בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רבני חב"ד יצאו נגד מדליק המשואה

דת ומדינה 2011: בבית הכנסת השמיטו תפילת הלל

תגובות

בבני ברק ובירושלים נערכו אתמול מפגני האבל השנתיים של אנשי סאטמר והפלגים האנטי-ציוניים מ"העדה החרדית", נגד המדינה וחגיגותיה. כמה עשרות צעירים צעדו ברחובות, כשהם קוראים קריאות נגד המדינה, מניפים דגלים שחורים ושלטים כגון "העם היהודי מתאבל על 63 שנות קיומה של המדינה הציונית". כמה בני נוער גם הציתו דגלים.

הוויכוח בציבור הדתי על יום העצמאות גלש השנה גם לזירות חדשות, כמו טקס הדלקת המשואות הממלכתי. שלשום, לקראת הטקס, פורסמה מודעה ביומון החרדי "המבשר", מטעם רבנים בכירים בחב"ד, המסתייגת מהדלקת המשואה בידי הרב שמעון רוזנברג ונכדו מוישי הולצברג, בני משפחתם של שליחי חב"ד שנרצחו במומבאי. 12 הרבנים החתומים על המודעה כתבו כי השתתפותו של רוזנברג "בטקס שתוכנו ורוחו זרים לרוח ישראל סבא, היא על דעתו הפרטית, ובשום אופן לא בשמם של שלוחי חב"ד וחסידי חב"ד. פעולתו זו היא בניגוד לדעת רבני חב"ד".

הרבנים לא חתמו בשם בית הדין המרכזי של חב"ד, בשל חילוקי דעות בתנועה סביב הסוגיה. מול המסתייגים, היו בחב"ד מי שמצאו סיבה להתגאות בכך שרוזנברג ונכדו מוישי - שניהם סמלים חב"דיים - הוזמנו להדליק משואה, ורוזנברג עצמו אמר לכלי תקשורת חרדיים כי השתתפותו בטקס היתה "קידוש השם". מנכ"ל עמותת חדו"ש, עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה למודעה שפורסמה כי "בניגוד לדימוי של אהבת ישראל שמוכרת חב"ד לשווא, בפועל רבני חב"ד יורקים לבאר ממנה הם שותים ורואים במדינה עבודה זרה". יצוין כי רוזנברג אמר סמוך להדלקת המשואה, "לתפארת מדינת ארץ ישראל", ולא "מדינת ישראל", וזאת בתיאום עם מארגני הטקס.

אתמול, וגם זה כמדי שנה, בבתי כנסת שבהם מתפללים בצוותא חרדים וחובשי כיפות סרוגות, פרצו ויכוחים על אופי התפילה. אבל אתמול נרשם גם תקדים קטן בסדרי התפילה בקהילה אחת, שיש בו עניין ציבורי משום שהוא התרחש באחת מקהילות הדגל של הציונות הדתית לדורותיה.

בבית הכנסת ישורון בירושלים, מרכז סמלי של הציונות הדתית ואנשי "המזרחי", שבו מתפללים מדי פעם גם הרבנים הראשיים לישראל, נמנעו לראשונה מאמירת ברכה בתפילת הלל לכבוד יום העצמאות. חגיגות יום העצמאות אמנם לא נפקדו אתמול מבית הכנסת שבמרכז הבירה, ואלו כללו תפילות מיוחדות לצד קונצרט חזנות, אך קשה להגזים בחשיבות ההחלטה להשמיט את הברכה, תקדים הנראה על פניו כפיחות בערך התפילה שתמיד היתה על ראש שמחתה של הציונות הדתית. חלק מהמתפללים, כולל יו"ר הקהילה גדליה שרייבר, אמרו ביוזמתם את הברכה, ומתפלל אחד אף אמר ל"הארץ" בתום התפילה כי הוא "מזועזע מההתחרדות של בית הכנסת".

עם קום המדינה, הנהגת תפילות מיוחדות ליום העצמאות בידי הרבנות הראשית (שבעבר היתה גוף ציוני מובהק) - בראשן "הלל" הנפתחת בברכה שנתנה משנה תוקף לערך התפילה והמעמד - נחשבה היהלום שבכתר הדתי-לאומי, וגם לב הפולמוס עם החרדים. החרדים הספרדים, בראשם הרב עובדיה יוסף, שהיה גם הרב הראשי לישראל, קבעו עמדת ביניים לפיה יש לומר תפילת הלל, אבל ללא ברכה. עמדה זו הולכת ותופסת מקום גם בקהילות מהציונות הדתית, ואתמול הצטרפה גם קהילת ישורון.

אנשי ישורון אישרו את העובדות והסבירו שהסיבה היא "ציות לפסק הלכה של הרבנות הראשית" בעניין. לדברי שרייבר, הוא עצמו הופתע אתמול מהחלטת החזן להשמיט את הברכה, אבל השתכנע מהסבריו כי מדובר בהוראה של הרבנות וכי במשך שנים רבות הוא שגה בכך שלא השמיט את הברכה. "אנחנו בית כנסת ציוני, וככזה אנחנו מחויבים להחלטות הרבנות הראשית", אמר שרייבר. ברבנות אמרו ל"הארץ", כי לא חל כל שינוי בפסק ההלכה בשנים האחרונות.



הפגנת חסידי סאטמר המסורתית נגד ציון יום העצמאות, אתמול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו