בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגילת יום העצמאות - הגרסה הקדושה

התנועה ליהדות מתקדמת בישראל הטעימה את המגילה בטעמי המקרא במטרה "להאדיר את היצירה הטקסטואלית של הדור שלנו"

תגובות

רבים מסכימים כי הכרזת העצמאות של מדינת ישראל היא טקסט חשוב ומכונן, אבל 63 שנים לאחר שדוד בן גוריון הקריא אותה לראשונה, יש מי שטוען כי יש בה גם מימד של קדושה.

לקראת יום העצמאות, התנועה ליהדות מתקדמת בישראל החליטה להטעים את המגילה בטעמי המקרא, ולהקריא אותה בבתי הכנסת הרפורמיים באופן טקסי ממש, כפי שקוראים בציבור בפרשות השבוע, בהפטרות ובמגילות. לטענת הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית, "הכרזת העצמאות כטקסט מכונן לא באה לידי ביטוי באירועי יום העצמאות, ולא זוכה למקום הראוי לה בהבניית הזהות ובהבניית השיח הישראלי. המטרה היא להאדיר את היצירה הטקסטואלית של הדור שלנו".

טעמי המקרא - שהם גם סימני פיסוק קדמוניים וגם מעין תווים מוסיקליים - נועדו, כשמם, לטקסטים מתוך המקרא. הרעיון להטעים גם את מגילת העצמאות עלה בקרב קבוצת רבנים ורבות רפורמיים, שישבו וערכו את מה שהרב גלעד קריב מציג כ"פיילוט". שש פסקאות מתוך ההכרזה הוטעמו, רובן בטעמים שעל פי המסורת מיועדים להפטרות, "כדי לשוחח עם הנביאים" כדברי קריב. הפסקה שבה מוזכרת השואה ("השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון") נקראת בטעמים המלנכוליים של מגילת איכה.

בן גוריון במעמד הכרזת העצמאות. תצלום: ויקיפדיה

את הטעמת השורות ביצעו שתי רבות - מירה חובב וגליה סדן - שאף הקליטו ביצוע של יצירתן וערכו טקסט מוטעם - הכל כדי להפיץ באופן המוני את המנהג החדש לקהילות רפורמיות ברחבי תבל. לדברי קריב, גם זרמים אחרים מוזמנים להצטרף ליוזמה, ש"אין בה שום מכשול הלכתי". הוא גם סבור שקריאת מגילת העצמאות באופן טקסי עשויה להתאים גם לעצרות עם והתכנסויות בכיכרות הערים. בבתי הכנסת הרפורמיים יקראו במגילה ביום העצמאות, וזאת לאחר אמירת שתי ברכות: "שעשה ניסים לאבותינו ואמותינו", ו"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

לדברי קריב, "באופן קצת מפתיע העיצוב של יום העצמאות לא כלל התייחסות לתכנים של יום העצמאות. דווקא המסמך שאמור לעסוק בזהות של מדינת ישראל מקומו נפקד, וזו הדרך להחזיר את המעמד המכונן שלו בתוך חגיגות העצמאות. הרבה מאוד ישראלים מוטרדים מכך שיש חוסר בתכנים משמעותיים ביום העצמאות, גם ברמה המשפחתית וגם ברמה הלאומית. בניגוד ליום הזיכרון - יום העצמאות התנקז לרמה של פיקניק ומנגל או הופעה בכיכר העיר, ויש רצון בקרב קהלים רחבים לתת מימד תוכני ורעיוני".

היות שטעמי המקרא שימשו מאז ומתמיד רק לטקסטים מקראיים, קשה להחמיץ את הטענה הרפורמית, כי הכרזת העצמאות של מדינת ישראל משולה לפרקים מתוך התורה, הנביאים או הכתובים. טענה זו עשויה להתקבל בציבור הרחב ברגשות של גאווה, זעם וגיחוך, תלוי את מי שואלים, אבל קריב אמר כי אין כאן ניסיון לשבש את ההיררכיות הישנות. לדבריו, "כל דור תרם ליהדות בעיקר יצירות כתובות. אין ספק שהתורה היא אבן היסוד, אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים ליטול מתוך המסורות של קריאת התורה, על מנת להאדיר את היצירה הטקסטואלית של הדור שלנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו