בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחאה בארגוני זכויות האדם נגד "חוק הכבילה": "יהפוך את מהגרי העבודה לעבדים ללא זכויות"

החוק השנוי במחלוקת שכובל עובדים סיעודיים זרים אושר סופית בכנסת

תגובות

שלושה ימים לאחר שמליאת הכנסת אישרה סופית את "חוק הכבילה" - שמגביל עובדים זרים בתחום הסיעוד לעבודה באזור גאוגרפי מסויים ומאפשר להם להחליף את מקום עבודתם בין שלושה מעסיקים אפשריים שונים בלבד - הולכים ומתרבים הקולות המושמעים נגדו. "החוק יהפוך את העובדים לעבדים משוללי זכויות" אמרו בארגוני זכויות האדם וגם מספסלי האופוזיציה נשמעו קולות דומים וטענות כי הממשלה מבקשת להעניש את העובדים הזרים, במקום לטפח מדיניות רווחה עדכנית.

"החוק נועד לטפל במצב הכואב והבעייתי שבו עובדים זרים המובאים ארצה על מנת לטפל במטופלים סיעודיים קשים עוזבים את מטופליהם בשל הקושי הכרוך בעבודה עמם, ומשאירים את המטופלים ללא אפשרות טיפול", אמר יו"ר ועדת הפנים דוד אזולאי (ש"ס) שפרש אתמול מתפקידו. "כדי למנוע זליגה של עובדים זרים לתחומי העיסוק שבהם לא ניתנים היתרים להעסקת עובד זר, מוצע כי שר הפנים יציין באשרה וברשיון שניתנים לעובד זר את תחום עיסוקו המוגדר".

על פי החוק, שר הפנים רשאי לבטל את האשרה ורשיון הישיבה של עובד זר אשר לא עסק בתחום העיסוק שנקבע לו למעלה מ-90 ימים ללא הצדקה סבירה. עם זאת, על וועדת הפנים יוטל לחדש את התקנות הקונקרטיות כל כמה זמן, ובהן עצם הכבילה לאיזורים הגאוגרפיים הרלוונטיים.

ח"כ מאיר שטרית, (קדימה) הסביר מדוע הוא תמך בהצעת החוק. "יש בארץ כמעט 100 אלף עובדים זרים בלתי חוקיים, שרובם באו למען סיעוד, ברחו מהמסעדים, הם עובדים עבודות בית וכל מיני עבודות לא חוקיות. זה לא נעים לטפל בנכה, זה קשה אפילו. צריך לומר לאותו עובד, ?אדוני, באת לטפל בנכה. אתה לא רוצה? תחזור חזרה למדינה שלך".

ח"כ דב חנין (חד"ש), כינה את החוק "עבדות בגרסה מודרנית". לדבריו, "תמיד מחפשים את האשמים במקום הכי נוח והכי קל, אצל הזרים, אצל המיעוט, במקרה הזה אצל מהגרי העבודה. הנה, מצאנו לעצמנו כאלה שבגללם כל הבעיות נגרמות, בגללם כל הקשיים מתרחשים, ורק אם אנחנו נדע להתנהל אתם, כמדינה, בצורה יותר נוקשה נוכל לפתור את הבעיות. הגישה הזאת היא גישה מוטעית ופסולה". לדברי המתנגדים, על הממשלה לייעל את המערכת לא על ידי חוקים דרקוניים כהגדרתם, אלא על ידי חיזוק הקשר בין רשויות הסעד למטפלים והמטופלים.

בדיון אמר ח"כ ניצן הורוביץ (מר"צ), כי "המפתח לטיפול נכון בקשישים ובחולים סיעודיים, הוא באמצעות מדיניות רווחה מתקדמת". ח"כ זהבה גלאון (מרצ), שהתנגדה אף היא להצעת החוק, אמרה כי, "לא פותרים עוול על ידי זה שיוצרים עוול אחר".

גם בארגוני זכויות האדם הביעו בימים האחרונים תרעומת על אישורו של החוק בכנסת: ואמרו כי הוא מנוגד לפסיקת בית המשפט העליון מ-2006 שקבע כי הסדר כבילה למעסיק הוא "מעין עבדות בגרסה מודרנית". "כמעט 150 שנים לאחר שארצות הברית ביטלה את העבדות, עומדת מדינת ישראל לאמץ אותה בחקיקה", אמר עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח. "חוק הכובל מהגרות עבודה למעסיקיהן, ומקשה עליהן להחליף מעסיק - יהפוך את מהגרי העבודה לעבדים משוללי זכויות". עו"ד חני בן ישראל מ"קו לעובד" טענה כי "החוק פוגע בזכויותיהן הבסיסיות ביותר של מהגרות העבודה אשר מטבע הדברים חשופות יותר לאלימות וניצול מיני מידי מעסיקיהן".

כפי שפורסם בעבר ב"הארץ", גם שורת משפטנים, ביניהם חתן פרס ישראל פרופ' אמנון רובינשטיין והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מיכאל בן יאיר, התנגדו להצעת החוק ופנו בקריאה ליו"ר הכנסת רובי ריבלין לבלום את המהלך.



עובדת סיעוד זרה וקשישה. על ועדת הפנים יוטל לחדש את התקנות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו