בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבדיחה היא עלינו, והיא גורמת לחרדות

ממחקר שנערך בישראל, עולה כי 5.91% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מגלוטופוביה, תופעה רפואית המתבטאת בחרדה מפני צחוק בציבור

תגובות

במחקר שהתפרסם באחרונה, אמדו בישראל בפעם הראשונה את שכיחותה של "גלוטופוביה" (Gelotophobia), תופעה רפואית המתבטאת בחרדה מפני צחוק בציבור. המדובר בהפרעת חרדה השייכת לקבוצת הפוביות, שתוארה לראשונה בספרות הרפואית בתחילת שנות התשעים, אולם טרם זכתה להכרה פורמלית ב-DSM, ספר האבחנות של התאחדות הפסיכיאטרים האמריקאית.

מהמחקר עולה כי 5.91% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מהתופעה. עבודה מקבילה שנעשתה בגרמניה אמדה את שכיחות התופעה שם בקרב 11.65% מהבוגרים.

המחקר בראשותה של ד"ר אורלי שריד, מרצה בכירה במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בוצע באמצעות שאלון שהופץ בקרב 220 ישראלים בוגרים מהערים באר שבע, תל אביב וחולון בגילים 18-86 בשנת 2007. אבחון הגלוטופוביה התבסס על שאלון המכונה Geloph, שפותח על ידי פרופ' וויליבאלד רוש וד"ר רנה ט. פרויר, חוקרי הומור מאוניברסיטת ציריך שבשווייץ. השאלון מורכב מ-15 היגדים המאפשרים להבחין בין גלוטופוביה לבין הפרעות פסיכיאטריות אחרות, לרבות חרדה חברתית.

"גלוטופוביה יכולה להופיע גם אצל אנשים שאין להם חרדה חברתית וללא הפרעות חרדה אחרות. פשוט פחד של האדם מפני מצב שבו הוא יהפוך מושא ללעג וקלס מצד הסביבה הצוחקת", אומרת ד"ר שריד. " כל סיטואציה שבה צוחקים אנשים אחרים בסביבה, מאוששת את תפיסתם של הסובלים מההפרעה כמגוחכים, גם אם הצחוק לא קשור אליהם".

במחקר התברר כי הסיכון להתפתחות גלוטופוביה בישראל היה גבוה יותר בקרב צעירים, וירד עם העלייה בגיל, וכן היה גבוה יותר בקרב נשים, באופן מובהק סטטיסטית. הממצאים התקבלו לפי שקלול דירוג הזדהותם של הנבדקים לפריטים המופיעים בשאלון, כמו: "לוקח לי זמן להתאושש מזה שיצחקו עליי" ו"בזמן ריקוד אני מרגיש מגוחך, כי אני משוכנע שאלו הצופים בי מגחכים עליי". לא פחות מ-21.82% מהפריטים הזדהו עם המשפט "כשאני מגיע לסיטואציה מביכה במקום כלשהו, אמנע בהמשך מלהופיע שוב באותו מקום". בעוד 5.91% מהישראלים אובחנו עם גלוטופוביה על פי השאלון, 1.36% אובחנו עם סימנים משמעותיים ו-0.45% אובחנו עם ביטויים חריפים במיוחד של ההפרעה. הממצאים מתפרסמים החודש בכתב העת של איגוד הפסיכיאטרים הישראלי.

גישות טיפוליות שונות פותחו להתמודדות עם פוביות, המאפשרות גם להתמודד עם גלוטופוביה. מקור התופעה אינו ברור לעוסקים בבריאות הנפש, ועשוי לנבוע מקישור טראומטי בעבר בין צחוק לסיטואציות שליליות. בין הגישות הטיפוליות המובילות כיום ניתן למצוא שיטות התנהגותיות וקוגניטיביות, החושפות את המטופל בהדרגה למצבים דמיוניים של צחוק מהסביבה ככלי להתמודדות עם התופעה. פרופ' רוש, מהשותפים במחקר, אף המליץ על טיפול בדרמה-תרפיה ככלי אפשרי להתמודד עם גלוטופוביה.



הגשש החיוור. מקור תופעת הגלוטופוביה אינו ברור לעוסקים בבריאות הנפש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו