בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אקדמאי ודיפלומט

ד"ר נסים יושע, חוקר ואיש משרד החוץ, 1933-2011

תגובות

נסים יושע נולד למשפחה שעלתה ממונסטיר שבמקדוניה (אז ביוגוסלביה), וגדל בירושלים, שבה בליל הסדר היו קוראים את ההגדה בעברית ובלדינו. משהתייתם מאמו גידלה אותו סבתו, שלנוכח המחסור היתה נוהגת לומר: "קין קומה אי דשה דוס ביזיס מיטה מיזה" (מי שאוכל ומותיר, עורך שולחנו פעמיים). הוא למד בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה, וב-1956 התקבל כצוער במשרד החוץ, היה מזכיר שני בשגרירות בהאג, מזכיר ראשון בשגרירות בשטוקהולם, קונסול כללי במילאנו ויועץ מדיני וממונה על השגרירות ברומא בעת מלחמת ששת הימים, אז הקים אז את "האיחוד הדמוקרטי של ידידי ישראל" (UDAI).

ב-23 ביולי 1968 נחטף מטוס אל על שהיה בדרכו מרומא לתל אביב על ידי מחבלים מהחזית העממית לשחרור פלסטין. ממשלת ישראל החליטה להיענות לדרישות החוטפים ולשחרר אסירים פלסטינים, ויושע ניהל את המשא ומתן המסובך, עד שב-31 באוגוסט שוחררו המטוס ונוסעיו.

יושע שירת כקונסול כללי בסן מארינו, היה שגריר ישראל בחוף השנהב, ובתפקידו האחרון, שגריר ישראל בקפריסין, יצר קשרים מיוחדים עם הנשיא, הארכיבישוף מקאריוס. ב-1974 התחוללה באי הפיכה צבאית ומקאריוס נמלט מניקוסיה. עקב כך פלשו הטורקים לצפון האי. במאורעות הדרמטיים הללו מילא יושע תפקיד בהחזרת מקאריוס לתפקידו, וזה הכיר לו ולישראל תודה.

עם פרישתו ממשרד החוץ ב-1977 הוא התמנה לראש המרכז לשילוב מורשת יהדות ספרד והמזרח במשרד החינוך. במקביל שימש עמית מחקר במרכז דינור שליד האוניברסיטה העברית, היה חבר במועצה לתרבות ולאמנות, יו"ר המכון האקדמי "משגב ירושלים" וחבר במועצת יד בן-צבי. עם פרישתו ב-1989 למד לתואר שני וקיבל דוקטורט במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. הוא היה ממקימי ומנהלי שלוחת רחובות של הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית. ב-2003 התמנה לעמית מחקר במרכז מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר אילן.

בעבודתו האקדמית התרכז בתרגום ופרשנות של גדולי הרוח של יהדות ספרד, ובעיקר בתרומתם של צאצאי האנוסים למחשבת ישראל. ספרו "מיתוס ומטאפורה - פרשנותו הפילוסופית של אברהם כהן דה הירירה לקבלת האר"י" זכה בפרס בן-צבי לשנת תשנ"ה. הוא תירגם מכתבי היד הספרדיים מהמאה ה-17 את כתבי דה הירירה, "בית אלהים" ו"שער השמים". בשנותיו האחרונות עסק בהדרת כתבי אברהם מיכאל קרדוזו, אנוס לשעבר שחזר ליהדות והיה מראשי התנועה השבתאית במאה הי"ז, והכין לדפוס ספר מסכם על קרדוזו ותרומתו למחשבת ישראל, בשם "אנוס בחבלי משיח". הוא כתב את התסריט לסרטו של יהורם גאון "מטולדו לירושלים", במלאת 500 שנה לגירוש ספרד.

עניין אחר שהעסיק אותו עד מאוד היה קורות יהודי הבלקן בתקופת השואה. כראש עמותת דור ההמשך של יוצאי מקדוניה בישראל הוא נאבק לסילוק האנדרטה שהוקמה ב"יער בולגריה" שליד כפר מנחם, לכבוד המלך בוריס השלישי, שלדבריו, בניגוד לתדמיתו כמציל יהודים, היה "פושע מלחמה" ואחראי לשילוחם להשמדה של יהודי תראקיה ומקדוניה, כולל יהודי מונסטיר, "עיר יהודית עתיקה שיהודים אין בה - אש טרבלינקה אכלתם" (שלמה אלבוחר). הוא הניח אחריו את אשתו צילה וילדיו תמר ואודי, ואת כלתו אריאלה, אלמנתו של הבן הבכור פרופ' עובד יושע ז"ל, שנפטר מסרטן שבו לקה כתוצאה מצלילותיו בקישון בעת שירותו כקצין בחיל הים.



נסים יושע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו