בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 66 שנה: | דו"ח בהול של המשלחת הבריטית לבוכנוואלד

תגובות

ב-19 באפריל 1945, שמונה ימים אחרי תפיסת מחנה בוכנוואלד על ידי בעלות הברית, התייצב ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל בפני בית הנבחרים ובפיו בקשה דחופה. "קיבלתי הבוקר הודעה לא-רשמית מגנרל אייזנהאואר ולפיה תגליות חדשות, בעיקר בוויימר, עולות בעשרות מונים על כל מה שנחשף עד עתה. הוא מזמין אותי לשלוח לאלתר למפקדתו קבוצה של חברי פרלמנט על מנת שייווכחו במו עיניהם בזוועות הללו. באתי למסקנה שמשלחת פרלמנטרית של שמונה חברי בית הנבחרים ושני חברי בית הלורדים תצא מיד למפקדה העליונה... מטרת הביקור היא לגלות את האמת".

חברי המשלחת לבוכנוואלד נבחרו מבין מתנדבים רבים עוד באותו יום. היה עליהם למהר: הראיות הטריות נעלמו מדי שעה. תושבי האזור הגרמנים, באילוצם של כוחות הברית, כבר החלו לנקות את המחנה המזוהם ומוכה המחלות, ולקבור אחד אחד, במצוות אייזנהאואר, את מתיו. הצריפים המעטים שהיו נאותים לשימוש אדם הוסבו בידי כוחות ההצלה לבית חולים ארעי לטיפול בעשרות אלפי האסירים הגוססים. כבר למחרת יצאה המשלחת במטוסי דקוטה, ובבוקר של יום שבת ה-21 באפריל נכנסה בשערי בוכנוואלד.

הדו"ח של המשלחת הוכן בבהילות. לא חלף שבוע מיום הביקור במחנה, וב-27 באפריל 1945 התפרסמה בבריטניה חוברת דקה, שנמכרה בשני פני לכל המעוניין. עותק שלה שמור עד היום בארכיון "הארץ". בפתח החוברת הבהירו חברי המשלחת כי באו לבוכנוואלד לא בכוונה לערוך חקירה משפטית של פשעי הנאצים, "תהליך שהיה נמשך שבועות ואף חודשים"; הם באו כדי "לגלות את האמת", ציטטו מדברי צ'רצ'יל.

אף שתנאי המחנה ודאי השתפרו לאין ערוך בשבוע שחלף מאז תפיסתו, לא חסרו ראיות. "צחנת ריקבון ומחלות עדיין שרתה על המקום כולו", כתבו אנשי המשלחת. באחד הצריפים הטובים יותר במחנה, שמעו מפי האמריקאים, שכנו אסירות שנכפה עליהן לשכב עם אותם אסירים מעטים שנהנו מזכויות יתר, ובהן ביקורים של 20 דקות בבית הזונות. לנאנסות הובטחו חייהן ותנאים טובים יותר, אבל לרוב הן הוצאו להורג. בעת תפיסת המחנה 15 מהן נמצאו בצריף.

הדו"ח המשיך ותיאר את האסירים לשעבר, שלדי אדם בחצי-תרדמת; אסירים במצב טוב יותר הראו לאורחים הבריטים צלקות ופצעים פתוחים שהחבטות והבעיטות הותירו בהם. "שלד אחד, ערום למחצה, מדדה בכאב על קביים לאורך המסדרון, הזדקף כשראה אותנו, חייך והצדיע".

הם ביקרו בצריפי עץ ללא רצפה, שעל דרגשיהם הצטופפו הקורבנות. כמה מהם הדגימו בפניהם כיצד ישנו: "גם ברזונם הקיצוני הם יכלו לשכב על הדרגשים רק על הצד, ומבלי לזוז". גם במרפאה הנאצית מצאו תנאים דומים. שם, "הצואה של חולי הדיזנטריה נטפה בין הדרגשים". הם ראו משרפות, חדרים שעל תקרתם ווים לתליית אסירים, ערימות בני אדם, עדיין בבגדי פסים כחול-לבן, שרעבו למוות; הם שמעו על ניסויים שבוצעו במעבדות ופגשו ניצול אחד, יהודי פולני, שעבר עיקור. "אמרו לנו שרוב המנותחים מתו; והבהירו לנו שמדיניות השמדת היהודים כבר מזמן החליפה את המדיניות של לעקר ולסרס אותם". הם שמעו שפראו קוך, רעיית מפקד המחנה, נהגה לאסוף חפצים מעור אדם. מדען בריטי שליווה אותם ובחן אהיל מנורה שהיה שלה, אישר את הדברים. הם גם נוכחו, כפי שכתבו בדו"ח, בסימני החלמה: ליד שער המחנה, בובה בדמות היטלר נתלתה על קרס, ועליה נכתב בגרמנית: "היטלר חייב למות כדי שגרמניה תוכל לחיות". "בהכנת הדו"ח הזה, לקחנו על עצמנו לכתוב באיפוק ובאובייקטיביות, ולהימנע מתגובות אישיות או הערות רגשיות", סיכמו. עם זאת, הצהירו, "אנו תמימי דעים כי בבוכנוואלד הונהגה זמן רב מדיניות של הרעבה ושל ברוטאליות לא אנושית; ומחנות כגון אלו מסמנים את הנקודה הנמוכה ביותר שאליה הידרדרה האנושות. זיכרון הדברים שראינו ושמענו בבוכנוואלד ירדוף אותנו שנים רבות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו