בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

03.05.1998 / "מלחמת תרבות" בשל צנזור להקת בת שבע

היום לפני 13 שנה:

תגובות

להקת בת שבע התבשרה על המחאה דרך מהדורות החדשות: סגן שר הבינוי והשיכון, מאיר פרוש, דורש לבטל את השתתפותה במופע "פעמוני יובל" לציון חגיגות ה-50 למדינת ישראל - או לחלופין לשנות את החלק ביצירה, "אחד מי יודע" מתוך "אנאפאזה", שבו אמורים הרקדנים לעלות על הבמה בתחתונים ובגופיות. "לא יכול להיות שמופע תועבה כזה ייערך במימון ממלכתי", הטיח סגן השר הדתי בראש הממשלה בנימין נתניהו. נותרו רק ימים מעטים ל"פעמוני יובל", שנקבע ל-2 במאי 1998; אבל דבריו של השר נפלו על אוזניים קשובות, ופוליטיקאים הבהירו למארגני המופע שרקדני בת שבע יעלו לבמה בגטקעס - או לא יעלו בכלל.

"מנכ"ל עמותת היובל, דורון שמואלי, הוציא בשעת לילה מאוחרת הודעה שלפיה הוא תומך תמיכה מלאה בצוות האמנותי שלו, הדורש עצמאות מלאה בשיקולים האמנותיים, ובאוהד נהרין (מנהלה האמנותי של הלהקה, ל"ל)", דיווחה ב"הארץ" ציפי שוחט. "בפועל היה שמואלי ראשון הלוחצים על נהרין להכניס שינויים. כשצילצל אליו אמר שהוא מכבד את חופש היצירה, אבל בד בבד ביקש לעשות משהו כדי למנוע משבר (...) במסע השכנוע הועלו הצעות שונות לשינויים שעשויים היו להניח את דעתם של הדתיים: להחליף את הגופיות של הרקדנים בחולצות טריקו, להלביש אותם בגטקעס, או להחשיך את הבמה ברגע הקריטי. הצעת הגטקעס נראתה הכי מעשית, והלחצים בכיוון הזה לא פסקו. פתאום הפכו הגטקעס לדבר שיכריע אם מופע פעמוני היובל יעלה או יבוטל". נהרין, שסירב בהתחלה לפשרה, קיבל אותה - אך הודיע שהוא מתפטר מהניהול האמנותי. אולם הרקדנים החליטו אחרת.

בערב המופע הובאו לגבעת רם כ-150 זוגות גטקעס מאחד ממחסני צה"ל. הרקדנים הסתגרו באחד הקרוואנים מאחורי הקלעים. חצי שעה לפני תחילת המופע הם ארזו את חפציהם ויצאו לכיוון תל אביב. "הפשרה הושגה בלחצים פוליטיים המשקפים אינטרסים שאינם קשורים לשיקול האמנותי", הסבירו. המופע נמשך בלעדיהם, אף כי שחקנים רבים - בהם יוסי בנאי וגילה אלמגור - אמרו שלא ידעו מה בדיוק מתרחש, ולו ידעו כי בת שבע החליטה ברגע האחרון לא להופיע - היו מצטרפים אליה.

ב-3 במאי התכנסו אמנים, יוצרים ואנשים המעורבים בעשייה התרבותית בהתארגנות לקראת מה שכינו "מלחמת תרבות". "איגודי המחזאים והבמאים שיגרו אתמול מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשר החינוך והתרבות, יצחק לוי, ובו דרישה להקים ועדה ציבורית שתבחן את השתלשלות האירועים". הם דרשו גם "להגדיר כללים ונהלים שימנעו התערבות ממשלתית וממסדית ביצירה האמנותית כדי לאפשר חופש ביטוי וחירות".

גם בתיכון לאמנויות תלמה ילין התארגנו התלמידים באותו יום, וכ-200 מהם חתמו על עצומה לשר החינוך, שבה הביעו דאגתם מעתיד התרבות בארץ: "כתלמידים חילוניים נהגנו בשתיקה, בסובלנות ובאיפוק עד היום", כתבו. "לא עוד! חובתכם כממשלה לשמור על טוהר השלטון, עליונות החוק ומעל הכל - חופש האדם". יו"ר איגוד אמני ישראל, שייקה לוי, קרא להפריד את הדת מהתרבות. אבל רבים חששו שהמחאה תתפוגג עד מהרה. "אנחנו ערימה של אינדיבידואליסטים שעד עכשיו דיברה הרבה ועשתה מעט", אמר במאי הקולנוע רנן שור. "אבל כרגע הדברים הם שונים. לנוכח מדיניות השר יצחק לוי גוברת התחושה, שכל התרבות הישראלית היא בעצם כלי משחק בוויכוח על קהל הבוחרים של המפד"ל המתחרדת מול ש"ס". בעיני רן כסלו, שכתב ב"הארץ", המלחמה כבר היתה בעיצומה: "אין ולא יכולה להיות אחדות במלחמת התרבות המתנהלת זה כבר על דמותה של המדינה (...) בין אבירי מדינת ההלכה, בני הציבור החרדי, לבין הציבור החילוני", כתב. "מלחמת תרבות (...) אינה עוד בגדר איום אלא מתנהלת בתוכנו במלוא הקצב. אפשר להצטער על כך, אך מועיל יותר להכיר במציאות. שום סיסמה לא תשנה אותה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו