בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המאבק להשבת כבוד המושל השנוי במחלוקת

רונלד סטורס, המושל הבריטי הראשון של ירושלים, נחשב בעיני המקומיים כאויב הציונות. עם קום המדינה שונה הרחוב על שמו לרחוב כורש. כעת יש מי שתובע את כבודו בחזרה

תגובות

ביום שבת האחרון הלך ברחוב כורש שבמרכז ירושלים ג'נטלמן בריטי בשם מייקל סטורס. הרחוב בו התהלך נקרא פעם בשם משפחתו - סטורס, על שם דודו - רונלד סטורס, המושל הבריטי הראשון של העיר. סטורס הדוד היה ללא ספק אחד המעצבים החשובים ביותר של ירושלים כפי שאנו מכירים אותה היום אבל גם דמות שנויה במחלוקת, בעיקר בכל הנוגע ליחסו לציונות.

עם הקמת המדינה שונה שם הרחוב, יחד עם רחובות רבים אחרים בעיר שאיבדו את שמותיהם של אישים שלא היו ציונים דים או שתפסו את מקומם של שמות אחרים, חשובים יותר למדינה שזה עתה הוקמה. עכשיו יש מי שרוצה להחזיר מעט עטרה ליושנה ולקרוא רחוב סמוך וקטן יותר על שם סטורס, ואולי להזכיר גם את הרחובות האחרים שנעלמו בשל תהפוכות ההיסטוריה.

"אין העלאה במשרה אחרי ירושלים"

סטורט הגיע לארץ ישראל זמן קצר לאחר כיבושה בידי חייליו של אלנבי. הוא הקים מאפס את המינהל הבריטי בירושלים והחל במלאכה קשה וכפוית הטובה של שיקום וניהול העיר. מבקריו רואים בו אוריינטליסט, מתנשא על המקומיים, סולד מהציונות וציניקן לשאיפות הלאומיות והדתיות של העדות השונות, אבל הוא נחשב גם למנהלן מעולה שראה בירושלים את משאת נפשו, סיביל סרוונט של האימפריה מהמעלה הראשונה ושעשה אולי יותר מכל אדם אחר במאה הקודמת כדי לקדם את ירושלים. "ישנן משרות רבות, גם בתוך הקיסרות הבריטית וגם מחוצה לה, המקנות לבעליהן יתר שררה ופרסום, אך - במובן מה שלא אוכל לבארו - אין העלאה במשרה לאחר ירושלים", כתב ביומנו ב-1926 כשעזב את העיר לאחר שמונה שנים. החותמת הדרמטית ביותר שהותיר על ירושלים הייתה האיסור שקבע על בניית בתים ובנייני ציבור בעיר שלא באבן ירושלמית. דמותו מוצגת בימים אלו בתערוכה במוזיאון ארץ ישראל, ואחיינו ביקר בה לראשונה בשבוע שעבר.

אלא שבעיני ראשי היישוב בארץ נתפש סטורס כאחד הפקידים הבריטים הכי פחות אוהדים לרעיון הציוני. עדות לכך ניתן לראות בסוף הידיעה הקטנטנה שהתפרסמה עם מותו בעיתון דבר בנובמבר 1952. שם נכתב לאחר הביוגרפיה הקצרה: "(הערת מערכת: אוייב הציונות ובשנות כהונתו בירושלים היה ממארגני פרעות תרפ"א)". ההאשמה הזו מופרכת אבל מעידה על היחס של הציונות לסטורס. לכן לא מפתיע שאחת ההחלטות הראשונות של עיריית ירושלים עם תום המלחמה הייתה לשלול ממנו את הכבוד שרחוב ירושלמי יישא את שמו. השם שנבחר להחליף אותו הוא כורש. לא הייתה זו בחירה מקרית, מסביר ההיסטוריון וחבר הוועדה הארצית לשמות, יהודה זיו. מלך פרס בימי שיבת ציון, כורש, נחשב ל"גוי טוב" שמחליף את סטורס כ"גוי הרע". אבל החלפת השם לכורש, הייתה בה גם היגיון פונטי, שכן ירושלמים רבים כינו את הרחוב "סטורס" במילעיל, בדומה מאוד לשם "כורש". לכן השינוי התקבל בקלות יחסית.

זיו, לשעבר ראש ענף ידיעת הארץ בצה"ל וחבר ועדת השמות הממשלתית והעירונית יזכה השנה לאות יקיר ירושלים. הוא מאמין שגם בהתחשב בדעותיו של סטורס הוא ראוי לרחוב על שמו בעיר שבנה. הוא הציע כבר לפני כמה שנים להשיב לסטורס את כבודו ולקרוא בשמו רחוב סמוך לכורש, הנקרא היום שושן, על שם בירתו של כורש. "אמרתי לחברי ועדת השמות, אתם יודעים מי הקים את ועדת השמות הראשונה בירושלים, סטורס, מי החליט לבנות באבן, סטורס. הוא אמר שאחרי ירושלים אין קידום, מה יותר מזה? אז אמרו לי שהוא התנגד לציונות. אני לא מציע להזיז את כורש, כבודו במקומו מונח, אבל לפחות תתנו לו את רחוב שושן", הוא אומר. לדבריו, הוועדה אישרה את ההצעה כבר לפני כמה שנים, אבל מאז נתקעה ההחלטה בצנרת הביורוקרטיה בעיריית ירושלים. בעירייה לא הצליחו אתמול לאתר את פרוטוקול ההחלטה.

אבל סטורס לא היה היחיד שהשלטון החדש בירושלים של 1948 ביקש להסיר מהרחובות. לא בכל המקרים הצליח המהלך. שתי הדוגמאות הבוטות ביותר לשינוי היו ההחלטות לבטל את שמות שני הרחובות הראשיים של מרכז העיר - "יפו" ו"קינג ג'ורג'" - ולהחליפם ב"הרצל" ו"דוד המלך" בהתאמה. אלא שהירושלמים סירבו להפנים את השינוי ולאחר ארבעה חודשים נכנעה גם העירייה והשמות הישנים נותרו על כנם. הרצל זכה לקבל את שדרות הרצל לאחר שעצמותיו נטמנו בהר על שמו בצפון מערב העיר ודוד המלך נותר ללא רחוב. אז החליטה העירייה לתת לדוד המלך את הרחוב בו שוכן מלון קינג דייוויד המפורסם, כדי להקל על תיירים ותושבים. מי ששילם את המחיר על ההחלטה הזו הוא הקיסר הרומי יוליאן שנותר עתה ללא רחוב. יוליאן, שידוע גם בשמו הנוצרי כ"יוליאן הכופר", זכור לטובה במסורת היהודית. הוא שלט במאה הרביעית וקרא ליהודים ברחבי האימפריה לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש, הוא אף נתן להם תקציב ממשלתי לשם כך. על פי המסורת, רעידת אדמה ושריפה שאירעו בזמן תחילת העבודות להקמת הבית השלישי הביאו לביטול הפרויקט. במקרה הזה מציע זיו להנציח את יוליאן בשלט שיוצב ברחוב המלך דוד, גם הצעה זו טרם מומשה.

אישים רבים נוספים, בהם נציבים עליונים, בני המלוכה הבריטים ומצביאים צלבניים נמחקו משלטי העיר לטובת נדבנים יהודיים, נביאים וראשי הציונות. סטורס, שבשנים האחרונות, רבות בזכות התערוכה, זכה לרהביליטציה ציבורית, הוא בינתיים היחידי שיש אנשים שרוצים להשיב את שמו לשלטי הרחוב. אחיינו אינו מביע דיעה בנושא, אבל אומר כי "הוא ראה בירושלים דבר גדול בחייו", ומוסיף: "כשאתה קורא בזיכרונות שלו אתה רואה שההיסטוריה פה נתקעה, אותם הדברים שהוא כותב עליהם אתה יכול לקרוא היום בעיתון".

רחוב שבור | כשדידס הפך לאדידס

יהודה זיו מתגורר ברחוב וג'ווד שבמושבה הגרמנית בירושלים. אזור מגוריו מתאפיין בשמות קשים עד בלתי אפשריים להיגוי לדוברי עברית.

במהלך השנים אסף זיו בזיכרונו את השינויים שביצעו הירושלמים בשמות הרחובות, כדי להתאימם לשפת היום יום מבלי לשבור את השיניים. "כאשר אשתי מתקשרת למחלקת התברואה כדי להזמין משאית לפנות את הגזם", מספר זוי, "והיא אומרת שהיא גרה בוג'ווד (מדינאי בריטי תומך הציונות, נ"ח) אז אומרים לה מה זה וג'ווד, תגידי רחוב ווז-ווז (הכינוי העממי לאדם ממוצא אשכנזי, נ"ח)".

את רחוב יוחנן סמטס (ראש ממשלת דרא"פ ואוהד הציונות, נ"ח) הפכו לרחוב שמעטס, את רחוב דידס (פקיד בריטי - גם הוא מאוהדי הציונות, נ"ח) הפכו לרחוב אדידס. "אני שמעתי במו אזני פקח חנייה של העירייה שמדריך פקחית חדשה בתפקיד ואומר לה פה ימינה זה רחוב זולה (במקום אמיל זולא, הסופר הצרפתי מחבר "אני מאשים"). פעם אחרת הלכתי ברחוב עזריאל הילדסהיימר (ממנהיגי יהדות גרמניה במאה ה-19) עם הכלבה, ומישהו שבא לקראתי שאל אותי איפה זה רחוב אלצהיימר 12".



מייקל סטורס, אחיינו של רונלד סטורס, ברחוב כורש, השבוע. חבר הוועדה לשמות: כורש נחשב ל'גוי טוב' שמחליף את סטורס כ'גוי רע'


סר רונלד סטורס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו