בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במאבק ובמרד

ד"ר שלמה לב-עמי, מ"מ מפקד אצ"ל, 1919-2011

תגובות

שלמה לב-עמי (לוי) נולד בירושלים, לשם עקרו הוריו לזמן מה מהמושבה הרטוב. בחזרם לביתם, ביקר במקום זאב ז'בוטינסקי, ובעקבות מאורעות תל חי מינה את אביו כמפקד ההגנה במושבה. במאורעות תרפ"ט הותקפה הרטוב, וכך תיאר זאת לימים: "זעקות שבר בקעו עד לב השמים... ?אלוהים!' קראו שפתיי מאליהם". המשפחה הותירה מאחוריה את המושבה העולה בלהבות ועקרה לפתח תקוה. בגיל 14 הוא כבר נאבק למען עבודה עברית, ואחר כך התגייס להגנה. תליית שלמה בן-יוסף ב-1938 הרעישה אותו. "לא, לא רצח נפשו גרדום עכו", כתב באחד משיריו, "הוא חי בנו לעולם". הוא הצטרף לאצ"ל והשתתף בפעולות נגד הערבים והבריטים. ב-1939 נשלח לפולין לקורס צבאי, ובוורשה זכה לשמוע את נאומו האחרון של ז'בוטינסקי, בו הזהיר כי "אם לא תחסלו את הגולה, היא תחסל אתכם".

בחזרו היה למפקד מחוז האצ"ל בפתח תקוה (היחידי שלא התפלג), ובשל ביקורתו על מפקד האצ"ל יעקב מרידור הודיע לו האחרון כי הוטל עליו פסק דין מוות (לימים אמר לו מרידור כי רק רצה להפחידו). בקיץ 1943 עמד האצ"ל בפני התפרקות, ולב-עמי נבחר לממלא מקום מפקד הארגון עד שמנחם בגין התמנה למפקדו בסוף אותה שנה. הוא החל לארגן את האצ"ל לקראת המרד בבריטים, ביקר את הטרור של לח"י, וקרא להימנע ממלחמת אחים. בספרו האוטוביוגרפי, שאותו בחר להכתיר דווקא בשם "האשמים - איך להציל את ישראל מאוהביה", כתב כי פנה אליו מדען צעיר בשם חיים חנני (לימים פרופסור, ממקימי אוניברסיטת בן גוריון) והציע לו לפוצץ את "השיקוץ המשומם", הוא מסגד עומר. לב-עמי דחה את ההצעה.

בינואר 1945, בתקופת ה"סזון", הוא הוסגר על ידי ההגנה לבריטים ונשלח למעצר באסמרה שבאריתראה. ביוני 1946 הוא ברח יחד עם עוד 54 עצורים דרך מנהרה, נתפס ונשלח לקניה. ביום הכרזת המדינה נודע לו כי אחיו יוסף נפל (בנו עזי נושא את שמו המחתרתי). שנים רבות הוא עסק בחינוך, ודחף יזמות רבות כמו הקמת תנועת מופת, חיזוק התודעה היהודית, ארגון מחדש של המפה המפלגתית והפיכת לימודי התנ"ך לעיסוק לאומי חינוכי. לדבריו, ב-1953 פנו אליו אנשים כדי שיעמוד בראש הפיכה מזוינת, אך הוא דחה זאת.

תוך כדי כך הוא קיבל דוקטורט בתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית, על מחקרו על המחתרות, שהפך גם לספר "במאבק ובמרד" שיצא בהוצאת משרד הביטחון - תשובה ל"ספר ההגנה" שעד אז נהנה מהגמוניה על זיכרון המאבק על המדינה. ב-1997 קיבל את אות יקיר תל אביב. הוא הניח אחריו את אשתו תמר לבית צינברג ואת ילדיו עזי ועינת.

*

בטור בשבוע שעבר נפלו מספר שיבושים. הנה השמות והתארים הנכונים: יורם חזן ז"ל; ד"ר איתן לבוב; ד"ר ויויאן שטרית.



שלמה לב-עמי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו