בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "שמעון לנקרי, רוב יהודי בעיר משפר את החיים?"

תגובות

שמעון לנקרי הוא ראש עיריית עכו מאז שנת 2003. אתמול השתתף לנקרי ב"כנס רמלה - בין ישראל לעמים", שאורגן על ידי הגרעין התורני ברמלה ותנועת קוממיות, הפועלת בין היתר בהדרכת הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע, שתמך בהוצאת הספר "תורת המלך". במהלך הכנס התקיים פאנל של ראשי ערים מעורבות, בהן עכו, לוד ורמלה, שעסק בשאלה: האם דרוש "רוב יהודי" בערי ישראל?

רוצים לייהד את הערים המעורבות בישראל?

"אני לא רוצה להיכנס לעניין הזה של מי רוצה לייהד, מהסיבה הפשוטה שהתהליך של התערבות כוחנית הוא לא תהליך נכון ולא תהליך טבעי לעיר. מה שנכון זה לעשות את השינוי החברתי והקהילתי בתוך העיר, ואת זה ניתן לעשות בשני נתיבים: האחד, הוא להשאיר את האוכלוסייה הטובה והחזקה באמצעות מערכות חינוך טובות, תשתיות טובות ומה שאטרקטיבי לתושבים. והדבר השני הוא למעשה התוצאה של הראשון, כאשר ישנן אוכלוסיות שרואות ואומרות: 'בואו נצטרף למה שקורה'. כך אפשר להפוך את הקערה על פיה: להפוך עיר ממצב מנוון לעיר אטרקטיבית. אמנם לא כזו שתתחרה בצפון תל אביב, אלא עיר שהיא פריפריאלית ואטרקטיבית למגורים. הדברים שמנסים לייצר, שבעזרת גרעין אחד כזה או אחר נגרום למהפכה בעיר - זה לא מספיק. המדינה לא מכווינה ולא עושה נכון, בעיניי, בזה שהיא יוצרת פערים חברתיים בתוך הערים, בכפרים, בין יהודים וערבים, בין דתיים לחילוניים. רואים הקצנה חברתית איפה שאתה לא מסתכל. יש פערים עצומים שמתחדדים בין כל האוכלוסיות. בפועל, מדינת ישראל עם כלכלה חזקה לא תורמת לחברה חזקה. לא רואים את ההשפעה על הערים המעורבות על הגליל והנגב, על הפריפריה. ורואים פערים גדולים בין עיר אחת למשנה".

חלק מראשי הרשויות המעורבות מרגישים שצעד אחד בדרך לשינוי הוא רוב יהודי בעיר. אתה מסכים?

"את מכניסה אותי בכוח לנושא הזה של היהודים הערבים ואני מסתכל על הנושא באופן אחר. התפישה שלי היא הומניסטית, שרואה את האדם שווה באשר הוא. התהליכים שקורים בסופו של יום הם שקובעים, ולא הצהרה כזו או אחרת, או השתתפות בפאנל כזה או אחר, אלא עשייה חברתית רצופה בתוך העיר".

בכנס זה נשמע חיסרון ענק לחיות בעיר מעורבת.

"אני יכול למנות שורות של יתרונות לחיים של יהודים לצד ערבים - אנשים גדלים לתוך מציאות סובלנית. מתי אנשים מתנגדים לאחרים? כשהם לא מכירים את התרבות השנייה. אז נוצרים כל מיני דברים לא רצויים. אפילו בעכו, שאחת השעות הקשות שלה היו לפני שלוש שנים במהומות (פרצו בעיר ביום הכיפורים בשנת 2008 וכללו תגרות ומעשי אלימות בין האוכלוסייה הערבית והיהודית בעיר, ג"כ), משם יצאנו רק מחוזקים, גם היהודים וגם הערבים. הבנו שכדאי לכולם לחיות זה לצד זה תוך שיתוף פעולה, גם מנהיגותי וגם חברתי. יש פה חיים משותפים ואנחנו צריכים להיות סובלניים ולכבד אחד את השני. גם אם אני לא אוהב אותך ואת דעתך, תכבד אותי כבן אדם. זה המסר שיוצא מערים מעורבות. תמיד יהיו קיצוניים לכאן או לכאן, אבל עובדה היא שיש אוכלוסיות שגרות בעיר מעורבת, שבוחרות להמשיך ולגור בה".

השאלה אם זו החלטה אידיאולוגית-דווקאית, או לא.

"זה לא חשוב. ראש עיר צריך לתת המון סיבות לתושבי עיר מעורבות כדי שימשיכו לגור בעיר. אלו דברים שאין בשאר הערים בישראל והם מה שייתנו לאנשים את הרצון לדלג על הסיבה, אולי, שלידם גר מישהו שייתכן שאינו לרוחם או לטעמם. אבל מצד שני, אנחנו לא מצניעים את הבעיות. יש מתחים, והמתח הוא מובנה בחברה הישראלית. אבל אתה יכול להפיק מהמתחים לא מעט".

אתה חושש ממהומות נוספות בעכו, כפי שהתרחשו ב-2008? "האם דבר כזה לא יקרה ב-100%? אני לא יכול להתחייב. כמו שלא חשבנו שזה יקרה אז, זה יכול לקרות גם היום בכל מקום, אבל הסיכויים הם קטנים. גם משום שהפקנו את הלקחים, גם משום שאנחנו עומדים על המשמר, וגם משום שהבנו שזה לא שווה לנו. אירועים כאלה לא מקדמים אותנו לשום מקום".

אחרי המהומות אמרת לתושבים: "עכו שלנו לנצח, איש לא ירים עלינו יד".

"עברנו את העניין הזה, לא כדאי לדוש בזה ולחזור לשם. זאת הייתה סיטואציה חריגה, והיא פשוט קרתה בגלל הנסיבות הקשות. לעבור יום כיפורים כזה אני לא מאחל לאף אחד במדינת ישראל. ובנקודה כזו לבוא ולשפוט אמירה כזו או אחרת זה לא אחראי. עובדה שהבחירות שהיו ממש שבועיים אחרי, נגמרו בהצבעה חד משמעית לי, גם מצד המגזר הערבי".

ועדיין, גם ביציאה מהכנס אמש חילקו עלונים שקראו להחרים אותו, בטענה כי הכנס מעודד גזענות.

"כפי שהשתתפתי בכנס יפו, אני משתתף בכל הכנסים שאני יכול לבוא ולדבר. לא משנה לי באיזה כנס אני משמיע את דעותיי, גם אם הן שונות מהאנשים שיושבים בהם, וגם אם לא נוח להם לשמוע אותן. הגישה הזו של להחרים דברים בגלל דעות שונות של אחרים, שנחשבות לקיצוניות, זו לדעתי גישה שהיא לא נכונה. תמיד צריך לצאת ולדבר עם האנשים ולקרב ביניהם באמצעות דיאלוגים. לא האמנתי שאנשים יתנגדו לכנס הזה, אבל הנה, את רואה, לפעמים בגלל השמות של המרצים או סוג הקהל אנשים מפחדים, אבל אין מה לפחד. הגישה שלי, בסופו של דבר, היא בעד חיים משותפים, תוך שמירה על שוויון זכויות בין יהודים וערבים".

צרם לך כשהציגו נתונים של הגירה שלילית "יהודית".

"בעכו יש הגירה חיובית משנת 2007. בשנה הזו חל המפנה, והפכנו מעיר עם הגירה שלילית לעיר עם הגירה חיובית, וזה ממשיך גם עכשיו. כך שהנתונים שהוצגו מבחינת עכו הם לא מדויקים. אנחנו פותחים גנים במגזר היהודי אחרי שנים שלא עשו כן, וזה מסביר שעניין ההגירה כבר לא נחלתנו. הנתונים בחמש השנים האחרונות הם יציבים, ונשארו כך. הם נשארו 28%, ואנחנו, האוכלוסייה היהודית, 72%. אחרי הכל, כשרוצים להציג בכנס נתונים, זה בעיני המתבונן".



שמעון לנקרי. 'לא נכון להחרים כנסים בגלל דעות שונות של אחרים. הגישה שלי בסופו של דבר היא בעד חיים משותפים עם שוויון זכויות לכולם'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו