד כמה אין דרך אחת, אין חרדי אחד".

תשעת המחברים מציגים כמובן מסקנה שונה לגמרי מאלו של פרידמן ומלאך. בדו"ח שלהם הם מציעים לשלב בכל מחקר עתידי בין שתיים ואף שלוש מבין שיטות המחקר הסטטיסטי, וזאת כדי לקבל נתונים "מדויקים" יותר. הם מדגימים את המסקנה המדעית המתבקשת הזאת בעזרת תרשים שכותרתו "מדרג ודאות לזיהוי חרדים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו