בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משה לנדוי, נשיא בית המשפט העליון ואב בית הדין במשפט אייכמן, מת בגיל 99

חתן פרס ישראל והנשיא החמישי של בית המשפט העליון מת בביתו בירושלים, בערב יום השואה. אהרון ברק: מגדולי השופטים שקמו לנו

תגובות

הנשיא החמישי של בית המשפט העליון ואב בית הדין במשפט אייכמן, משה לנדוי, מת היום (ראשון), ערב יום השואה, בביתו בירושלים. לנדוי, חתן פרס ישראל למשפט, היה בן 99 במותו.

לנדוי נולד בעיר דנציג בפולין ב-29 באפריל 1912 ולמד משפטים בלונדון בתחילת שנות השלושים. הוא עלה לישראל ב-1933 ומונה לשופט מנדטורי ב-1940. ב-1948 היה לשופט מחוזי בחיפה וב-1953 מונה לשופט עליון. בין השנים 1980-1976 כיהן כממלא מקום נשיא בית המשפט העליון ובין השנים 1982-1980 כיהן כנשיא.

בכל שנותיו על כס המשפט נחשב לנדוי לשופט יעיל, ענייני ויבש. ב-1961 היה השופט המרכזי במשפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן. ב-1965, עת כיהן כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, פסל את הרשימה הסוציאליסטית של אנשי אל-ארד בטענה שהיא חותרת תחת אושיות המדינה.

ב-1969 היה השופט הראשון לפסול חוק של הכנסת, החוק למימון תעמולת הבחירות, בטענה שהוא עומד בניגוד לעקרון השוויון. כעבור שנה הסתייג מהתערבות בית המשפט בפרשת מיהו יהודי. ב-1980, בפסק דין אלון מורה, אסר על הפקעת אדמות פרטיות מערבים לצורך הקמתן של התנחלויות.

השופט לנדוי חוקר את אדולף אייכמן ב-1961

לנדוי כיהן בתפקידים ציבוריים רבים. בין השאר היה חבר בוועדת אגרנט לבחינת כשלי מלחמת יום הכיפורים, כיהן כראש ועדת החקירה הממלכתית לנוהלי החקירה בשב"כ ושימש חבר בית הדין הבינלאומי לבוררות בהאג.

ב-1991 הוענק ללנדוי פרס ישראל למשפט.

בראיון לעיתון "הארץ" ב-2000 אמר לנדוי כי "עלינו היהודים עדיין מוטל להוכיח את עצמנו כבני חורין הנהנים ממלוא זכויות האזרח אבל יודעים גם שלאזרח יש חובות כלפי מדינתו. ועלינו להוכיח את עצמנו כעם היודע לקיים מדינה. הדבר הזה לא מובטח כלל. עלינו להוכיח שאנחנו יודעים לחיות כאזרחיה של רפובליקה המסוגלת להתקיים".

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרון ברק, אמר אחר הצהריים ל"הארץ" כי תרומתו של לנדוי היתה בכל תחום, וככל שמתרחקים מימי פרישתו מבית המשפט, כך השפעתו גדלה. "הוא היה ממניחי היסוד של המשפט בישראל, מגדולי השופטים שקמו לנו", אמר ברק, "הוא השפיע על מרבית ענפי המשפט בישראל. במיוחד - בהעמקת זכויות האדם וזכויות הנאשם במשפט הפלילי".

ברק הוסיף כי "לנדוי כתב פסקי דין בתחום המשפט הפלילי וסדר הדין הפלילי שנועדו לשמור על הגינות והקפדה על זכויות הנאשם. גם פסקי הדין בתחום חופש הביטוי נפלאים. בעיקרו של דבר הוא היה שופט שמרן. שופטים רבים ואני בתוכם היינו שואלים 'מה משה לנדוי היה פוסק?', הוא היה מעין 'כוכב הצפון'". ברק ציין כי את לנדוי אפיינו יושר אישי, צניעות, ממלכתיות ואהבת הארץ. בנוגע לתקופתו כאב בית הדין במשפט אייכמן אמר ברק כי "הוא עשה את זה בממלכתיות ובהגינות וביושר, וזה לא היה פשוט אז. הוא דמות ומופת".

נשיא המדינה שמעון פרס מסר כי "השופט לנדוי הטביע חותמו הן בפעילותו הציבורית, בה קבע תקדימים המשמשים נר לרגלינו עד עצם היום הזה ומהווים את המסד לדמוקרטיה בישראל. השופט לנדוי ראה בתפקידו שליחות ציבורית חברתית ממדרגה ראשונה למען עמו ומדינת ישראל מצידה תזכור אותו כדוגמה ומופת למנהיגות ערכית ואמיצה".

יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין ספד גם הוא ללנדוי ואמר כי הוא "היה אחרון הנפילים של מעצבי המשפט הישראלי. מעבר לגדולתו ומנהיגותו בשדה המשפט, בלט לנדוי כמי שיצר את כור ההיתוך של שיטת המשפט הישראלית, והניח את התשתית לעצמאותה והתפתחותה". לדבריו, "לנדוי ייזכר כמי שביסס את זכותה של הדמוקרטיה הישראלית להתגונן מפני המבקשים לנצל את היותה דמוקרטיה, וזאת, מבלי שזנח את המחויבות לזכויות אדם וחירויות הפרט. הוא היה עבורי מורה דרך ורב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו