בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 63 שנה: חיים וייצמן נבחר לנשיא מועצת המדינה

תגובות

ב-16 במאי 1948, יום לאחר ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל, בחרה מועצת הממשלה בחיים וייצמן לנשיאה הראשון של המדינה. סופרי "הארץ" דיווחו כי, "ד"ר חיים וייצמן, מנהיג התנועה הציונית ונשיאה במשך עשרות שנים, נבחר אתמול בישיבת מועצת המדינה הזמנית לנשיא מועצת המדינה". שר המשפטים ד"ר פ. רוזנבליט אמר כי "אנו סבורים כי פעולתה של המדינה מצעדיה הראשונים צריכה להיות קשורה בשם האיש אשר הרבה לעשות מכל אדם אחר החי עמנו למען המפעל הציוני".

דוד בן גוריון, שלא אחת התנגד להשקפותיו של וייצמן וחלק על דעותיו, תמך בהצעה. "לא ייתכן שבראש מדינתנו לא יעמוד חיים וייצמן. אולי אין זה נחוץ לווייצמן, אך נדמה לי כי זה צורך מוסרי של הישוב ושל העם", אמר.

לאחר דיון ושמיעת דברי ההתנגדות לבחירה, שנומקו בתפישה ולפיה וייצמן אינו חבר במועצה, ושטרם נקבע אם המועצה היא שתבחר בנשיא, דיווח סופר "הארץ" כי "ההצעה נתקבלה על אף דעות המתנגדים". בהמשך ציין "הארץ" כי באותה ישיבה החליטו חברי המועצה "לקבוע את המונח 'שר' למיניסטר" (ההצעה הקודמת היתה "נגיד") ומינו, נוסף על כך, נציגים רשמיים מטעם מדינת ישראל בוושינגטון ובפאריס.

וייצמן הודיע מיד על נכונותו לקבל את התפקיד, וממקום מושבו בניו יורק כתב כי "בענוות רוח הנני מקבל את הבחירה ואני מחזיק טובה רבה למועצה על האמון שהיא נותנת בי. הנני שולח את ברכתי הנלבבת מעומק נפשי לממשלה הזמנית ולעם מדינת ישראל, ואני מתפלל שאלוהים יברכם". לפי "הארץ" הוסיף הנשיא הראשון ואמר כי "גדול צערי על שברגע זה אינני במדינת ישראל, אבל כל הגיגי ורחשי לבי נתונים ליושבי המדינה. עתידה של מדינת ישראל לא יביש את האנשים שבכל שנות העבר הרבות עשו למענה והתפללו לקימומה".

על בחירת וייצמן כתב סופרו המדיני של "הארץ" כי "יש בה אות הכבוד למנהיג הגדול של התנועה. לאחר הוויכוח החריף בקונגרס האחרון, שכתוצאה ממנו נשאר ריק כסא הנשיאות, הסכימו הפעם גם רבים שהתנגדו למדיניות וייצמן בשתי השנים האחרונות, לבחירה זו".

עוד נכתב ב"הארץ" כי, "יהיה בוודאי מי שירצה לפרש את הבחירה כאות לאוריאנטאציה מסוימת של מדיניות החוץ של ישראל לכיוון מערבי. ידוע גם שבחוגים הסוביאטים רואים בווייצמן את ביטויו של כיוון כזה. אפשר על כן להבין שהאגף הפרו-רוסי במועצת העם ובכללו הציר הקומוניסטי, נמנע מלהצביע. ואולם, רק תחוקת המדינה העתידה תקבע את סמכויות הנשיא. הבחירה הנוכחית היא לנשיא מועצה (ולא לנשיא מדינה). אין הגדרה מסוימת של תפקידיו, ויש לראות בתפקיד ביטוי לכבוד ולהערכה של נציגי העם לאישיותו הדגולה של וייצמן, מבלי שיהיה לדבר פרוש פוליטי חיצוני כלשהו".

וייצמן לא היה בישראל כאשר נבחר לתפקיד, ורק בסוף 1948 בא לישראל כדי להתגורר בה דרך קבע. טקס קבלת הפנים לנשיא מועצת המדינה היה מרגש, והוגדר "מעמד היסטורי". סופר "הארץ" שדיווח מישיבת מועצת המדינה בה השתתף וייצמן, מסר כי ראש הממשלה דוד בן גוריון ביטא ללא ספק את הרגשת כל הנאספים באולם הישיבות וכן את "רצון העם היהודי ברובו המכריע, כשאמר כי הוא בטוח ש"ד"ר וייצמן יהיה נשיא המדינה, כאשר האסיפה המכוננת תבחר בנשיא המדינה".

לאורך שנותיו כאיש ציבור וגם בתקופת נשיאותו, גילה וייצמן התעניינות רבה בענייני המדינה, אף שכנשיא לא היה שותף לקבלת החלטות. נראה שלא היה מרוצה מהעובדה שתפקידו היה ייצוגי בלבד, ועל כך אמר, בהומור ובאירוניה מסוימים כי "המקום היחיד שאליו אני רשאי לדחוף את אפי הוא הממחטה שלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו