בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

4.5.1970 / מלכת האמבטיה נמשכה על אף התרעה על פצצה

היום לפני 41 שנה:

תגובות

ב-4 במאי 1970 ישב קהל תיאטרון הקאמרי באולם ברחוב נחמני 4 בתל אביב, וצפה בהצגה "מלכת האמבטיה". באותה שעה קיבל מנכ"ל האולם שיחת טלפון מאדם אנונימי, שהודיע לו שפצצה הוטמנה באולם.

מיד עם הופעת הבכורה שלה, לקראת סוף אפריל, עוררה ההצגה זעם כולל. בעוד ישראל שרויה באופוריה המפורסמת של אחרי מלחמת ששת הימים, המחזאי חנוך לוין ראה לנגד עיניו בלון נפוח לתקוע בו את סיכות הסאטירה: "מלכת האמבטיה" הגחיכה את הגאווה הלאומית, בזה למלחמה ולכיבוש, והציבור הישראלי לא אהב את זה.

יו"ר לשכת עורכי הדין, למשל, ד"ר יהושע רוטנשטרייך, כתב מכתב מחאה חריף לראש עיריית תל אביב, יהושע רבינוביץ: "ד"ר רוטנשטרייך הסביר", דיווח רן כסלו ב"הארץ", "כי שלח את מכתבו לאחר שראה את ההצגה. הוא לא מצא לנכון לפנות במחאה לתיאטרון, כי ?התיאטרון שהציג את ההצגה הזאת, אין מה לפנות אליו'". ראש סיעת גח"ל בעירייה, מנחם סבידור, דרש מראש העירייה "להפעיל את השפעתו כדי להפסיק את הצגת ?מלכת האמבטיה' בתיאטרון הקאמרי", ואם הנהלת התיאטרון לא תיענה לדרישה, "יש לשלול ממנה את הסיוע הכספי וחסות העירייה". סבידור נימק את דרישתו בכך ש"מדינה, הנמצאת במצב מלחמה, איננה יכולה להרשות לעצמה את המותרות של פגיעה במוראל הלוחמים", דיווח ב"הארץ" מתי גולן. כתמיכה לתביעתו הזכיר את המחזה "חיילים" מאת רולף הוכהוט, אשר נפסל על ידי מועצת המנהלים של התיאטרון הלאומי בבריטניה "בנימוק שהוא פוגע בווינסטון צ'רצ'יל". הורים שכולים פנו ב"קריאה נרגשת", כתב גולן, לשר החינוך יגאל אלון ואל ראש עיריית תל אביב: ההצגה היא "גיבוב של זוהמה וחילול מרושע של ערכים מקודשים לאומה", כתב ההורה השכול פנחס ברוכי, שנשלח מטעם קבוצת הורים שכולים לצפות בהצגה.

אבל הקאמרי, מגובה בקריאות-נגד של אנשים כמו אמנון רובינשטיין, עמוס שפירא ומאמרי מערכת של "הארץ", עמד בפרץ. "כדי לעמוד במבחנים קשים אין אנו זקוקים לשרותיהם של סותמי פיות", נכתב במאמר מערכת של "הארץ" בראשית מאי. "בגרותו של העם עמדה במבחנים קשים בעבר והיא תעמוד גם בימים אלה ובימים הקשים שיבואו". וכך, באותו ערב ה-4 במאי, כאשר הודיע אלמוני על פצצה באולם, סירב מנכ"ל האולם לפוצץ את ההצגה. הוא התקשר אל המשטרה, ששלחה יחידת שוטרים מיוחדת וחבלן שבדק את האולם בעוד השחקנים מופיעים על הבמה. במהלך ההפסקה נערכה בדיקה יסודית יותר: לא נמצאה פצצה.

למחרת הודעת הסרק על פצצה כינס מנכ"ל התיאטרון, ישעיהו וינברג, מסיבת עיתונאים. "הצגת מלכת האמבטיה הפכה מבחן לכושר פעולתה של הדמוקרטיה הישראלית בימי מלחמה, והתיאטרון הקאמרי ימשיך להעלות את המחזה כל עוד יהיה לו קהל", אמר. אבל באותה הזדמנות גם הודיע כי "מאחר שהפיזמון על חיל האוויר לא הובן על ידי הקהל, כפי כוונת מחברו, הוחלט להוציאו מההצגה".

גם השמטה זו היתה, בעיני "הארץ", מיותרת: "הקאמרי עוסק בימים אלה בהתנצלויות ופירושים מיותרים, גם אם מר וינברג מכחיש זאת. התנצלויות אלה מחטיאות את המטרה, ומשמשות נשק נוסף בידי אלה היוצאים למלחמת חורמה בכל תופעה ביקורתית, אם סאטירית ואם אחרת, בשמן של פרות קדושות כמו ?מוראל הלוחמים' ועוד כהנה".

אבל עמידתו של הקאמרי לא נמשכה זמן רב. ב-19 במאי הודיע וינברג כי ההצגה לא תימשך. כחודש אחר כך, בתום 19 הופעות בלבד, ירדה ההצגה מהבמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו