בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חינוך דליקטס

תחקיר "הארץ": איש החינוך אלי זרחין קיבל מיליוני שקלים מהמדינה בעבור פועלו למען ילדי עולים מבריה"מ לשעבר - והפך לשם דבר בתחומו. חקירה של משרד האוצר מעלה את החשד שהעביר מאות אלפי שקלים לכיסו. זרחין: "משרד הקליטה הזמין את החקירה כדי לפגוע בי. לא לקחתי לעצמי שקל"

תגובות

ד"ר אלי זרחין הוא שם לא מוכר בציבור הרחב. אבל בקרב עולי ברית המועצות לשעבר קשה למצוא רבים שלא מזהים אותו. הוא היה יועץ לשרת החינוך ולסגנית שרת הקליטה, חבר הנשיאות של הקונגרס העולמי ליהודים דוברי רוסית, אבל את עיקר המוניטין רכש הודות לעמותה הפועלת בתחום רגיש במיוחד: אגודה ישראלית למען ילדי עולים. זרחין, יועץ חינוכי בכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי, הקים את העמותה ב-2001 עם עמיתים מכפר הנוער ובהם מנהלת המוסד מילה ספיבק. בתוך זמן קצר הם גייסו מאות מתנדבים וצוות מקצועי גדול שפעלו יחד לשילובם החברתי של ילדי עולים - אלה שהמפגש בין שתי תרבויות אחראי לשיעורם הגבוה בקרב הנושרים ממערכת החינוך ועברייני הנוער.

הפעילות של זרחין ועמיתיו קנתה את לבם של רבים, וזרחין הפך לכוכב בתחומו. העמותה, שזרחין גם מונה למנהלה, הצליחה לגייס מיליוני שקלים - מהמדינה, באמצעות משרדי הקליטה והחינוך, מרשויות מקומיות, מקרנות כמו הקרן החדשה לישראל וקרן אלי ויזל ומתורמים פרטיים. באמצעות פעילות לובינג בכנסת יצר זרחין קשרים חוצי מפלגות בשירות העמותה, והפך לפנים מוכרות במשכן. ב-2004 הוא נמנה עם המועמדים לתואר "איש השנה" של ערוץ 9 בתחום התרומה לקהילה, מועמדות שחיזקה את מעמדו; ב-2008 פורסם בעיתונות כי יו"ר קדימה ציפי לבני, מודעת למעמד זה, הציעה לו להתמודד על אחד המקומות המשוריינים לעולים - הצעה שלא היה לה המשך.

כל זה היה יכול לספק השנה סיבות טובות לחגיגות עשור להקמת העמותה. במקום זאת עומדת אגודה ישראלית למען ילדי עולים במרכז בדיקה של רשם העמותות, שתקבע אם תמשיך לפעול כלל. בינתיים היא אינה רשאית לגייס תרומות ולקבל תמיכה כספית מהמדינה, ומספר עובדיה התכווץ. הסיבה: משרד האוצר חושד כי חלק גדול מהכספים שקיבלה, בהיקף של מאות אלפי שקלים, לא הגיעו ליעדם המקורי אלא עשו את דרכם לכיסו של זרחין. זרחין, חושדים באוצר בעקבות ביקורת שנעשתה בהזמנת אגף החשב הכללי, עבר על החוק: מאז 2007 הוא קיבל לכאורה שכר כפול מהעמותה באמצעות חברה שבבעלותו ומימן בכספיה הוצאות אישיות.

מוטי מילרוד

בתגובתה לדו"ח הביקורת של האוצר דחתה העמותה את ממצאיו מכל וכל וטענה כי נעשה ניסיון מכוון למצוא בה פגמים. זרחין עצמו טוען כי הדו"ח הוזמן מראש. מעמד העמותה בקרב קהילת עולי ברית המועצות לשעבר, הוא אומר, והעובדה שאינה מזוהה עם אף מפלגה, הפריעו לכמה גורמים.

"במארס 2009 התחלפה ממשלה ולמשרד הקליטה נכנסה הנהלה חדשה (סופה לנדוור מישראל ביתנו מונתה לשרה ומינתה את דימיטרי אפרצב למנכ"ל המשרד, ש"ש). ב-1 באפריל סגרו פרויקט גדול שלנו, ?ציפורי לילה', שפעל ב-27 רשויות מקומיות (היום פועל בשבע רשויות, בתקצוב משרד החינוך, ש"ש), ובאותה השנה גם הזמינו דו"ח ביקורת על העמותה", טוען זרחין. "הדו"ח הוא ניסיון להכפיש אותנו ולעצור את פעילותנו ואני לא יודע מי מרוויח מזה - אני עצמי לא קיבלתי כסף מהעמותה והשקעתי בה ימים ולילות".

זרחין, יועץ חינוכי בכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי מאז 1998, טוען גם כי אין זו הפעם הראשונה שהפוליטיקה מנסה לחדור לקהילת בני הנוער והילדים דוברי הרוסית. "ב-1996 החליט הליכוד לחדור לרחוב הרוסי. לצורך כך הוא פתח בין השאר בבית הספר בכפר הנוער תוכניות לימודים מוטות מדעים ומתמטיקה והכניס את הרוסית לתוכנית ללימודי שפות זרות", הוא אומר. כיום, בכל אופן, כ-90% מתלמידי בית הספר הם ממוצא רוסי.

לא במקרה מזכיר זרחין את הליכוד: כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי הוא אחד מרשת של מוסדות חינוך המופעלת על ידי עמותות המזוהות עם הליכוד, ובראשן חברי מרכז המפלגה לשעבר. לפני חצי שנה חשף תחקיר "הארץ" כי עמותות אלו קיבלו עשרות מיליוני שקלים בשנה - בזמן שרשת החינוך נקלעה לקשיים והגיעה אל סף קריסה כלכלית.

המנכ"ל הוא הספק

אבל מעבר להיבטים הפוליטיים, הרחק מתיאוריות הקונספירציה, יש דו"ח יבש. הוא נכתב בעקבות ביקורת שגרתית - כזו שמבצע החשב הכללי בגופים הנתמכים על ידי המדינה - וממצאיו הולידו את החשדות הקשים. אחד הפרקים המרכזיים בדו"ח מתייחס לחברת ייעוץ בשם אלי יאיר. עם אלי יאיר חתמה העמותה על הסכם לייעוץ בפרויקטים, איתור קהלי יעד ועוד, בעיתוי יוצא דופן: תחילת מאי 2007, חודש לפני הקמתה של החברה. בניגוד לחברות רבות בתחילת הדרך, המתקשות בגיוס לקוחות, לא נתקלה אפוא אלי יאיר בקשיים - היא לא רק הצליחה לגייס לקוחה, היא אף עשתה זאת באופן רטרואקטיבי.

העמותה היתה לקוחה מצוינת. בשנים 2007-2008 הניב ההסכם אתה לאלי יאיר יותר מחצי מיליון שקלים. ואולם, מתברר כי מנכ"ל העמותה זרחין, ששכר את שירותיה של אלי יאיר, היה גם בעליה של החברה החדשה. ככזה הוא היה גם אחד משני מורשי חתימה אשר חתמו על ההמחאות שהעבירה העמותה לחברת הייעוץ שבבעלותו. למעשה, משרדי העמותה ומשרדיה של חברת הייעוץ - ששמה מורכב משמו של זרחין ומשם בנו בן ה-18 יאיר, גם הוא עובד העמותה - פועלים מדירה אחת: דירתו של זרחין בעיר רחובות.

שני התפקידים של זרחין הניבו לו, על פי דו"ח הביקורת, הכנסות של 840 אלף שקל בשנים 2007-2008. אבל זרחין קיבל, לטענת מחברי הדו"ח, שהם רואי חשבון חיצוניים שמעסיק האוצר, לא רק דמי ייעוץ ומשכורת. מאחר שהן משרדי העמותה והן משרדיה של אלי יאיר שוכנים בדירתו, הוא נהנה לכאורה גם ממימון להוצאות החברה, ובהן תשלומי טלפון, אינטרנט ועוד.

למרות זאת, בדיווחי העמותה לא היה לכל זאת זכר, גם לא בתשובותיה למחברי הדו"ח. "העמותה מדווחת על השכר המשולם בגין עבודתו (של זרחין) כמנכ"ל בלבד", נכתב בדו"ח הביקורת, "... בתשובת העמותה לא הוזכר כלל הקשר שבין מנכ"לה לחברה. על התשובה הזאת היה חתום המנכ"ל זרחין".

זרחין - וכך גם העמותה בתשובתה לדו"ח - טוען כי מעולם לא משך כספים מאלי יאיר וכי יש סיבה להקמתה. "העמותה היא מלכ"ר. מלכ"רים אינם מקבלים החזרי מע"מ מהמדינה על רכישת שירותים, כמו למשל העסקת מגייסי כספים", הוא אומר. "לכן החלטנו בעמותה להקים חברה שתקבל החזרי מע"מ ותעביר אותם לעמותה. אני עצמי לא קיבלתי מעולם שקל מהחברה. אני אמנם רשום כבעליה, אבל לא ממלא בה כל משרה".

אז לאן זרמו יותר מחצי מיליון השקלים ששילמה העמותה לאלי יאיר?

"הכסף שולם לאנשים שעבדו למען העמותה. יש שמקבלים כסף מהעמותה, ויש שמקבלים כסף מהחברה, משיקולים שונים".

אלא שמלבד החשד שמעלה הדו"ח לשכר כפול ולמימון לכאורה של הוצאות החברה על חשבון העמותה, מועלה בו גם החשד כי זרחין ניצל את כספי העמותה לרכישות פרטיות. בביקורת נמצאו חשבוניות רבות ממסעדות, חנויות ומרכולים, רובם באזור מגוריו של המנכ"ל, שהעידו על רכישה של מוצרי מזון ואופנה - ממעדנים ועד מוצרי עור מחנות יוקרתית ומכנסי ג'ינס מחנות המותג דיזל.

זרחין מספק הסבר כולל לחשבוניות הללו ולמקום הוצאתן. "אין לנו בעמותה קופה קטנה וגם לא כרטיסי אשראי. ולכן, כאשר צריך לקנות כיבוד, יש בעיה. המדריכים לא יכולים לקנות, אז אני או הצוות הבכיר קונים בכספנו ומקבלים החזרים. מטבע הדברים נוח לי לקנות בקרבת מקום מגורי", הוא אומר, ועם זאת נראה שהוא מבין את הבעייתיות שבדבר: "בעקבות עצת עורך הדין שלנו אמנון דה הרטוך, הפסקתי לקנות ברחובות. הוא אמר לי: מצדי, תיסע עד נהריה, רק לא רחובות".

בכל זאת, מעדנים כמו דג מלוח וקרעפלך או דובדבנים משומרים וקפה קר, שנמצאו בחשבוניות, לא נקשרים באופן אוטומטי לכיבוד לבני נוער. גם מוצרי עור וג'ינס מדיזל הם לא מובן מאליו.

"רואי החשבון המבקרים שהכינו את הדו"ח כותבים שלמרות שדיווחנו על כיבוד קל לילדים, זה לא היה כיבוד קל. הם לא מבינים דבר פשוט שקשור למנטליות של דוברי רוסית: נערים דוברי רוסית אוכלים אוכל שונה מזה הישראלי. כשאני הולך לקנות כיבוד קל לילדים ישראלים אני קונה ביסלי ובמבה. ילדים רוסים רוצים סנדביץ' עם דג מלוח.

"אשר לשאר - קנינו מוצרי הלבשה וארנקים לילדים. בדיזל קנינו 10 זוגות מכנסי ג'ינס, ב-200 שקל כל אחד, לעשרה ילדים אתיופים שאין להם כלום, כדי שיסתובבו כמו גיבורים בבית הספר. מה לא טוב בזה? בבית הספר חשוב מאוד איזה ג'ינס אתה לובש. בחנות לדברי עור מוכרים גם ציוד משרדי, אז קנינו ארנקים ב-30 שקל במקום ב-100-150. זה גורם לילדים להרגיש טוב יותר".

אז העמותה של אנשי החינוך, שנועדה לסייע לילדי עולים להשתלב בחברה הישראלית, עושה זאת בעזרת רכישת מותגי יוקרה? התורמים שלה מודעים לכך?

"העמותה נועדה לתת לילדים הרגשה טובה. תורם פרטי פגש את הילדים האלו, ראה מה הם לובשים וידע לאן הולך הכסף".

הסיור שנגמר במשטרה

חלק אחר בדו"ח מתייחס לזיופי חשבוניות לכאורה בעמותה, מפרט מקרים שעוררו את חשד הבודקים, ונחתם בהערה כללית המדגישה כי חשבוניות רבות צולמו באופן חלקי, ללא שם מלא של הספק, ללא פירוט, ללא תאריך. החלק הזה של הדו"ח כבר הוליד שתי תלונות למשטרה: בעקבות טענות על זיוף חשבוניות של סיורים בירושלים ובמוזיאון ארץ ישראל, שלכאורה לא התקיימו כלל, התלונן זרחין עצמו במשטרה על זיוף חשבוניות, בעצת עורך דינו.

את הרשימה חותם החשד לדיווחים כוזבים, שניפחו לכאורה את הכנסות העמותה במיליוני שקלים. כמו עמותות רבות, צירפה גם אגודה ישראלית למען ילדי עולים לסעיף ההכנסות שבדו"חותיה את השווי הכספי של שירותים ומוצרים שקיבלה בחינם, כמו למשל שעות עבודה של מתנדבים או אולמות שהועמדו לרשותה לצורך פעילות. הבודקים חשדו כי במקרה הזה נופח השווי כדי להגדיל את סעיף ההכנסות - שממנו נגזרות הוצאות ההנהלה והמוטיבציה של תורמים פוטנציאליים. העמותה דוחה טענה זו.

לפי שעה, כל הסברי זרחין והעמותה, בתגובה המפורטת שהכין בעבורם עו"ד דה הרטוך, לא שכנעו את משרד האוצר. זה המליץ כי המנכ"ל יחזיר לעמותה את "התשלומים העודפים שקיבל", וכי משרד הקליטה יעצור את התמיכה בה וידרוש החזר על הסכומים שהעביר. רשם העמותות בתורו החל בבדיקות משלו, ועד לסיומן לא יוציא אישור ניהול תקין לעמותה. ובינתיים ילדי העולים לומדים שיעור מעניין, גם אם לא זה שהעמותה התכוונה אליו.

* * *

תגובת המשרד לקליטת עלייה: "דו"ח הביקורת של משרד האוצר הוזמן על ידי הגורמים המקצועיים במשרד ולא על ידי ההנהלה, מסיבות ענייניות בלבד. המשרד מפעיל תוכניות מקצועיות המכוונות לנוער בסיכון. אלו, כמו אחרות המופעלות על ידי גורמי המקצוע, פועלות באמות מידה מקצועיות המותאמות למטרות המשרד".

investigations@haaretz.co.il



ד''ר אלי זרחין. ''קנינו מכנסי ג'ינס לילדים אתיופים שאין להם כלום, כדי שיסתובבו כמו גיבורים בבית הספר''
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו