בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בבני ברק מקימים יד ושם חרדי בהשקעה של מיליונים

אחרי שהתפייסו חלקית עם יום השואה הממלכתי, דורשים רבנים ומחנכים חרדים להנציח את זכר השואה גם בדרכם. כחלק מהשינוי ייבנה בקרוב מוזיאון השואה החרדי הראשון בבני ברק

תגובות

לפני כמה חודשים עלו דחפורים על בית מגורים פרטי במרכז העיר בני ברק, והרסו אותו עד היסוד. המגרש הריק ברחוב אור החיים, הכלוא בין שני בתי מגורים, הוקף בגדר ולפניו הוצב שלט פח צבעוני המודיע: "כאן ייבנה בעזרת השם גנזך קידוש השם". הבניין ובו שש קומות, שקיים בינתיים רק על הנייר, אמור להפוך מוזיאון ראשון מסוגו להנצחת השואה, אות לשינוי האטי שמתרחש בציבור החרדי ביחסו לשואה.

"גנזך קידוש השם" הוא מוסד חרדי ותיק להנצחת השואה, שהוקם בידי הסופר המנוח הרב משה פראגר, ומנוהל כיום בידי הרב דוד סקולסקי. המרכז המתוכנן אמור להיות המקום שבו יעבור המוסד הזה מתוך המשרדים הנחבאים והמרופטים בבני ברק שבהם הוא פועל, אל לב לבה של העיר החרדית, ואולי גם למרכז תודעתה. בהשקעה המוערכת ב-6-8 מיליוני דולרים, הבניין אמור לשכן מוזיאון לציבור הרחב, מרכז ללימודי השואה, ספרייה, אגף הנצחה ואת גולת הכותרת של המכון מאז הקמתו בשנת 1964 - ארכיון הכולל אלפי פריטים ומסמכים ראשוניים מתקופת השואה, בדגש על אלפי הקהילות החרדיות שחרבו ועל האדמו"רים והרבנים שנספו בגטאות ובמחנות. הבניין שנהרס לאחרונה היה ביתו של פראגר עד מותו, והוא הוריש אותו לגנזך, יחד עם כל רכושו.

על פי התוכנית, המתפרסמת כאן לראשונה, אגף התערוכות יכלול בקומה הראשונה "תערוכה מתמדת על גבורת הנפש היהודית וגילויי קידוש השם בהיסטוריה היהודית בכללה, ובשנות השואה בפרט, על פעולות ההצלה בשואה ועל תקומת עם ישראל אחרי השואה". חלק אחר במוזיאון, בקומה השנייה, יוקדש ל"יפי תפארתו של העולם היהודי ששקע עם שפע ססגוניות המסורת הן של ארצות המזרח והן של ארצות המערב", ובחלק שלישי, בקומת הקרקע, יהיו "תערוכות מתחלפות על נושאים הקשורים להווי חיים יהודי מסורתי מותאם לצורכי החינוך והתרבות". בגנזך אומרים, כי המוזיאון יוקם מכספי ממשלה, מתרומות וממענקים מתוכננים מוועידת התביעות. יוזמי המוזיאון אומרים כי יהיה מיועד לא רק לחרדים, אלא לציבור הרחב.

חוקרת השואה אסתר פרבשטיין, יועצת אקדמית למוזיאון המתוכנן, אמרה כי "זהו השלב הבא במהפך ביחס של החרדים כלפי השואה, והוא נדרש מאוד. אני נדהמת איך המוזיאון הזה לא הוקם עד היום. אינה דומה שמיעה על השואה, לראייה באמצעות תערוכה במוזיאון". לדבריה, אף שמדובר במוצהר בפרויקט הנצחה אלטרנטיבי לזה שנעשה במוסדות הממלכתיים, "יד ושם" בראשם, "אני מצפה ויודעת שיד ושם לא רק שלא יתנגד למקום כזה, אלא יעזור לו".

הדגשת מסירות הנפש וקיום המצוות

ד"ר מלי אייזנברג מהמכון ללימודי השואה "משואה", המעורבת גם היא בהקמת המוזיאון החדש וכן בתוכניות חינוכיות למורות חרדיות, סיפרה שהקמת המוזיאון נחוצה לשם הדגשת מה שהיא מכנה "הנרטיב החרדי" של השואה. נרטיב זה מתמקד בחיים הרוחניים בזמן השואה, במסירות הנפש בקיום מצוות למרות הגזירות, והנרטיב הזה גם שואב מן השואה את ההצדקה להקמת החיים החרדיים בישראל כפי שהם.

בארכיון שבמבנה הישן, המסמכים בין תיקיות הנושאות כותרות כמו "רבנים שנספו", "ברסלב", "גור" וחסידויות אחרות, ויש בו מסמכים המעידים על שמירת מצוות בצל גזירות הנאצים, וזאת על פי חלוקה "ראש השנה", "יום כיפור", "שבת", סוכות", "בתי תפילה חשאיים".

לדברי אייזנברג, הגנזך מראשיתו היתה תוצאה של משפט אייכמן, אז החרדים - ובראשם פראגר, שהיה בקשר הדוק עם דוד בן גוריון ושמעון פרס, ובתחילה יעץ לאנשי התביעה במשפט אייכמן - התאכזבו באופן מר. הם חשו שאין להם מקום בשיח הישראלי, שאין מקום לנרטיב החרדי בהנצחת השואה". פראגר עצמו, שאייזנברג הקדישה לו את עבודת הדוקטורט שהגישה במחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן, יצא בשעתו נגד "יד ושם" ובית לוחמי הגטאות, שהדגישו את מאמצי המרד של הארגונים הציוניים, ובעקבות כך, כלשונו, "היהדות המסורתית יצאה מקופחת ואף מעוותת".

שינוי שחל בשנים האחרונות

מאז הקמת הגנזך, במקביל לשינויים בהנצחה בישראל, שהבליטו את השואה גם בלי הגבורה, הוקהתה גם הדרישה החרדית להתבדל, כמו למשל בהתעקשות על ציון יום השואה בעשרה בטבת ולא ביום הזיכרון לשואה והגבורה הממלכתי, החל בדרך כלל בכ"ז בניסן.

רבים מהשינויים ביחס החרדי לשואה קרו בשנים האחרונות דווקא ב"יד ושם", שם החלו לקיים ימי עיון לתלמידות הסמינרים של בית יעקב, ושם פועל אגף חרדי המכין תוכניות לימודים מותאמות לתלמודי תורה ובתי ספר בגיל היסודי. זוהי הפעם הראשונה שבה הוכנסו תוכניות לימוד על השואה למערכת החינוך החרדית, והיקפן מוגבל. גם הנהלת המוזיאון ב"יד ושם" נענתה לדרישות חרדים להתאים את התצוגה לקהל חרדי - כמו ההחלטה שעוררה סערה ציבורית להעביר למקום צדדי בתצוגה תצלום בו נראות נשים יהודיות שצוו להתפשט במחנה השמדה - ועדיין, הציבור החרדי ומוסדותיו נרתעים ככלל מהאתר ומדירים ממנו רגליים.

הרב שמואל גרנטשטיין, סגן יו"ר גנזך קידוש השם, אומר כי "הצורך בהקמת מוזיאון חרדי לא נובע מביקורת כלפי יד ושם, כמו מתוך הרצון להציג לציבור הרחב פרספקטיבה אחרת". הוא סיפר על גיבורים חרדים נשכחים, כמו הרב אלתר דוד קורצמן, שניהל בית יתומים בקרקוב ומסר את נפשו למען ילדיו, אך לא זכה לתהילה כמו זו שזכו לה גיבורים אחרים כמו יאנוש קורצ'ק. "האם לא הגיע הזמן להעלות על נס את פועלו של הרב קורצמן? כמובן שאין בכך מכדי להוריד כהוא זה מערכם וחשיבותם של כל האחרים שעסקו בהצלת יהודים. אנחנו רק אומרים: יש נישה שלא באה לידי ביטוי בצורה מספקת", אמר גרטנשטיין. הוא סיפר על שיתוף פעולה בין הגנזך ובין "יד ושם", שכחלק ממנו הועברו ל"יד ושם" מסמכים וגם, ממש לאחרונה, קלטות של ראיונות עם 250 ניצולי שואה חרדים, שנערכו על ידי מראיינים חרדים.

בתוך הציבור החרדי, פרבשטיין צופה ש"עצם הביקור במוזיאון כזה יצמצם את הבורות, כי יהיו בו הידע ההיסטורי וסרגלי הזמן ומפות ומאגרי מידע. המקום הזה גם ייתן אומץ לעסוק בנושא, יועלו בו שאלות ויינתנו תשובות". האם כוונתה היא למשל לשאלות ביקורתיות, כמו לגבי אחדים מהאדמו"רים שהוברחו אל חוף מבטחים בזמן שצאן מרעיתם נותר מאחור, שאלות שפרבשטיין עצמה התמודדה אתן חזיתית בספרה "בסתר רעם"? פרבשטיין אמרה, כי "שאלת האדמו"רים תזכה להתייחסות, אבל הדגש יהיה על מנהיגות שהיתה שם. יש בקעה עצומה של קהילות, ולכל קהילה היה רב. הרבנים היו שם, בשואה, ואנחנו מדברים על אלפי רבנים. הנושא של מנהיגות מאוד חשוב לנו, יש לנו המון חומרים על אלה שהיו שם. מתעלמים מהמספר של רבני הקהילות שהיו, פעלו ונספו, לא קולטים את האובדן".

פרבשטיין טענה שהקמת מוזיאון חרדי אינה מעשה סקטוריאלי, והיא עצמה מלאת הערכה ל"יד ושם", "אבל יש מקום גם לתפישה תרבותית של השואה, שמדגישה היבטים מסוימים, כמו החיים הרוחניים, כיתות הלימוד בגטאות, מנהיגות רוחנית, דברים שחשובים מאוד לקהל חרדי. יש תחום גדול שלא ניתן לו מקום, ובעיקר לא במוזיאונים להנצחת השואה בישראל. דווקא במוזיאון היהודי במנהטן יש התייחסות לקהילות החרדיות, אבל ברוב המוזיאונים יש התעלמות מקטעים גדולים וחשובים של הזיכרון, מחוויות ומסמכים שהיהדות המסורתית או המאמינה רואה בהם פן מרכזי של השואה".



הרב שמואל גרנטשטיין, סגן יו''ר ''גנזך קידוש השם'', אתמול בבני ברק. ''הצורך בהקמת המוזיאון לא נובע מביקורת על יד ושם''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו