בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

26.4.1995 / לראשונה מאז נירנברג, פושע מלחמה עומד לדין

היום לפני 16 שנה:

תגובות

בפברואר 1994 עצרה משטרת מינכן אדם בשם דושאן (דושקו) טאדיץ', שנכנס לגרמניה זמן קצר לפני כן. טאדיץ', סרבי-בוסני בן 38, נמלט ממולדתו בוסניה-הרצגובינה וקיווה להתיישב בגרמניה ולהיטמע בתוך ההמון. אבל פליטים מוסלמים מארצו הבחינו בו.

טאדיץ', נשוי ואב לשתי בנות, היה לפני המלחמה ביוגוסלביה לשעבר בעל בית קפה ומדריך קראטה. הוא קיים קשרים טובים עם שכניו המוסלמים בכפר שגר בו, באזור פריידור בצפון בוסניה. והוא היה גם יו"ר סניף המפלגה הסרבית הדמוקרטית בכפרו - מפלגה לאומנית קיצונית בראשות ראדובן קרדז'יץ'.

כשפליטים מוסלמים ראו אותו במינכן הם זיהו את שכנם לשעבר, אבל בעיקר את השומר האכזרי במתקן כליאה שמאות מוסלמים הוחזקו בו בתנאים לא אנושיים. "בעדויות שמסרו למשטרת גרמניה סיפרו עדים אלה כי טאדיץ' התעלל באסירים, רצח במו ידיו 13 מהם, אנס נשים מוסלמיות ואילץ אסיר לאכול את אשכיו של חברו המת", דיווחה יהודית וינקלר ב"הארץ".

שלטונות בוואריה והממשלה הפדרלית הגרמנית התלבטו, במשך יותר משנה, "כיצד לנהוג בסרבי החשוד במעשים הנוראיים המיוחסים לו. עד עתה גרמניה הפדרלית לא הועמדה במבחן המשפט הבינלאומי ביחס להסגרת חשודים בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות", כתבה וינקלר. "יש יותר מפרדוקס היסטורי בעובדה שדווקא חוקת גרמניה, המדינה היחידה שעל אדמתה הועמדו לדין פושעי מלחמה נאצים לפני בית דין בינלאומי בתום מלחמת העולם השנייה, לא כוללת סעיף מפורש הדן בהסגרת פושעי מלחמה".

ב-8 בנובמבר 1994 התכנס בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג, בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון, לישיבתו הראשונה, וקיבל החלטה לשלוח לגרמניה בקשת הסגרה רשמית. הבקשה הרשמית האיצה את שינוי הסעיף בחוקה הגרמנית המאפשר החזרת פושעי מלחמה; וחצי שנה אחר כך, באפריל 1995, אישרה ממשלת גרמניה את הסגרת טאדיץ' לידי בית הדין. הוא הוטס לשם היישר ממינכן. ב-26 באפריל הוא היה לנאשם הראשון, מאז משפטי נירנברג ב-1948, שהובא לפני בית דין בינלאומי לפשעי מלחמה.

הבאתו לדין היתה הישג גדול לבית הדין בהאג, אבל הישג לא מספיק. "בהיררכיה של פשעי מלחמה דושאן טאדיץ' אינו דג רקק, אבל גם אינו כריש גדול. ההבדל בינו לבין האחרים הוא שהדג הזה עלה ברשת", כתב העיתונאי רוד נורדלנד. "והוא יהיה הסרבי הראשון שיועמד למשפט לפני בית משפט בינלאומי לפשעים נגד האנושות".

אמנם "דג רקק" ביחס למנהיגים שהפכו את יוגוסלביה לשעבר לבית מטבחיים, אבל אכזריותו היתה אינסופית. "הוא מואשם כי ביצע לפחות עשר רציחות במחנה הריכוז הידוע לשמצה אומרסקה", כתב נורדלנד. "הוא מואשם גם במקרי אונס רבים ובחטיפות במחנה אחר". טאדיץ', פעיל במשטרה, נכנס ויצא במתקני הכליאה הענקיים כאוות נפשו. מייקל קיגן, פרקליט צבאי אמריקאי שהושאל לבית המשפט, "סיפר כיצד, על פי השמועה, היכו טאדיץ' ואנשיו שלושה אסירים באומרסקה עד לאובדן הכרה. 'טדיץ' אילץ אסיר רביעי לשתות דלק, ואז תלש בשיניו את אשכיהם של האסירים חסרי ההכרה. כתוצאה מכך מתו השלושה".

טאדיץ' כפר בהאשמות שיוחסו לו, טען שהיתה טעות בזיהויו ושהוא שעיר לעזאזל של מוסלמים המחפשים נקמה בטובחים. הוא המשיך להכחיש את חלקו בביצוע הפשעים גם כאשר בית הדין הרשיע אותו, ביולי 1997, בחמישה סעיפים של הפרת חוקי ומנהגי מלחמה, ובשישה סעיפים של פשעים נגד האנושות בגין אחריות ישירה לפשעים. הוא נדון ל-20 שנות מאסר, שהוא מרצה כעת בגרמניה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו