בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתפלספים על האיסלאם

למרות מחאת חלק מההורים והקונפליקטים מבית, כבר 5 שנים ממלאת הגותם של אפלטון וניטשה את עולמם של תלמידי בית הספר ביישוב הבדואי שגב שלום. בראש הפרויקט: מורה יהודייה שעלתה מרוסיה ונהנית דווקא כאן מגיבוי יוצא דופן

תגובות

"הפילוסופים שואלים שאלות, בודקים דברים שאף אחד לא מתעניין בהם. לא תמיד יש תשובות לשאלות האלה, אבל לפחות הם מחפשים את האמת, ובדרך, לפעמים, אפשר למצוא גם תשובות. בהתחלה פחדתי מהשיעורים, מדברים לא מוכרים. אפילו פחדתי לשאול שאלות, אבל עכשיו הפילוסופיה נמצאת בכל מלה שאני אומרת או חושבת", אומרת סוהיר אבו-עדרה, תלמידת כיתה י"ב בתיכון שביישוב הבדואי שגב שלום שליד באר שבע. כאשר היא מנסה להסביר מדוע בחרה ללמוד פילוסופיה, היא עוצרת לרגע, ומבקשת להוסיף שעבורה, "הפילוסופיה ממציאה את החיים. היא נותנת זווית ראייה אחרת".

כמו מדעי רוח אחרים, גם לימודי הפילוסופיה אינם נחשבים לפופולריים במיוחד בבתי הספר התיכוניים. בשנים האחרונות מסתכם מספר הנבחנים במקצוע בהיקף של חמש יחידות, בכ-500 תלמידים בלבד בכל הארץ. בניגוד לבתי ספר במגזר היהודי, שלא תמיד מצליחים לקיים לאורך זמן מגמת פילוסופיה, דווקא בתיכון בשגב שלום מצליחה המורה נטלי גוטמן לרכז סביבה כבר חמש שנים כ-15-25 תלמידים בשכבה.

תוכנית הלימודים בפילוסופיה מאפשרת לגוטמן בחירה רחבה. בשלוש שנות הלימוד (י'-י"ב) לומדים התלמידים, בין השאר, את הגותם של: הפילוסופים היוונים סוקרטס, אפלטון ואריסטו; הפילוסופים האקזיסטנציאליסטיים ניטשה, סארטר ובובר; וכן של רבים אחרים ובהם איבן-רושד, הרמב"ם, ודקארט. לצד חיבורי הפילוסופים, משתמשת גוטמן בכתבות אקטואליות, סרטים ויצירות אמנות. עם הזמן, נראה שהלמידה המופשטת מתורגמת לראייה אחרת, אולי גם להתמודדות עם המציאות המורכבת שמחוץ לבית הספר.

מול ההורים

מעמד האשה נבחן מכמה היבטים: החל מתופעת ריבוי הנשים ועד שאלת המשך הלימודים, במכללה או באוניברסיטה, הרחק מהבית. "יש אצלנו כבוד לאשה, אבל יש לה גם גבולות מסוימים. בפילוסופיה אין גבולות", אומרת אבו-עדרה. חברתה, שורוק אבו-טהה, תלמידת כתה י"א, מוסיפה: "עכשיו, אחרי שלמדתי על הפילוסופיה ועל דת, אני מרגישה שיש לי זכות לדבר, לצאת החוצה, לעשות מה שאני באמת רוצה. כאשר יש לך ידע, אתה יכול להתנגד למה שלא נראה לך, לכל הניסיונות להתערב לך בחיים".

בכלל, שאלת ההתנגשות האפשרית בין לימודי הפילוסופיה לבין ההוויה הדתית מעסיקה לא מעט את התלמידים, למשל כאשר למדו את מאמר "מות האלוהים" של ניטשה. "בהתחלה פחדתי שהפילוסופיה מתנגדת לדת", אומר יוסף אבו-קוידר מכיתה י"ב, "אבל עכשיו אני חושב שאני מבין טוב יותר את האסלאם". אבו-עדרה, הלבושה כמו חברותיה בחיג'אב, חששה שלא תובן נכון אם תספר שהיא לומדת על פילוסוף אקזיסטנציאליסטי כמו ניטשה. "ניטשה לא התכוון שאלוהים מת, אלא שהמעשים הרעים של האדם פוגעים בכבוד האלוהים", היא מסבירה, ופותחת בכך דיון מחודש עם כמה מהתלמידים המחזיקים בפרשנויות אחרות.

למרות ההתנגדות הראשונית של כמה מההורים ללימודי הפילוסופיה, מתברר כי כעת, אחרי שנתיים-שלוש של לימודים, התלמידים נהנים לדון, ולפעמים להתווכח, עם בני המשפחה על הנושאים השונים. "כשאמרתי לאבא שאני רוצה ללמוד פילוסופיה, הוא אמר שהוא לא יכול למנוע זאת, אבל שאני צריכה לשים גבולות למה שאני חושבת ולומדת, כדי שלא אכנס למלחמה בין הפילוסופיה לבין הדת. יש הרבה דעות קדומות נגד הפילוסופיה. המלחמה הזו היא אחת מהן", מספרת אבו-טהה, "הפילוסוף הוא כמו רופא שמרפא מחלה. יש כל כך הרבה דברים לא טובים בחברה - הגזענות כלפי ערבים, ההבדלים בין נשים לגברים - והפילוסופיה עוזרת להבין את עצמך ואת העולם. ואז אפשר לתקן".

גוטמן (51), המורה לפילוסופיה, באה לתיכון בשגב שלום לפני שש שנים. היא עלתה מסנט-פטרבורג שברוסיה ב-1991, עם תואר ראשון בפיזיקה ובאמנות. בישראל היא למדה באוניברסיטת בן-גוריון פילוסופיה וספרות עברית. "אחרי ש'פתחתי' ו'סגרתי' מגמות לפילוסופיה במגזר היהודי, לא בגלל סיבות חינוכיות אלא מתוך שיקולים כלכליים של בתי הספר, אני נהנית כאן מהמשכיות ומגיבוי יוצאי דופן. במגזר היהודי, כבר שנים רבות, מעדיפים המנהלים להשקיע בתחומי לימוד אחרים, קורצים ואטרקטיביים לכאורה, ומתעלמים מהיכולת של הפילוסופיה להקפיץ דור שלם של תלמידים".

בלי פוליטיקה

בשנה הראשונה בשגב שלום עבדה גוטמן כיועצת ומטפלת בקבוצות קטנות של תלמידים עם בעיות רגשיות ולימודיות. לפני חמש שנים הציע לה מנהל התיכון, מחמד אלחמאמדה להמשיך ולטפל בילדים - באמצעות פתיחת המגמה לפילוסופיה.

בתיכון הגדול, המשרת למעלה מ-2,000 תלמידים, גוטמן ומורה נוספת הן היהודיות היחידות. לפני שלוש שנים פרסמה גוטמן באינטרנט קובץ ובו תשובותיהם המקוריות של תלמידים לשאלות בפילוסופיה בהן עסקו, מסוקרטס וקאנט ועד סארטר ואסתטיקה בחיים מודרניים. היא זוכרת במיוחד תגובה, ככל הנראה של קורא יהודי, שכתב כי היא אינה צריכה ללמד ילדים ערבים, כי בכל רגע הם יכולים לתקוע לה סכין בגב.

"ליהודים אין מושג מה קורה פה, וגם לתלמידים שלי אין הרבה ידע עלינו, היהודים", אומרת גוטמן, "אני לא מדברת על פוליטיקה בשיעורים, אבל בוודאי שמתעוררות שאלות, במיוחד כאשר יש מתיחות ועימותים צבאיים או בדיונים בשאלות של שוויון וצדק. היום אני מרגישה יותר בטוחה בבית הספר מאשר מחוצה לו, אני מקווה שתרמתי במשהו לכך שהילדים כבר לא חושבים בצורה חד צדדית שהיהודים הם הכובשים והם הקורבן".

מבחינת גוטמן, שיא הלימוד הוא בכיתה י"ב, בשנה שנפתחת עם קאנט, ממשיכה בניטשה, ומסתיימת בהיידגר, סארטר ולוינס. "אחרי הביטחון שמציע דקארט, הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית, עם כל תחושת חוסר הוודאות ואי-הנחת, מאיימת לפורר ולהטביע את התלמידים, אבל הם מצליחים לעמוד בכך. הם מרותקים, מתרגשים מהאפשרויות שנפתחו בפניהם: פתאום יש אינפורמציה חדשה והם לא מפחדים ממנה. למשל בתחום הפוליטי, הם יכולים לשמוע את אל-ג'זירה ואת קול ישראל ולגבש מסקנות מקוריות משל עצמם".

"הפילוסופיה היא שאיפה לדיאלוג, שתמיד יש בו מחלוקת", ממשיכה גוטמן. "אנחנו לא מדברים כאן על פתרונות, לא באתי לתקן אף אחד. אני בסך הכל מנסה לחשוף לתלמידים את הכבוד העצמי שלהם, את האפשרות להיות אדם חופשי, בכל מצב ובכל חברה, בלי לפגוע באף אחד".



תלמידות בבית הספר בשגב שלום. התלמידה שורוק אבו טהה: 'אבא אמר שאני צריכה לשים גבולות למה שאני חושבת ולומדת'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו