בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ריבוי ארגוני הסיוע מקשה על ניצולי השואה

כל כך הרבה כוונות טובות יש בניסיון מוסדות המדינה לתקן, אבל גם כל כך הרבה בלבול, חוסר תיאום ושלטון הביורוקרטיה

תגובות

זה אמור היה להיות מפגש שיסמן את תחילתה של תקופה חדשה, של התנהלות נכונה ואחרת. לראשונה בתולדות הטיפול בניצולי השואה ישבו סביב שולחן אחד נציגי כל הגופים והארגונים שאמורים לטפל בניצולים בישראל בפורום שולחן עגול.

זה קרה ביום רביעי האחרון במשרדי הקרן לרווחת נפגעי השואה בתל אביב וביוזמה ברוכה של מנהליה, תא"ל במיל' אלעזר שטרן ורוני קלינסקי. אלא שתוצאות המפגש משרטטות תמונת מצב עגומה, רחוקה משינוי. המחלוקות בין הגופים החלו עוד לפני המפגש באשר למקום שבו ראוי שיתקיים, המשיכו בסוגיות המהותיות שעל השולחן בהן לא נקבעה ולו שורה תחתונה אחת, והסתיימו בוויכוח מי יהיה זה שיוציא את ההודעה לעיתונות.

ב-4 השנים האחרונות חרטו מקבלי ההחלטות בישראל על דגלם רצון עז לתקן עוול היסטורי בכל הקשור ליחס לניצולים. אחרי שנים של הזנחה על ידי הממסד והחברה, באה המחאה הציבורית ותבעה התייחסות אחרת. אלא שכל כך הרבה כוונות טובות יש בניסיון הזה של מוסדות המדינה לתקן, אבל גם כל כך הרבה בלבול, חוסר תיאום ושלטון הביורוקרטיה.

לא פחות מעשרה גופים מרכזיים אמונים על הטיפול בניצולים, כל אחד פועל על פי כללים משלו, קריטריונים ומידע משלו ולכל אחד תקציב נפרד וגדול שהוא קובע את יעדו. מאבקי אגו ארגוניים, היעדר מדיניות אחת מוסדרת ובעיקר העובדה שבמדינת ישראל אין ומעולם לא היתה רשימה אחת מסודרת ומוצלבת, מביאים לכך שיותר מדי ניצולים נופלים עדיין בין הכיסאות והכסף אינו מגיע ליעדו.

לדברי ירון יעקובס, מנכ"ל החברה להשבת נכסי נספים, החברה מחזיקה היום ברכוש בשווי יותר ממיליארד שקלים. את חלק הארי של הכסף ניתן להעביר לטובת ניצולים נזקקים בהבנה שלרובו לא יימצאו יורשים, אלא שיעקובס מודה בכנות שהרשימות שבידיו לא מאפשרות לו לחלק את הכסף באופן שיעשה צדק עם הניצולים. "אין יד מכוונת, אין תוכנית אב, אין מי שמפקח ואין מי שמנהל את הדבר הזה. יש אנשים שמקבלים עודף סיוע לעומת אנשים שלא מקבלים את מה שמגיע להם".

ברשות לזכויות ניצולי השואה טוענים שאין אפשרות משפטית להצליב את הרשימות בגלל חוק חסיון המידע. בארגון "לתת" התגברו על הבעיה הזאת, על ידי החתמת הניצולים על טופס ויתור סודיות, וכך דווקא עמותה מחזיקה היום ברשימה העדכנית ביותר. "אף אחד לא יישלח לכלא אם נצליב רשימות", אומר תא"ל (מיל') אלעזר שטרן, יו"ר הקרן לרווחת נפגעי השואה, אבל מתקשה לשכנע את ראשי הגופים האחרים.

בתחילת 2008, במסגרת הניסיון לשינוי מדיניות, מונתה ועדת חקירה ממלכתית לבחינת הסיוע לניצולים בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר. בין היתר קבעה הוועדה כי על המדינה להגדיל את הרנטה המשולמת על ידה לניצולים ל-75% מזו המשולמת על ידי גרמניה, כפי שהורה בג"ץ בעבר אבל זה לא יושם מעולם, וכן על הכנסת שינויים ברשות לזכויות ניצולי השואה באוצר והקמת מרכז מידע להסברה לניצולים על זכויותיהם. אלא שדווקא כך נוצר מצב שתוך כדי ניסיון לטפל בניצולי השואה גדל מספרם של הגופים שאמורים לעשות זאת - ואיתם הסחבת.

ברשות, למשל, מטפלים רק במי שעלה לישראל לפני הסכם השילומים; במי שעלה אחרי 1953 מטפלת ועידת התביעות ועל פי קריטריונים שונים משל האוצר. ויש את - BEG "הרנטה ממגדל שלום" - שם מטופלים ניצולים המקבלים רנטה ישירות מגרמניה. ויש את הקרן לרווחת נפגעי השואה ואת החברה להשבת נכסי נספים, את משרד הרווחה, את ארגון עמך הוותיק המסייע בתמיכה נפשית, ועוד ועוד. ניצול השואה טובע בים של כוונות טובות.

יו"ר השדולה למען ניצולי השואה, ח"כ זאב ביילסקי, הגיש הצעת חוק להקמת רשות אחת אשר תהיה אחראית על כל הגופים - אולם עוד חזון למועד. בינתיים בפורום השולחן העגול דיברו הארגונים על מהלך לבחינה משפטית של שיתוף הרשימות ביניהם, לפחות מתחילים לדבר על זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו