בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עתירה: "חוק הנכבה" פוגע בזכויות אדם

ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק. בין השאר, דרשו העותרים להוציא צו ביניים לעיכוב ביצועו

תגובות

ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח עתרו היום (רביעי) לבג"ץ בדרישה לבטל את "חוק הנכבה". העתירה הוגשה בשיתוף הורים לתלמידים מבית ספר יהודי-ערבי, עמותת בוגרי תיכון ערבי מחיפה ופרופ' אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן גוריון.

החוק, שזכה לכינוי "חוק הנכבה" ואושר בכנסת לפני כחודש וחצי,מסמיך את שר האוצר לקנוס גופים המקבלים מימון ציבורי ומקיימים אירועים בהם יצוין "יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל" או אירועים בהם יישלל "קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". הכוונה בעיקר לבתי ספר, אוניברסיטאות ורשויות מקומיות.

בעתירה שהוגשה היום, עולה החשש כי הקנס יוטל בגין קיום אירועים בהם תוזכר הנכבה בצורה כזו או אחרת, לא רק ביום העצמאות אלא כל השנה, וכן בגין ביקורת על הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית. בעתירה מציינים עורכי הדין סאוסן זהר וחסן ג'בארין מארגון עדאלה, ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח, כי החוק פוגע בשורה של זכויות חוקתיות - בראש ובראשונה חופש הביטוי הפוליטי והאמנותי, הזכות לשוויון, וכן הזכות לחינוך, חופש העיסוק והחופש האקדמי.

מהעתירה עולה כי החוק צפוי לפגוע בעיקר בזכויות היסוד של המיעוט הערבי. עוד עולה מן העתירה כי הניסוח הרחב והעמום שלו מעלה חשש לפגיעה בתקציביהם של מוסדות ציבוריים רבים - בהם מוסדות תרבות, חינוך ורשויות מקומיות ברחבי הארץ, ואילו העובדה, ששר האוצר יהיה זה שיחליט האם ואיך לקנוס את מוסדות הציבור, תוביל באופן כמעט בלתי נמנע לאפליה באכיפת החוק, באופן שרק יגביר את הרדיפה הפוליטית של אזרחי המדינה הערבים.

העותרים ביקשו מבית המשפט להוציא צו ביניים, האוסר על שר האוצר לפתוח בהליכים על פי חוק זה עד להכרעה בעתירה. לדברי עו"ד סאוסן זהר מעדאלה, "מדובר בחוק אידיאולוגי, המכוון נגד זהותם הלאומית של האזרחים הערבים ונגד הזיכרון הקולקטיבי שלהם והוא פוגע בלגיטימיות של מעמדם כאזרחים שווי זכויות במדינה". לדברי זהר "החוק מעניש את האזרחים הערבים בשל זהותם האחרת והשונה, ולכן הוא עלול להגביר את הניכור ואת ההסתה והגזענות נגדם".

לדברי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, "חוק שמבקש להגביל את הדיון הציבורי לגבי שאלות עקרוניות הנוגעות לאופי המדינה אינו פוגע רק בחופש הביטוי של כל אזרחי המדינה, אלא גם באינטרס הציבורי של החברה בכללותה. דיונים חופשיים ונוקבים, גם בסוגיות פוליטיות כאובות, הם הכרחיים לקיומה של חברה דמוקרטית ופתוחה. השתקת המיעוט על ידי הרוב סותרת עקרונות יסוד דמוקרטיים".

"הפכנו לפושעים"

לדברי אריק קירשנבאום, אב לילדה מבית הספר היהודי-ערבי גליל ואחד העותרים, "הבת שלנו לומדת בבית הספר המיוחד הזה דווקא כדי שלא תגדל באווירה של 'אנחנו צודקים - אתם טועי', שכל כך נפוצה בארץ, גם בקרב היהודים וגם גם בקרב הערבים. כל מה שאנחנו מבקשים זה לאפשר לה ולחברים שלה בביה"ס לשמוע את הסיפור של שני הצדדים - זה לא עניין של פוליטיקה, רק ללמוד בלי צנזורה". קירשנבאום הוסיף כי "בקום המדינה היו אנשים שסבלו - למה צריך להסתיר את זה, במקום להכיר בכאב ולרפא אותו? בדרך כלל רואים את אלה שרוצים לצנזר היסטוריה כמפירי חוק, אבל עכשיו אנחנו הפכנו לפושעים".

יוזם החוק, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) אמר בתגובה להגשת העתירה כי "החוק נכתב ברוח מגילת העצמאות והוא תוצר של מציאות בה איומים שונים מנצלים את עקרונות הדמוקרטיה ומשאביה כדי להילחם בה ולערער את יסודותיה מבפנים. כולי תקווה שבג"ץ לא ירים מחדש את המסך מעל תאטרון האבסורד בו מדינת ישראל מימנה ההסתה נגד עצמה, עליו מנצחים ארגוני שמאל קיצוניים ואנטי ציוניים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו