בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שפץ כיתתך: תלמידי בית הספר התיכון דב הוז הפכו לאדריכלים ליום אחד

התלמידים עיצבו מחדש את כיתות בית הספר, בשיתוף פעולה עם סטודנטים מהחוג לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב

תגובות

אור צפתי, תלמיד כיתה י"א בתיכון המקצועי "דב הוז" שבתל אביב, נראה אתמול מודאג לרגע: מישהו פספס בכמה סנטימטרים את הקו הישר, שסימן היכן יש לצבוע מחדש את קירות הכיתה. הוא מתעצבן מעט, אבל מבטיח שהתוצאה הסופית תהיה מושלמת, ותהפוך את הכיתה המוכרת לעייפה מכל תיכון ממוצע, למתחם צבעוני ושובר שגרה. צפתי גם אינו חושש מכך שהתלמידים ילכלכו את הכיתה החדשה. "כשאתה מתכנן איך הכיתה תיראה ואחר כך צובע בעצמך - אין מצב שתלכלך", הוא מסביר.

ביומיים האחרונים היו עסוקים עשרות מתלמידי בית הספר בשיפוץ, למעשה - בעיצוב מחדש, של שמונה כיתות בקומה העליונה של בית הספר, במסגרת פרויקט ייחודי של סטודנטים מבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. ההבדלים בין הכיתות הישנות לאלה המשופצות בולטים לעין: את מקומו של הצבע הלבן הסטנדרטי תפסו מגוון צבעים, בהם תכלת, ירוק, אפרסק ושמנת; קווי הצבע הישרים הוחלפו במקטעים שונים; ובכל הכיתות ניתן ביטוי עיצובי לבקשות התלמידים עצמם, כמו מסגרות עץ שישמשו לוקרים פתוחים או פינות יצירה אישיות.

את שיתוף הפעולה עם התיכון יזמו סטודנטים לאדריכלות, כחלק מהמלגה שהם מקבלים מהאדריכל והיזם דוד עזריאלי. בשנה שעברה שופצה הכניסה לבית הספר, אך בפעילות לקחו חלק רק הסטודנטים, המורים וכמה תלמידים שגוייסו. השנה הוחלט על שינוי עקרוני, ובבסיסו שיתוף התלמידים בתכנון החדש של כיתותיהם. בחודשים האחרונים נפגשו הסטודנטים עם בני הנוער וגיבשו יחדיו תוכנית עבודה מדוקדקת. אתמול, זה לצד זה, יישמו תלמידים, מורים וסטודנטים את התוכניות, בחדוות יצירה שקשה למצוא בבתי ספר אחרים.

תיכון "דב הוז" שייך לרשת "דרור בתי חינוך" של תנועת הנוער העובד והלומד. הוא נמצא בפיקוח של משרד התמ"ת, ומשרת כ-180 בני נוער, שבדרך כלל נפלטו מבתי ספר אחרים, בכיתות ט'-י"ב. התלמידים לומדים יומיים-שלושה בשבוע, ובמחצית השנייה עובדים במקומות שונים, ביניהם "בזק" וחברת חשמל. עד לפני כמה שנים היו בבית הספר מגמות מקצועיות קלאסיות, כמו מסגרות ונגרות, אבל כעת אפשר ללמוד בו גם ניהול מערכות מידע וגרפיקה.

כבר בתחילת הפרויקט החליטה המנהלת אירית תלמוד שלא להתערב. "באופן אישי אני לא מתלהבת מפסים של תכלת, לבן ואפור לאורך הקיר, אבל אם בית הספר הוא גם הבית של התלמידים, בו הם נמצאים כל כך הרבה שעות, זכותם להחליט שכך תיראה הכיתה שלהם".

וכל כיתה אכן נראית אחרת, מבחינת הצבעים שנבחרו, הצורות ששורטטו על הקירות או הפינות הקטנות המאפשרות תליית תמונות או כל דבר אחר שיבחרו התלמידים. בניגוד אולי לחששות המוכרים מהרחבת אפשרויות הבחירה לתלמידים, מתברר שהחירות שהם קיבלו לא נוצלה לרעה. בכיתה של אור צפתי, ביקשו התלמידים בתחילת התכנון המשותף עם הסטודנטים להדביק על הקיר תמונה גדולה של פמלה אנדרסון. "הבנו מהר מאוד שזה לא לעניין, שזה בכל זאת בית ספר. אנחנו לא מטומטמים. גם לחופש יש גבולות", הוא אומר.

22 סטודנטים לאדריכלות השתתפו בפרויקט, שזיכה אותם, לראשונה, גם בנקודות זכות אקדמיות בדרך להשלמת התואר. העבודה עם קבוצות התלמידים השונות, בכיתות בהן לומדים כ-15 עד כ-25 בני נוער דעתניים וחדורי מוטיבציה לשינוי המצב הקיים, חייבה את הסטודנטים לגבש ולהציע שפה עיצובית עליה יסכימו כולם. רעיונות לא מעשיים, כמו החלפת הרצפה בפרקט, או הפיכת הכיתה של מגמת הצילום למעין "חדר חושך", נדחו. אולם אז הגיע תור הוויכוחים על הצבעים שישלטו בקירות: צהוב-שחור של בית"ר ירושלים או אדום של הפועל תל אביב; ורוד וזהב שהציעו בנות לעומת כחול של הבנים.

את התוכנית יזמו שלושה סטודנטים לתואר שני באדריכלות, מיכל בלייכר-קוגלר, ארז קלפר וגילי שפירא. "זו היתה עבודה מאוד לא שגרתית", מספרת בלייכר-קוגלר, "זה לא היה פשוט למצוא פשרה שכל התלמידים יקבלו וכולם יהיו מרוצים. ניתנה לנו הזדמנות נדירה להפוך את החלומות של התלמידים למציאות, ובתוך כך גם להתנסות בעבודה מעשית עם ?לקוחות'".

למרות השוני בין הכיתות ששופצו, אפשר להבחין בכמה מאפיינים משותפים: הצבעים שנבחרו היו ברובם פסטליים כמו אפרסק, או טורקיז בהיר; והקיר האחורי בכיתה (זה שמול הלוח) הושאר לתלמידים, לביטוי אישי של כל אחד מהם, באמצעות שימוש ב"כוורת" של קופסאות או בפסי עץ דקים עליהם ניתן להדביק דברים שונים.

"כל יום אנחנו נמצאים בכיתה המון שעות, כמעט חצי מהיום. עכשיו יש יותר חשק להיכנס לכיתות וללמוד", משוכנע רועי שאול, תלמיד כיתה י"ב בתיכון. הוא לא מתגעגע לכיתות "המשעממות" כדבריו, בבתי הספר הקודמים בהם למד, לא רק משום שצבע את הכיתה שלו. בשנה הבאה מתכננת המנהלת תלמוד לשפץ באופן דומה את חצר בית הספר.



התלמידים משפצים את הכיתות. ''הזדמנות נדירה להפוך את החלומות של התלמידים למציאות''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו