בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמות חדשים לרחובות בקה אל-ע'רביה כבר יש, תשתית עוד לא

לפני כחודש קיבלו כל סמטה ושביל כינוי בבקה אל-ע'רביה. הנשיא ויצמן הפך לאל-קודס והוא מצטלב עם פלסטין. גם הרצוג נמוג לטובת שם ערבי. לא כל התושבים בהכרח מרוצים מהשינוי

תגובות

מאז ומעולם לא היו לרחובות בקה אל-ע'רביה שמות, מלבד הרחוב הראשי שכונה משום מה ויצמן ורחוב נוסף שנקרא על שם הרצוג. אולם לפני כחודש הוחלט לשים קץ למצב המוזר, שקיים בערים ערביות נוספות, וכל סמטה ושביל במקום קיבלו כינוי. הנשיא ויצמן הפך לאל-קודס, ומצטלב עם פלסטין, הרחוב שמוביל לבקה אל-שרקיה, הכפר הצמוד מעבר לקו הירוק. גורלו של רחוב פלסטין לא שפר והוא לא מגיע לבקה אל-שרקיה, אלא נחתך על ידי חומת ההפרדה המכוערת, שמעליה ניתן לראות גגות אפורים.

ניתן היה לצפות שהתושבים יחבקו את השמות החדשים לאחר שנים שהילכו ברחובות אנונימיים, אבל השלטים החדשים הצבועים ורוד וכתובים בערבית ובעברית הפכו לנושא ויכוח מרכזי בבתי הקפה השוממים. בג'ת - היישוב שאוחד לפני כמה שנים עם בקה אל-ע'רביה, ועומד להיות מופרד שוב - ריססו על השלטים החדשים בספריי כמחאה. בהמשך, צצו קבוצות פייסבוק שגינו את ההשחתה, אבל גם הציעו לבחור שמות חדשים.

באירוניה ישראלית או פלסטינית, הערביזציה של השמות נעשתה דווקא בזמן שראש מועצה יהודי, יצחק ולד, משמש ראש הוועדה הקרואה במקום. אחד מן הרחובות קיבל את שמו של הקריקטוריסט הפלסטיני הגולה נאג'י אל-עלי, שיצר את חנדלה, דמות הקומיקס המייצגת את העם הפלסטיני. אל-עלי נורה בלונדון ב-1987 על ידי מתנקש שזהותו לא ידועה, ויש המאשימים את השב"כ, אש"ף או משטר מושחת מזרח תיכוני כלשהו. אני מבקש לראות את הרחוב, הנראה עלוב למדי. מצד שני, המשורר הפלסטיני הלאומי מחמוד דרוויש, כמו ביאליק בתל אביב, קיבל שני רחובות - עובדה שלא מסבה אושר לדוורים המקומיים.

פלאפל ארזאק ברחוב אל-קודס מוחזק בשותפות שני אחים. אחד מהם, אברהים מג'אדלה, מעיף פלאפלים לשמן רותח ואומר: "מה שווים השמות, כשהרחובות לא קשורים בכלל לבן אדם המפואר שעל שמו הם נקראים. שיתקנו קודם את הכבישים, אחרי זה ייתנו שמות. אין פה תשתית. השם לא מצדיק את הרחוב. חוץ מזה, היו שמות שקרויים על שם המשפחות הגדולות, ואנשים התרגלו. השינוי מבלבל את האנשים. אני גר ברחוב על שם אבן רושד (הרופא והפילוסוף), תראה איך הוא נראה".

מוחמד מג'אדלה, אחיו, נכנס לפלאפליה ואומר דברים הפוכים: "טוב שיש שמות לרחובות. לפחות שתהיה לנו כתובת". אני שואל אותו למה ויתרו על ויצמן. "כמו שביישובים יהודיים אין שמות ערביים, ככה גם אצלנו. בדיוק אותו דבר. אני בעד שבמקום ויצמן יהיה אל-קודס. הבנתי שרצו לקרוא לרחוב בג'ת על שם ראמי ערה, אחד מ-13 ההרוגים בתחומי הקו הירוק בשנת 2000, אבל בסוף זה לא קרה. כנראה פחדו מהממסד".

על סערת השמות דיווח לי אלטייב ע'נאיים, משורר, עיתונאי ומתרגם תושב העיר, התומך בשינוי. אבל החלפת השמות, ערביים או לא, היא במקרה הטוב פלסטר. המצב בעיר קטסטרופלי. אם פעם היה המקום עורק תנועה לפועלים שנכנסים לישראל ולאלה שמגיעים מאום אל פחם למרכז, כביש 6 סגר את היישוב מצד אחד, וחומת ההפרדה עצרה את כניסת תושבי השטחים מצד שני, ולמעשה חצתה את בקה אל-ע'רביה לשניים. אנחנו חולפים ברחוב אל-קודס. המקומות ריקים כמעט לגמרי מלקוחות, מלבד בסופי שבוע. השוק ברחוב פלסטין ריק ומוזנח. נער יושב על שיני מלגזה וגולש בלפטופ בכביש הריק. קומנדקר חולף במראית עין של יעילות בשביל של גדר ההפרדה, וחמור שאוכל ירקות משק בוחן אותו באדישות. בעלי מקומות מספרים על ירידה של שישים אחוז במכירות מאז פיצול העיר.

בחנות סלולר מסביר לי המוכר שלטעמו כל החלפת הרחובות מיותרת, כי הבתים כלל לא מוספרו. "זה רק שם, חשוב שיהיו מספרים. מחוץ לעיר מגיע אלי מישהו ואני לא יודע איך להסביר לו, אז מה זה עוזר?".

ליד הדואר אני פוגש את תושב העיר סאאד, העובד בגבס. הוא גר בתל אביב עד לפני חודש, ועבר בחזרה מאחר שהפך לאבא. הוא מיואש: "מה חשוב שמות? שיהיו רחובות קודם. חזרתי לפה, אבל אין למה לחזור. המצב על הפנים. אין ביוב, אין פארקים. בושה וחרפה שזו עיר במדינת ישראל, זה יותר שטחים מאשר ישראל".

אנחנו הולכים לבית הקפה של גסאן וואחידי. גם שם כמעט כל אחד מנדב דעה שונה לגבי השלטים. מישהו מתלונן שאף אחד לא זוכר שהרחוב הוא אל-קודס וכולם עדיין קוראים לו ויצמן. פואד מג'ת מספר על האנשים שריססו אצלם את השלטים וואחידי הבעלים אומר, "אלה שריססו הם פרימיטיביים". בשורה התחתונה, וואחידי מרוצה מהשמות החדשים, אבל חושב שיש מקום לשיפור, "יש שמות מוזרים כמו אבו כביר, כמו המקום של הגופות בתל אביב. אם תחליפו את אבו כביר, זה מספיק לי". גם הוא מתגעגע לימים שלפני החומה: "היו באים לפה מהשטחים אלפים ואוכלים סנדוויצ'ים".

מנכ"ל העירייה ח'יאם קעדאן, מיוזמי המהלך, הודף את הביקורת: "נתנו עוד משהו ליופייה של העיר. אנשים מאוד שמחים ומרוצים. קיבלתי מאות תגובות טובות".

- היו אנשים שריססו את השלטים.

"כל מה שתעשה, יעורר התנגדות. תמיד יש את האנשים שרוצים לבקר. אתה לא יכול לפנות תושב תושב, יש פרוצדורה. אבל זו לא חתונה קתולית, אפשר לשנות. פעמיים מחמוד דרוויש? זו פשוט טעות של הקבלן. לא ביג דיל".



רחוב פלסטין בבקה אל ע'רביה. למגינת לבם של הדוורים העובדים באזור יש בעיר כעת שני רחובות על שם מחמוד דרוויש


בקה אל-ע'רביה, בשבוע שעבר. הרחובות עדיין לא מוספרו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו